10
גיליון 732 יולי 4102
|
|
המשך מעמוד קודם
04-9574595
מרכז מסחרי כפר ורדים, קומה ב‘
, בוגר הדסה
DMD
,
MSc
ד"ר שחר אייל
•
, מומחית לילדים, בוגרת הדסה
DMD
ד"ר תמר ברזון
•
, מומחה לאורטודונטיה, בוגר הדסה
DMD
,
MSc
ד"ר גיא ברזון
•
, מומחה לכירורגית פה ולסתות
DMD
ד"ר בועז פרנקל
•
גאולה ויינשטיין, שיננית מוסמכת
•
אתי דבי, שיננית מוסמכת
•
קים שפיצר, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית
•
מגזין
הכיפה והמתחרים
אחת הביקורות העיקריות
של מתנגדי כיפת ברזל היא
על הבזבוז הכספי הרב על
מערכת, בשעה שמערכות
מקבילות לה כבר היו קיימות
בזמן הפיתוח. במיוחד מש
צ
ווים אותה ל"נאוטילוס".
אותו גורם עונה: “הנאוטילוס
אינה מערכת שמסוגלת להת
צ
מודד עם כל טווח האיומים
שכיפת ברזל יודעת להתמודד
איתם. הנאוטילוס לא יודעת
לפעול בכל תנאי מזג האוויר.
מעצם היותה מערכת לייזר
היא לא יכולה לפעול כשיש
עננות, גשם או שלג, או סופות
חול ואובך, שמאוד מאפיינים
את הדרום בישראל.
“הנאוטילוס מבוססת על
לייזר כימי. זהו אמצעי שמ
צ
זהם מאוד את הסביבה ויוצר
נזק סביבתי גדול מאוד.
בעצם מדובר ברעל. בכל
פעם שמשגרים כזה לייזר
מסכנים רדיוס משמעותי של
מה ומי שנמצא בסביבה.
“ברמת המבצעית זוהי מע
צ
רכת פחות אפקטיבית. הלייזר
לא יכול לטפל במטחים צפו
צ
פים ולכן הוא מגן נקודתית.
אם רוצים להגן על שטח
נרחב צריך לפרוס הרבה יותר
סוללות שלו, עם כל העלויות
המשתמעות מכך.
"הרקטה שחומר הנפץ שלה
מנוטרל מתפרקת באוויר
וחלקיה ממשיכים בדרכם
ומתפזרים באזורים הקרובים
לנקודה בה הייתה אמורה
הרקטה השלמה לפגוע. כך
שייתכנו פגיעות במקומות
שונים אזור המטרה.
"כיפת ברזל, להבדיל, מר
צ
סקת את טיל המטרה לחתי
צ
כות קטנות מאוד, שנופלות
באזור היירוט. אחד החישו
צ
בים שמבצע מרכז השליטה
והבקרה של המערכת נועד
לקבוע איפה כדאי שיתבצע
היירוט, על מנת לקבל פגיעה
מינימלית על הקרקע".
"מערכת נוספת שקיימת
היא תותח מהיר ירי (וולקן
פאלאנקס). מערכת זו פועלת
על עיקרון של ירי מספר עצום
של פגזים (05 עד 57בשנייה)
במטרה ליירט טיל. המשמעות
היא שתרמילים של הפגזים
הנורים נוחתים בכמויות עצו
צ
מות על הקרקע. ביום בו נורים
07 טילים לעבר ישראל יפלו
לכל הפחות 005,3 תרמילים
על הקרקע. אפשר רק לדמיין
איך ערים ויישובים שונים
מתכסים במצע של תרמילים
כאלה. בכיפת ברזל, לעומת
זאת, יש לרוב טיל מיירט אחד.
"לוולקן פאלאנקס מגבלה
נוספת - הוא יכול ליירט טי
צ
לים בטווחים קצרים בלבד.
לכן השטח שמערכת זו קטן
יותר והיעילות נמוכה יותר".
שיגרת הפיתוח
רבים מהחברים בצוותי
הפיתוח של כיפת ברזל
יושבים ממש בקרבנו, בג
צ
ליל. אלו אנשים שעובדים
ברפא"ל או עבור רפא"ל.
פיתוחה של מערכת כל כך
מורכבת, נמשך באופן רגיל
י
�
01 עד 51 שנה. ברפא"ל פ
תחו את כיפת ברזל בשנתיים
וחצי. עבור המפתחים זו הייתה
תקופה מאוד אינטנסיבית.
רבים מהם כמעט “לא ראו
את הבית", לא יצאו לחופ
צ
שים, עבדו בערבי חג ומיד עם
צאת השבת כשנדרש. ההישג
שהגיעו אליו המפתחים הוא
חסר תקדים בארץ ובחו"ל גם
מבחינת התוצאה, וגם מבחינת
מהירות הפיתוח.
תפקיד קריטי לא פחות
בהצלחה יש לבני המשפחה
של המפתחים. שיגרת הע
צ
בודה של בן משפחתם הפכה
בבת אחת לכזו של איש קבע
ביחידה קרבית. בלי ההב
צ
נה והתמיכה של המשפחות,
העבודה האינטנסיבית הזו
לא היתה מתאפשרת. ואגב,
בין המפתחים היו גם נשים,
חלקן אימהות לילדים קטנים.
השותפים הנוספים
בנוסף ל-000,7 העובדים
שמעסיקה רפא"ל באופן
ישיר, היא מעסיקה עוד
כ-000,21 אנשים ברחבי
הארץ, לא כולל ספקים של
רכיבים וחומרי גלם.
בין המועסקים נמצאת קבו
צ
צת חוסים במעון “לפידות"
שבעכו. החוסים עושים עבודה
שחוסכת לרפא"ל זמן רב של
ספירה ושקילת רכיבים זעי
צ
רים המשולבים במערכת כיפת
ברזל. הם מקבלים שכר על
עבודתם וההירתמות למשימה
בעלת חשיבות לאומית מאוד
מעסיקה אותם ומפתחת אצלם
את הביטחון והערך העצמי.
וממש עכשיו
מפתחי כיפת ברזל לא
נחים על השמרים. צוותים
של רפא"ל נמצאים בשט
צ
חי הלחימה וממשיכים משם
בעבודתם. הם עובדים בצמוד
לחיל האוויר שמפעיל את
המערכת, עושים חקר ביצו
צ
עים, לומדים ומפיקים לקחים
במטרה לשדרג אותה כל הזמן
ולשפר אותה. כיפת ברזל של
4102 היא חיה אחרת לגמרי
מהמערכת שפותחה בהתחלה
וגם מזו שעבדה לפני שנתיים
ב"עמוד ענן". היכולות שא
צ
ליהן היא הגיעה עברו אפילו
את הציפיות של המפתחים
עצמם.
רכיב מסוים במערכת איתגר מאוד את המפתחים, והפתרונות שנמצאו היו בעלות גבוהה
מאוד. באחד הימים מצא ראש התכנית בבוידעם בביתו צעצוע ישן של הבן שלו, עם מנגנון
של מנוע גלגל שיניים, ופתאום הבין שזה הפיתרון הזול לרכיב החסר
שיגור של שני טילי טמי"ר
במהלך מבצע עמוד ענן
צילום: עמנואל ילין
בקצה הצוק
