8
גיליון 732 יולי 4102
|
|
מגזין
סיפורים
מאחורי
הכיפה
תהילה עדי
מערכת “כיפת ברזל" היא
הגיבורה האמיתית של מבצע
“צוק איתן". על עובדה זו יש
הסכמה גורפת בישראל ובר
צ
חבי העולם (למעט קולו הבו
צ
דד של של חתן פרס ישראל
לביטחון, ד"ר מוטי שפר,
שמתעקש כי המערכת היא
“בלוף").
בעקבות ההצלחה הגדולה
צצו להם עוד ועוד “אבות
מייסדים" המנכסים אותה
אליהם. שמות כמו עמיר
פרץ, אהוד ברק, התעשייה
האווירית, רפא"ל ניבטים
אלינו מכל כלי תקשורת
וכל אחד מהם הוא-הוא זה
שמאות אזרחים חבים לו
את חייהם. לאחרונה בולט
ביניהם תא"ל ד"ר דני גולד,
שהפך לחביב התקשורת
והוכתר בכמה אמצעי תק
צ
שורת (“פורבס" וערוץ 2
למשל) ובאינספור פורומים
ברשת כ"איש שפיתח את
כיפת ברזל". לגולד אמנם
תפקיד חשוב בפרויקט, אבל
הוא איננו המפתח בפועל של
המערכת.
כל מי שקצת מבין בפיתוח
של מערכות מורכבות כאלו
יודע שהצלחתן או כישלו
צ
נן לא תלויים בגורם יחיד.
מעורבים בפרויקט מספר רב
מאוד של גורמים בדרגים
שונים של התהליך. לגולד
תפקיד חשוב, ואף מכריע,
בהכשרת הקרקע לפיתוח.
אבל למלאכת הפיתוח היו
שותפים מאות אנשים.
קיצור תולדות
הכיפה
בשנת 4002 ביקש משרד
הביטחון לקבל הצעות למ
צ
ערכות טכנולוגיות להגנה
צ
�
מפני רקטות. הגיעו 41 ה
עות מתעשיות ביטחוניות
ישראליות וזרות. אחת מהן
הייתה מערכת מבוססת טי
צ
לים בשם “כיפת ברזל",
שהוצעה על ידי רפא״ל.
דני גולד, ראש מחקר ופי
צ
תוח דאז במשרד הביטחון,
היה זה שהחליט לבחור בתו
צ
כנית זו, לאור המלצה גורפת
של ועדת נגל, אשר הוקמה
כדי להמליץ למשרד הביט
צ
חון באיזו טכנולוגיה לבחור
לצורך הגנה מפני טילים לט
צ
ווח קצר. אולם תרומתו הג
צ
דולה באמת של גולד הייתה
בהבאת הפרויקט לשלב הפי
צ
תוח תוך שלוש שנים בלבד,
תוך כדי מאבקים מול בעלי
אינטרסים מכיוונים שונים
ו"קיצורי דרך" בירוקרטיים,
תוך סיכון הקריירה שלו וק
צ
בלת ביקורת נוקבת ממבקר
המדינה.
בשיחות פרטיות הסבירו
מפתחים שהיו שותפים לפ
צ
רויקט: "גורם העיכוב העי
צ
קרי בפיתוח כזה הוא תהליך
קבלת ההחלטות. כדי שפ
צ
רויקט יצליח צריך ש-001
איש ירצו אותו מאוד, ומס
צ
פיק גורם אחד בדרך על מנת
לתקוע אותו".
עמיר פרץ, כשר הביטחון,
היה גורם חשוב נוסף בתהליך
קבלת ההחלטות, כאשר דחף
לפיתוח המערכת ותקצובה
בשנת 6002. בשנת 7002 היו
כבר שר ביטחון חדש וראש
ממשלה החדש - אהוד ברק
ואהוד אולמרט. שני אלו
אישרו סופית את הפיתוח.
מכאן הועבר הכדור לפתחה
של רפא"ל כקבלן ראשי.
אז מי "המוח"?
באופן טבעי אנשים מחפ
צ
שים להכתיר גיבור להצל
צ
חה, והתקשורת מנסה לספק
את הצורך הזה. אלא שב
צ
מקרה של כיפת ברזל אין
גיבור אחד. גורמים ברפא"ל
התבטאו בשיחות פרטיות:
"כשאומרים 'המוח מאחורי
כיפת ברזל' מתכוונים אולי
למוח היהודי, אבל לא מדו
צ
בר במוח של בן אדם אחד.
אין אדם אחד שהמציא את
מערכת 'כיפת ברזל'. מדובר
בצוותים. אמנם לא בהרבה
מאוד אנשים, אבל בכל מקרה
כ-002 איש שכל אחד מהם
הביא את היכולות שלו ואת
הכישרון שלו וביחד הרכיבו
את המערכת הזאת".
כקבלן ראשי רפא"ל היתה
אחראית על מתן מענה לד
צ
רישות המבצעיות שהוגדרו
ע"י צה"ל ומפא"ת (המינהל
למחקר, פיתוח אמצעי לחי
צ
מה במשרד הביטחון). הת
צ
כנון התבצע לאור הדרישות,
וכאן נכנסים הצוותים השו
צ
נים, כאשר כל צוות תרם את
החלק שלו.
המערכת מורכבת (ובעניין
הזה אין מקוריות) משלושה
חלקים: טיל מיירט, מכ"מ
ומערכת בקרה.
הטיל המיירט והמשגר שלו
פותחו ויוצרו ברפא"ל.
המכ"ם, שתפקידו לעקוב
אחר הטיל שנורה לעבר יש
צ
ראל, פותח על ידי אלתא,
חברת בת של התעשייה
האווירית.
מרכז השליטה והבקרה,
שמאתר את הטיל, מחשב
איפה הוא עומד לפגוע ולפי
זה מחליט אם לשגר לעב
צ
רו טיל מיירט, פותח על ידי
חברת בת של רפא"ל בשם
"אמפרסט".
כל אחת מהחברות הללו
הסתייעה בקבלני משנה
משלה לפיתוח רכיבים מא
צ
תגרים נוספים שנדרשו למ
צ
ערכת.
זהו בעצם עץ המשפחה של
כיפת ברזל. לא אב אחד לה
ואף לא אם.
אז איפה בעצם ה"הברקה"?
איפה הגאונות של המער
־
כת?
אמברגו על ראיונות לתק
צ
שורת שהטיל משרד הביטחון
מי הוא באמת המוח שמאחורי הפרויקט? איך
בכלל נולדה המערכת? ומה כל כך מיוחד בה? אילו
יתרונות יש לה על המתחרות? ואיך תרם צעצוע
ישן לפיתוח? כמה עובדות ופרטים על הכוכבת של
מבצע “צוק איתן“, מערכת כיפת ברזל
טילי טמי"ר של כיפת ברזל מיירטים
רקטות גראד שנורו על ישראל במהלך
מבצע עמוד ענן צילום: עמנואל ילין
