א-לה כפר - גיליון 314
2020 אפריל 314 גיליון | | 18 יעוץ וליווי משפטי בנושאים האישיים והמשפחתיים (חבר וועדה בלשכת עורכי הדין) • עריכת ייפוי כוח מתמשך • צוואות וטיפול בירושות (מנהל בכיר לשעבר בחברת ביטוח) • מיצוי זכויות מול חברות הביטוח והפנסיה • הסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים והסכמי הורות משותפת • הסכמי גישור • ייצוג במכירה וקנייה של נכסי נדל"ן משפחתיים 077-3181085 , פקס 054-452-6872 נייד | danihadv@gmail.com כ פר ורדים, משרד עו"ד בכפר ורדים דני חי כתיבה יצירתית מגזין סיפור שמתחיל במגפה ההסתגרות הכפויה היא הזדמנות מעולה לכתיבה יצירתית; והכתיבה היא דרך מצוינת לברוח קצת מהמציאות. הסופרים אילנה לוי-זיידמן ואשכול נבו, שעוסקים גם בסדנאות כתיבה, עם ההמלצות שלהם שירה קורונה בשבועות האחרונים התמלא הפיד שלי ב'קולות קוראים' בתחום הכתיבה בסגנון: 'שלחו לנו סיפורים קצרים מהבידוד', 'יצירות על אינטימיות וזוגיות בימי הקורונה' ועוד. נראה שהכתיבה נמצאת בהישג יד: יש זמן פנוי ('לכאורה', הוא תלוי כמובן במצב המשפחתי ובמצב התעסוקה), יש לא מעט הזדמנויות ופלטפורמות מעודדות יצירה כתובה, גם בעיתונות הכתובה ובאינטרנט, וזה תמיד מועיל להיעזר בכל סוג של אמנות (בטח כזו שלא דרושים לה חומרים או תנאים מיוחדים) כדי למלא את הנפש ולמלט אותה למקומות אחרים. "זה נשמע הגיוני שהרבה אנשים יכתבו עכשיו ספרים ויפתחו פרויקטים", אומרת אילנה לוי-זיידמן, סופרת ילדים ומנחת סדנאות כתיבה שמתגוררת במשגב. "אבל אני מאמינה שהתקופה הזו היא בעיקר זמן 'דגירה' מושלם על רעיונות, שאחריה נראה שפע של יצירות חדשות. לתחושתי, לאנשים שכותבים בסגנון הומוריסטי יש יתרון לכתיבה בזמן אמת: הם יכולים לכתוב כבר עכשיו על מה שקורה להם ולסביבה, ולשלוף סיטואציות מצחיקות מתוך המציאות. מה שברור הוא שחסרה לנו פרספקטיבה: אנחנו עדיין לא רואים את התמונה המלאה בנוגע למצב, ועוד מוקדם לאמוד את השפעותיו על העתיד: האם זו תקופה שאפשר לשכוח אותה ולהמשיך, או שזה יהיה ציון דרך משמעותי". ‰ ‰ ‰ "אחרי שסיימו לשנרקל הם עמדו במים הרדודים, די קרובים אחד לשני. היא הראתה לו את אצבעות כף היד השמאלית שלה ואמרה, 'תראה, הן צהובות'. הן באמת היו קצת צהובות, במיוחד בקצוות, אז הוא שאל אם היא נגעה במקרה בכף ידה באחד האלמוגים, והיא ענתה, 'אולי', ונראתה קצת מודאגת. בשלב הזה הוא כבר חיבב אותה יותר משהיה יכול להודות בפני עצמו, אז בלי לחשוב הרבה הוא הצמיד את כך ידו לכף ידה לכמה שניות ואמר, 'עכשיו גם אני אדבק במגפת האצבעות הצהובות'". (אשכול נבו). ‰ ‰ ‰ הסופר אשכול נבו מאמין שאי אפשר לסגור על הדמיון. "בשבועיים האחרונים אני מוצא את עצמי כותב יותר מתמיד, אולי גם מתוך רצון לברוח מהמציאות. וגם סדנאות האון- ליין שאנחנו מציעים במסגרת 'סדנאות הבית' (בית הספר לכתיבה שאותו מנהל נבו יחד עם המשוררת אורית גידלי, ש.ק) ,מתמלאות מיום ליום. נדמה שאנשים זקוקים לכל סוג של קשר. אפילו דרך הזום". נבו אינו משתף בחומרים בהם הוא עוסק בהווה, אבל הסיפור 'האצבעות הצהובות' שכתב לפני כשנה, מספר על מגפה מסוג אחר, כזו שיוצרת אמפתיה, וכבר נותן תקווה לסיפורי מגפה ואהבה. יש לך רעיון לתרגיל כתיבה שיכול להתאים לכל מי שאוהב לכתוב (גם לאלה שעדיין לא ניסו ממש עד היום) שמתאים לרוח התקופה? "כן. דמיינו שני אנשים שהקורונה לא מאפשרת להם להיפגש, ולא עומדים בזה יותר. הם מחליטים לעשות מעשה. כיתבו מה קורה". זמן כתיבה תמיד הולך עם זמן קריאה. הנה שלושה ספרים שנבו ממליץ עליהם במיוחד לימים אלו, כולל הנימוקים: 'תפוזי דם' של ליאורה רוזנפלד-סופר. "כי אין כמו ספר על אינטימיות בימים בהם אסור לנו להתחבק". 'הקנוניה נגד אמריקה' של פיליפ רות'. "כי אין כמו ספר שמדמיין היסטוריה בימים בהם היסטוריה חדשה נכתבת". 'לעשות מקום' של אוריאל קון. "כי אין כמו ספר מסע בימים שבהם אנחנו תקועים בבית". צילום: סטפן רוי אשכול נבו. דמיינו שני אנשים שהקורונה מונעת מהם להיפגש • חיים חדשים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=