א-לה כפר - גיליון 318

2020 אוגוסט 318 גיליון | 11 | מהעבודה הסוציאלית, ומה שעשינו זה לקחנו מידע משפטי והנגשנו אותו. היום, למרבה האירוניה, גם משפטנים נעזרים באתר". צוות האתר פיתח מומחיות מיוחדת ב"תרגום" מקור המידע המקצועי על זכויות (חוקים, תקנות, חוזרי מנכ"ל ופסיקות בתי משפט) משפה משפטית ל"עברית מובנת לציבור", ובהמשך לתרגום מקצועי לערבית. מעבר לכתיבה הראשונית של מידע חדש, האתגר הגדול הוא שמירה על דיוק המידע ועדכונו השוטף. כיום עוסקים במלאכה שמונה עורכים, שנהנים גם משיתוף פעולה פורה עם משרדי ממשלה, ובמיוחד משרד המשפטים. צוות האתר מצוי בקשרי עבודה גם עם מומחים בתחום ועם ארגונים בחברה האזרחית. במקביל, האתר מזמין את הגולשים לסייע לעדכון המידע דרך מנגנונים של "הצעת שינוי", דירוגי עמוד וסקרי משתמשים המסייעים להצביע על חוסרים, אי בהירות או טעויות, כולל טעויות הקלדה. "כל זכות" הוא כנראה הארגון ללא כוונת רווח הראשון בישראל שהצליח לשכנע את הממשלה בחשיבות פעולתו, עד לרמה של משרד 2017- לקיחת מחויבות להפעלתו. ב המשפטים, מטה ישראל דיגיטלית וג'וינט ישראל (אלכא) הקימו מיזם משותף לאומי להנגשת זכויות שהפך את "כל זכות" לזרוע הראשית שלו. רוב משרדי הממשלה נרתמו לנושא והם מסייעים ל"כל זכות" בעדכוני מידע ובקידום מוּדעוּת לאתר בקרב הציבור. דוגמה לכך היא באנר של "כל זכות" המודפס במכתבי שחרור של בתי החולים הממשלתיים. ואז הגיעה הקורונה בראשית פברואר החלה המדינה בפרסום צווים ותקנות הקשורות לבידוד החוזרים מסין, ובהמשך ממדינות אחרות. לצוות "כל זכות" היה ברור שצריך לבחון את הצווים והתקנות בהיבטים של האדם הפשוט: דיווח על ימי מחלה, מה עושה מבודד שאמור להגיע לאירוע שהוא מחויב בו ועוד אינספור מצבים אפשריים. עד מהרה הבינו בארגון שעומד להיות כאן נושא חובק-כל, משנה מציאות ורלוונטי לכל תחומי החיים. אתר "כל זכות" לקח על עצמו להוביל את הנגשת המידע על זכויות גם בתקופת הקורונה, והקים פורטל ייחודי לזכויות עקב התפרצות הנגיף, עם קישורים לכל החובות והזכויות בתקופה זו. המידע על זכויות משתנה באופן תדיר בעקבות פרסום תדיר של צווים ותקנות שעת חירום, ועורכי האתר מקפידם להישאר עם היד על הדופק, עם תוכן מעודכן ומדויק תוך כדי שערכים חדשים נכתבים ומתורגמים לערבית מדי יום. כחלק מהראייה ההוליסטית של הארגון, נכתבו בתקופת הקורונה מדריכים ודפי זכויות ייעודיים לאוכלוסיות ספציפיות, לרבות לאנשים שהקורונה הובילה אותם לקשים כלכליים, זכויות נשים בהריון ואחרי לידה, זכויות לאנשים עם מוגבלויות, זכויות לבני הגיל השלישי ועוד. לאתר התווסף אפילו "יומן קורונה" דינמי, כדי להקל על המעקב אחר השינויים בזכויות ובהנחיות. הקורונה הביאה את השימוש באתר לשיאים חדשים. בחודש מרץ נקבע שיא לשימוש אלף משתמשים ייחודיים, שיא 140 , היומי אלף משתמשים ייחודיים ושיא 555 שבועי של מיליון משתמשים ייחודיים. 1.5 חודשי של כשלושה מיליון עמודי מידע על זכויות רלבנטיות למשבר הקורונה נצפו בחודשים האחרונים, כאשר העמודים הנצפים ביותר היו מדריך לעצמאים ופרילנסרים, מידע לעובד שיצא לחל"ת וכמובן נושאי אבטלה. זקוקים לתרומות האתר פועל במסגרת של חל"צ – חברה לתועלת הציבור, ותקציבו נע בין שלושה לחמישה מיליון שקלים בשנה. בבלוג שהוא מפרסם מספר קורן כי עד כה השקיע באתר מכספו הפרטי מעל מיליון שקלים. אחוז מהעלויות ממומנות על ידי 75 הממשלה, והיתר מתרומות. בהחלטה אסטרטגית, החליטו מנהלי האתר שלא יהיו בו פרסומות, שכן המפרסמים הטבעיים באתר שכזה הם עורכי דין ועסקים למימוש זכויות רפואיות, ופרסומות כאלו עלולות ליצור חוסר אמון במהימנות המידע. כדי להמשיך ולפעול באותה רמת איכות הארגון זקוק לתרומות. "בשעה זו כבר ברור שהמציאות תמשיך להיות מאתגרת והזכויות ימשיכו להיות מוצר נדרש", אומר אמתי קורן. "אחוזי האבטלה גדולים, העסקים זקוקים להתאוששות, נושאים של בריאות, חינוך ורווחה נמצאים במרכז השיח – והציבור זקוק לשירות שלנו יותר מתמיד. דווקא בתקופה זו קוצץ הסיוע הממשלתי שמקבלת 'כל זכות' ואנו זקוקים לתרומות כדי לשמור על איכות האתר, על העדכניות ועל הניטרליות שלו". ניתן לתרום באתר (קישור ליד לוגו האתר ובתחתית כל דף), ואם אתם במהדורה הדיגיטלית של העיתון פשוט לחצו כאן. התחליף לטיפול פסיכולוגי במשך שבע שנים ניהל אמתי קורן את "כל זכות" בהתנדבות מלאה, וכאמור אף תרם מהונו לתפעול האתר. בשלוש השנים האחרונות הוא מקבל משכורת כמנכ"ל. הוא מפרסם בלוג על דרכו של הארגון והאתר, ובאחד הפוסטים תהה אם הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי לאור התמסרותו הטוטאלית לאתר. "זו הייתה שאלה רצינית", הוא אומר בחיוך. בסוף הגעתי למסקנה שאין צורך, כי תמיד אפשר פשוט להאשים את ההורים ולסגור עניין". דוגמה לעמוד מידע באתר אתה אומר שזיהיתם את החוסר. יש לך דוגמה? חיפשת זכות כלשהי ולא הצלחת למצוא? "זה אולי רומנטי, אבל לא זכור לי סיפור כזה. האתרים 2009 בשנת הממשלתיים לא היו מוכווני גולש. הם בעיקר ציטטו חוקים ותקנות, ופחות חשבו על האזרח כמקבל שירות. היה ברור שיש בעיה אמיתית של ארגון מידע, ניהולו והנגשתו"