א-לה כפר - גיליון 324

| 22 שביל נורמן הוותיק לא מוביל לשום מקום, אבל יפתיע בלבבות אדומים, מבנים מקוריים והומור כמעט מורבידי שביל נורמן איננו מוביל ליעד כלשהו כמו מצפור, פסגה או מעיין. ייחודו ומטרתו הם הדרך והחיבור אל הטבע. מאז מותו של יוצר השביל, נורמן גולדנברג, השביל לא מתוחזק וחלקים ממנו אינם נגישים יותר. חלק מסימוני השביל והתיאורים שמופיעים באתרי אינטרנט רבים מטעים, וכאן ניסיתי להביא תיאור עדכני ופשוט לטובת מי שלא מכיר את השביל או לאלו שרוצים להיזכר. הסיפור כמו השביל, גם סיפורו של נורמן מיוחד ולא שגרתי. נורמן גולדנברג נולד בניו יורק בשנת . הוא שירת בשורות צבא ארה"ב ביחידת 1924 עילית אלפיניסטית, ובמלחמת העולם השנייה לחם באלפים באיטליה בתנאים קיצוניים. התנדב ללחום בשורות צה"ל וכאן 1948- ב פגש את אישתו הראשונה, איתה חי בקיבוץ סאסא. בהמשך חזרו לארה"ב, וגידלו שלושה ילדים. הוא עסק בגידור חוות חקלאיות ונותר איש שטח. ' התנדב לצה"ל ותרם 73 לאחר מלחמת רבות לאימון יחידת האלפיניסטים של הצבא. , לאחר גירושיו, עלה לארץ, והתחתן 1977- ב נולד בנם, בן, וב- 1981- בשנית עם אנני. ב , הגיעו בני המשפחה לכפר 62 , כשהוא בן 1986 ורדים. מהר מאוד החל נורמן להגיע אל החורש המקסים במורדות הצפוניים של הר אשכר, בקרבת ביתו. הוא החל ליצור בו שבילים ופינות חמד עבור בנו ובני גילו. נורמן מצא ביער מפלט ומקום בו אהב לשהות וליצור. הוא שאף ליצור עבור הילדים מקום בו יחושו ביטחון, חופש וחיבור אל הטבע. בעזרת דמיון 25- עשיר, כישרון רב ובעבודה קשה במשך כ שנים(!) יצר "ממלכה" של שבילים ופינות חמד, הלקוחות מעולם האגדות. נורמן היה אדם קשוח ומחוספס כלפי חוץ, אך בעל נפש טובה ועדינה פנימה. בעיני האמן שלו ראה בענפים ואבנים דמויות בעלות רגש. הוא אסף כאלה מהר אשכר, ובעזרת חברים מהכפר הוצגו יצירותיו במספר תערוכות. נורמן יצר דברים מקוריים רבים נוספים עבור ילדי הכפר, שהמוכר בהם הוא הצריף המשולש, ששימש בהתחלה כפינת חי וכיום כ"מוזיאונצ'יק". והשאיר לנו את 2011 נורמן נפטר בשלהי "שביל נורמן" כמורשת נהדרת של חיבור לטבע. איך מטיילים כאמור, חלקים מהשביל כבר אינם נגישים ובאינטרנט מספר תיאורים לא מדויקים. , ונכתב 2021 התיאור כאן מעודכן לפברואר לאחר טיול מקיף עם בן גולדנברג, שלמענו כאמור נוצר השביל. חילקתי את "רשת שבילי-נורמן" לשלושה מסלולים טבעתיים שביניהם שני "כיכרות". המוצא לשבילים הוא מהחניה שלצד כביש תפן לא רחוק מהכניסה לפר ורדים. מי שרוצה להגיע רגלית מהכפר יכול לצאת מסופו של רחוב אורן, ומשם ללכת בשביל הג'יפים עד לחניון. 270- מהחניה עולים בשביל ה"כחול-לבן" כ מ', עד שמגיעים למפגש שבילים הכולל פנייה ימינה לשביל מסומן בכחול-שקוף, המשך ישר של השביל הכחול-לבן ופנייה שמאלה לשביל מסומן בצהוב. קראתי למקום "כיכר הורד" (חפשו ציור ורד על מדרגת האבן). הטבעת המרכזית מ') מתחיל ומסתיים 260- שביל טבעתי זה (כ ב"כיכר הורד". פונים שמאלה לשביל הצהוב וצועדים לאורך המצוק שיהיה לימינכם. במהרה תגיעו "למעבר גיבורי העל" – שני נקיקים יאפשרו לרזים מבינכם לחצות את הסלע. מצד שני תגיעו אל "הגראנד קניון". המשך הליכה לאורך המצוק יביא אתכם ל"מחנה של בן" – חדרון המוקף בגדר אבן נמוכה. עוד כמה עשרות מטרים לאורך המצוק ותגיעו לשלט "תצפית אמיר" (להלן "כיכר אמיר"). כאן עלו במדרגות הרבות שנורמן הציב עד למעלה, והגעתם אל מצפה אמיר, על שמו של אמיר ברם ז"ל שנהרג בתאונת אופנים. מהמצפה המשיכו כשאתם עוברים ליד בור סיד קדום, פנו ימינה וצעדו (בזהירות!) לאורך המצוק עד במת סלע גדולה, ממנה נשקף נוף נפלא לכל עבר. זהו "מצוק הנשרים", שקיבל את שמו בגלל שבאחד מטיוליהם של נורמן ובן, נחת לידם נשר עייף למנוחה. המשיכו והקיפו כבל מתכת, בפיצול עמרי אבידר טיול עוגת יום הולדת והאצבע בן גולדברג בפינה שבשביל שבעבר היתה "הבית של מיץ פטל" מסמנים את שבילי הכפר בחודשים האחרונים מקדמת קבוצת פעילים תושבי הכפר פרויקט של מיפוי, סימון ושילוט בשבילים קיימים, ופריצת שבילים חדשים ביישוב. במשך שנות קיומו של הכפר נוצרו בו שבילים רבים, אך לא נעשתה עבודה מקיפה, מאורגנת ויסודית על מנת לסמן ולשלט את כל השבילים לטובת התושבים. אירועי הקורונה הדגישו כמה חשוב להנגיש לקהילה את המידע על משאבי היישוב הטבעיים, לטובת שמירה על שמחת חיים ועל חיבור לטבע. במסגרת הפרויקט ימופו ויסומנו שבילים מרכזיים בכפר ובסביבתו הקרובה במטרה שיקל על התושבים לצאת לטבע מבלי להתניע את הרכב. בין השבילים שיסומנו הוואדי הקסום, מצפור גיא, שביל המייסדים, שביל נורמן ושבילים נוספים. הפרויקט זכה למימון מטעם המשרד לאיכות הסביבה במסגרת הקול קורא שפורסם לפני חודשים ספורים. המעוניינים להוסיף מידע ורעיונות או לסייע לסימון, מוזמנים ליצור קשר עם יונתן אורון .054-4957737 , או עמרי אבידר 050-6958695