א-לה כפר - גיליון 325

2021 מרץ 325 גיליון | 13 | g שמן ואמא עקרת בית. הוא למד הנדסאי אלקטרוניקה וחשמל, בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהמכללה האקדמית תל חי, ובוגר תואר שני בכלכלה, מדיניות ציבורית וממשל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "במקור הלכתי ללמוד בתל חי ביוטכנולוגיה", הוא מסביר את המסלול המיוחד שעבר, "אבל ראיתי את החבר'ה של עבודה סוציאלית ונורא קסם לי העניין החברתי. במהלך הלימודים שלי בתל חי הצטרפתי לארגון איילים, שמטרתו הייתה ליישב סטודנטים בגליל ובנגב, בתוך שכונות וקהילות שיש בהן מצוקות ובעיות, מתוך רצון לחולל שינוי חברתי עמוק. הצטרפתי לפרויקט בקריית שמונה ועשינו הרבה דברים יפים. עבדנו עם כל משרדי הממשלה. בשלב מסוים הייתי מנהל המרחב הצפוני של הפרויקט 2011 והשתתפתי במחאה החברתית של כמייצג של הצפון. עשינו הרבה רעש וצרות לשר לפיתוח הנגב והגליל דאז, סילבן שלום, והוא הציע לי: 'אתה רוצה באמת להשפיע? בוא תצטרף, תשפיע על המדיניות מבפנים'. "התחלתי כראש תחום ההתיישבות והחינוך, הקמתי את התחום. עד אז כל משרד היה אחראי רק על הנושאים שלו, אבל לא היה גוף אחד מרכזי שקרא לאנשים לבוא להתיישב וסיפק מידע נחוץ. הקמתי גוף כזה. ההגירה המדאיגה שהייתה קיימת בזמנו, ועדיין נותר ממנה קצת כיום, זו הגירה של צעירים חזקים מתוך הערים למרחב הכפרי. יש בנושא הזה בעיות אקוטיות: לא ייתכן שמדינת ישראל תסכים לכך שדירה בכרמיאל תעלה יותר מאשר בית במשגב. נדרשת תפיסה מדינית לגבי איך לנהל את השכנות שבין המרחב העירוני לכפרי. שמתי את נושא ההתיישבות וההגירה השלילית על סדר היום, הקמתי מערך מצליח והיו לו תוצאות. הצלחתי לעשות שינויים רבים, הפעם מתוך המערכת". הקושי למשוך אוכלוסייה חזקה לצפון נובע לדעתך בעיקר בשל תודעה שגויה על האזור? "לאנשים יש סטיגמות שגויות על הגליל: חלק מהאנשים בטוחים שכל היום יורים ונלחמים כאן אחד בשני. חלק יודעים שהגליל ירוק ויפה, אבל לא מכירים את המרחבים האורבניים בצפון. אנחנו עוסקים הרבה בשינוי תודעה, של בני המקום וגם של אנשים מכל הארץ. אני משקיע הרבה במיתוג של ערים בגליל על מנת למשוך לכאן אוכלוסייה חזקה, וזה עובד טוב. ההגירה השלילית מצטמצמת, אנחנו ממש לקראת הגירה חיובית לאזור. "כרגע המרחב הכפרי נמצא במצב של הגירה חיובית, והמרחב העירוני בהגירה שלילית. הממוצע שלהם נותן עדיין הגירה שלילית. אחת הבעיות היא החששות של המרחב הכפרי לקלוט. התגוררתי במקומות רבים ברחבי הצפון, אני עצמי מחובר מאוד למרחב הכפרי, מכיר ויושב בכל הוועדות. אבל כסמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל וכראש תחום ההתיישבות, יש לי בטן מלאה על המרחב הכפרי שלא קולט מספיק". כרגע אין לגליל ייצוג פוליטי מספק. שיטת הממשל אינה אזורית וזה כנראה לא ישתנה בשנים הקרובות. יש לכך פתרונות? "במשך השנים צמצמו את המחוזות והשליטה עברה למרכז הארץ. יוצא שמטה של אנשים שאפילו לא גרים פה מנהל את האזור. אנחנו נלחמים בזה: דברים שקשורים ליום יום – תנו לנו לעשות. אנחנו מכירים, גרים כאן, יודעים. "במטרה להצמיח שינוי הקמנו את 'רשת צעירי הגליל': רשת של הנהגה צעירה, שמיועדת להיות חלק מהנהגת הגליל בעתיד. חבר'ה שמקבלים 18 מדובר בקבוצה של הכשרה מהאנשים הכי טובים בכל תחום, על מנת שיבינו איך מנהלים את השטח. זה גוף מצליח מאוד, שייתן מענה בשנים הבאות". "יש גם שינויים בשטח: בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות התחלפו ראשי רשויות . זו אמירה חד 94 רשויות מתוך 57- ב משמעית של לקיחת אחריות ואני יכול לומר שמאותו הרגע יש שינוי משמעותי בשטח, יש דרייב לעשות, לשתף פעולה". נראה שרוב הגופים שמייצגים את הגליל מטפלים באותם נושאים, שהם בעלי סקס- אפיל גבוה: תיירות, תעסוקה, בריאות. אבל מה עם הבסיס, החינוך, שדורש זמן והשקעה? אתה מדבר על מעבר לערים, אבל בסוף כשאני שוקלת איפה כדאי לי לגור, האם בכרמיאל או במשגב, לחינוך הילדים יש מקום מכריע. "יש לנו סדרי עדיפויות, אנחנו לא נוגעים בתחומים שמטופלים על ידי גופים שלטוניים אחרים. יש משרד חינוך מחוזי שזה תפקידו, ולכן אנחנו לא עוסקים בחינוך הפורמלי. אבל יש לנו פרויקטים מעניינים מאוד בחינוך הבלתי פורמלי: מזהים מנועי צמיחה שמתעוררים ומתאימים אליהם דרך החינוך את הדבר הבא. מביאים חיים שולמן, בפקולטה לרפואה בצפת. תוכניות התמחות לסטאז'רים עם המנטורים הרפואיים הטובים צילום: דרורמילר ביותר • 2011 השתתפתי במחאה החברתית של כמייצג של הצפון. עשינו הרבה רעש וצרות לשר לפיתוח הנגב והגליל דאז, סילבן שלום, והוא הציע לי: 'אתה רוצה באמת להשפיע? בוא תצטרף, תשפיע על המדיניות מבפנים'