א-לה כפר - גיליון 325

20021 מרץ 325 גיליון | | 14 את הערך המוסף של החינוך. למשל, אם מסתכלים קדימה רואים שיהיה צורך בהרבה מהנדסים ובמתמחים במקצועות עתירי ידע באזור. אז לקחנו ילדים מכל הצפון ובנינו פרויקטים: פרחי רפואה, פרחי הנדסת מים, הנדסאים לביו פוד (מחכים לתקצוב). כדי לבנות 'טאלנטים' צריך לעבוד עם הילדים בשנים המוקדמות. אני מסתכל על שנה ורואה שהם ייתנו את 20 הילדים בעוד המענה. אלף 28 : "היה לנו פרויקט ללימוד שחמט ילדים מכל רחבי הצפון למדו שחמט שעתיים בשבוע, בתוך ביה"ס, במשך ארבע שנים. אני שנה יצא מכאן אלוף 15 רוצה להאמין שבעוד העולם בשחמט. פעולה דומה נעשתה במוסיקה קלאסית. אנחנו עושים עבודה חברתית בתוך הכיתות ומתקצבים פעולות חינוך שמסתכלות קדימה, שישפיעו כמה שיותר". מה בקשר להקמת אוניברסיטה בגליל? זה מנוע צמיחה שקשור לחינוך. בגליל חייבת להיות אוניברסיטה. זה מנוע צמיחה רב עוצמה, בכל אזור בעולם. האוניברסיטה בגליל חייבת להיות עצמאית ומרובת קמפוסים, והיא תאגד בתוכה את כל המכללות בצפון, כדי שיוכלו להעניק כאן תואר מוכר. מגיע לילדי הגליל לקבל תואר אקדמי ותואר שני ותואר דוקטור מבלי להגר מהאזור". למה לא לבנות אוניברסיטה בנוסף למכללות הקיימות? "זה יפזר את הכוחות. נביא לכאן מכוני מחקר, תקציבים, למה להקים מחדש? למה שוב ליצור תחרות? זה בדיוק מה שאנחנו סובלים ממנו בגליל. כל מכללה תוכל להתמחות במה שהיא הכי חזקה, ויהיה לה את הקמפוס המקצועי שלה. חשוב מאוד שהדברים יצמחו מכאן. לא ייתכן שיחליטו על הנושא הזה בגופים השונים מתוך פוליטיקה מכוערת ופטרונות מכעיסה". המיעוט היהודי ובעיית הבריאות לפי הנתונים הסטטיסטיים יש באזור הצפון תושבים 46%- תושבים לא יהודים ו 54% 50- , יהודים. לדעתו של שולמן נדרש איזון , דווקא על מנת שהנושא הזה של איזון 50 דמוגרפי לא יעלה על סדר היום הלאומי. "המרקם שיש בגליל של דו-קיום ופלורליזם הוא הדוגמה הכי טובה בעולם איך עושים את זה נכון. אני אומר את זה לצעירים מכל הארץ: בואו לגליל ותראו באמת מה קורה. כשאתה רוצה לשמר מרקם חיים טוב כמו שיש כאן, צריך תמיד לשאוף לאזן את הסטיות. "לא חוויתי שיח על לאומיות והתיישבות מתוך מקום לאומני לאורך כל השנים שאני בתחום. הרשות משקיעה המון במרחב הכפרי הלא יהודי, בתיירות ובעידוד תיירות ועוד הרבה. מי שמכיר אותנו, מבין שאנחנו לא במשחק הזה". האם המצב הדמוגרפי משפיע על תקציבים לצפון? האם אנחנו מקבלים פחות? "לא. בגדול אין בעיה של תקציבים, יש בעיה של שימוש נכון בתקציבים. חשוב לנו לכוון למקומות שיעשו שינוי. אנחנו נלחמים בביזור המשאבים. עיקר העבודה שלנו היא לייצר נטוורקינג ווקטורים נכונים, שייכנסו לאזור וישפיעו על מרחב גדול ככל האפשר". יש לזה תוצאות בשטח? "כן, כיום כל הרשויות הערביות מגישות מועמדויות לקולות הקוראים שאנחנו מוציאים, בעוד שבעבר ניגשו רק בודדים. לא היו לרשויות את היכולות הללו. האג'נדה של הרשות לפיתוח הגליל היא לא 'לטפל' באוכלוסייה הערבית, אלא לשלב אותה כחלק מכל פרויקט, עם ההתאמות הנדרשות. הפעילויות וההשקעות אינן נופלות מאלו שבחברה היהודית". יוצא שמעצימים כל מגזר בפני עצמו, אבל אין אינטגרציה בין המרחבים, אין כמעט נקודות השקה והחברות היהודית והערבית כמעט אינן נפגשות באופן יזום. "זה נכון, אבל אני לא בטוח שזה תפקידנו. אומר כך: הקימו משרד שלם לזה – המשרד לשוויון חברתי". ובכל זאת, יש מגזרים שנותרים מאחור, ובפריפריה זה יותר כואב. "נכון, אבל גם אם אני מאוד רוצה את זה וזה חשוב, אני צריך לבדוק מהו הערך המוסף של הנושא לפיתוח הגליל, מהם סדרי העדיפויות. האם לעצור את כל הפיתוח ולהשקיע בבסיס? אני מעדיף 'למשוך כלפי מעלה': הייטק, תיירות, כך שהגופים למטה יוכלו להצטרף. יש עמותות שאנחנו מתקצבים שתפקידן הוא לעשות את החיבור הזה בין החברה הערבית לחברה היהודית". דיברת קודם על סטיגמה, ממה היא נובעת? "אני נלחם בתקשורת העוינת. כן, עוינת. הם לא מגיעים לכאן, לא מסקרים, לא מראים את הדברים הטובים. יודעים לסקר רק יריות בכפרים ולא את הפרויקטים היפים שקורים בכפרים. זה סיקור שלילי שמזיק מאוד לגליל. שוב חוזרים לעניין של שינוי התודעה: התקשורת בטוחה שכך היא עושה טוב, שהיא מעלה את הנושאים הבוערים של הצפון לסדר היום של הממשלה. אבל בפועל זה רק מזיק, כי מה שנצרב בתודעה של האנשים זה בעיקר הקושי והאלימות, זה לא מקום מושך לחיות ולעבוד בו. "אם ניצור מיתוג חיובי נמשוך את המגזר העסקי, וזה חשוב מאוד לאזור. הבאז צריך לבוא מהמקומות החזקים של התקשורת: אני רוצה שמישהו שיורד באיילון יראה שלט ענק של 'בואו לגליל!'. כרגע זה בלתי אפשרי בגלל שאין תקציב". אז הנה, יש בעיה של כסף. ובכלל, החיים בצפון מורכבים יותר. יש שירותים רבים שפחות נגישים לנו, ובראשם שירותי רפואה איכותיים. "כולם מדברים על שיקום הרפואה בגליל, לנו יש תוצאות: היינו שותפים לבניית הפקולטה לרפואה. בהגרלה לסטאז', בתי החולים של הגליל היו בסוף סולם העדיפויות. כיום יש לנו ארבע תוכניות לקידום הרפואה בגליל, שתי תוכניות של סטאז'רים מתמחים g מגזין g סיור תיירותי בפקיעין. "הרשות משקיעה המון במרחב הכפרי הלא יהודי" לאנשים יש סטיגמות שגויות על הגליל: חלק מהאנשים בטוחים שכל היום יורים ונלחמים כאן אחד בשני. חלק יודעים שהגליל ירוק ויפה, אבל לא מכירים את המרחבים האורבניים בצפון