א-לה כפר - גיליון 326

| 22 בימים בהם אנו מציינים את יציאת מצרים, יום השואה ויום העצמאות, סיפור משפחתי קטן יציאת מצרים המודרנית התרחשה . מצרים 20- בחלקה הראשון של המאה ה של אותה תקופה הלא היא גרמניה הנאצית ובראשה פרעה קטן השפם, לא הסתפקה רק בבנים בכורים אלא ביקשה להשמיד את כל היהודים מטף ועד זקן. אבי ובני משפחתו, שהתגוררו בוינה בירת אוסטריה, נפוצו לכל עבר, נמלטים על נפשם מאימת הצורר החדש. כמו הרבה מילדי ישראל בשנות החמישים, דור שני לשואה, לא התעניינתי בהיסטוריה המשפחתית. שמות וסיפורים עברו ליד אוזני ולא נחתו. גם הורינו לא השתדלו להרחיב ולספר את הקורות אותם בזמן שנה, בעקבות 25- המלחמה. רק לפני כ אירוע משפחתי (וגם כי התבגרתי קצת) התחלתי להתעניין בקורות המשפחה. עקבתי כיצד נמלטו בני משפחתי הקרובים ממש לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה, כל אחד והסיפור שלו. היחידה שדרכה הייתה עלומה עבורי הייתה סבתי פרל. סבתי ואני היינו מאד קרובים. היא גרה בדירה קטנה ביד אליהו בתל אביב. נהגתי לבקר אותה בכל יום שישי בצהרים מיד לאחר בית הספר, שם הכנו ביחד ארוחת צהרים. את המומחיות המפורסמת שלי להכנת לטקס (לביבות תפוחי אדמה) למדתי אצלה. אחרי זה שיחקנו קלפים – רמי או מלחמה. לרוב ניצחתי, כי זאת הייתה דרכה להעביר אלי כמה מטבעות של דמי כיס מקצבתה הקטנה. היא דיברה רק גרמנית ואני דיברתי רק עברית, אבל הצלחנו לשוחח ולהבין זה את זה בצורה מושלמת. היא נפטרה כאשר הייתי סטודנט בחיפה. היא מעולם לא סיפרה לי על הקורות אותה במלחמה. ידעתי כי עלתה באוניית מעפילים לא לגאלית שנתפסה על ידי הבריטים, נכלאה בעתלית ונשלחה למאוריציוס. סיפור חייה בתקופה זו נשאר עלום עבורי. • • • והנה לפני כשנה וחצי הגיע אליי הודעת דואר אלקטרוני מאדם שהזדהה כאספן של פריטי נוסטלגיה. הוא הפנה אותי לטור שפרסמתי בעיתון זה לפני כשמונה שנים לזכר 222 אבי ("קרמשניט וינאי", א-להכפר גיליון ), ולפוסט שפרסם בפייסבוק על שני 2013 יוני מסמכים שהתגלגלו לידיו. וכך כתב האספן בפייסבוק (עם מספר קיצורים): מי אתה טוראי רייס? נכתב 1944 מכתב בשפה העברית, משנת בזמן מלחמת העולם השנייה מהצבא הבריטי. המכתב נשלח אל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והוא נכתב כדי להעלות קרובי חיילים ארצה. המכתב נכתב במחנה סרפנד (צריפין). המחנה כבסיס של הצבא הבריטי. 1917 הוקם בשנת במכתב בקשה לעזרה של העלאת משפחתו ואף שחרור מהצבא. אמו הייתה חולה ככל הנראה. • • • את הבקשה כתב יהודה נדיבי, קצין קשר עברי. וזו לשונה: הנידון: העלאת קרובי חיילים ארצה הטוראי י. רייס 6555/ צי לכבוד מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, הנני מצרף בזה לידיעתכם העתק בקשה אשר הוגשה על ידי החייל הנ"ל למפקדו אשר העבירה אלי לפעולה. כמובן שאין מקום לדבר כלל ועיקר על שחרורו מהצבא בקשר עם המצב אשר בו נתונה אמו. נכיר לכם תודה אם תואילו להודיעני מה ניתן להיעשות בכדי לעזור להנ"ל להשיג את מבוקשו. לפי הסדר הרגיל צריכים היינו להעביר את הבקשה הזאת למחלקת העלייה של הממשלה אולם, אינני מאמין כי משם ייעזר בשל היותו בעצמו, במועדו, בלתי ליגלי. אכיר לכם תודה עבור כל עזרה אשר תוכלו להגיש לאיש הזה ועבור תשובתכם המהירה. יהודה נדיבי, קפטן, קצין הקשר העברי. • • • מעניין מאוד, ממשיך האספן, אם משפחתו אכן עלתה, מעניין מי היה אותו חייל עברי ומה היה סיפור החיים שלו בארץ. אני מאמין שהוא היה חלק מהתקומה של מדינת ישראל. מעניין גם מי היה יהודה נדיבי, כותב המכתב. ידוע לי ששם החייל התחיל באות י'. שם משפחת החייל היה רייס. אמו הייתה הגברת פרל רייס. אחותו של החייל הייתה הגברת הדי רוזנר, שהייתה נשואה לדויד רוזנר, שעסק בחקלאות. להדי ולדוד הייתה בת משותפת. להבנתי האם פרל הייתה במחנה מעצר במחנה מאוריציוס. האספן סיים את הפוסט שלו בבקשה לשיתופים ולעזרה בחיפושים אחרי בני משפחת רייס. הבקשה של טוראי רייס טוביהארז רח' לוחמי הגטאות חניה בנהריה – ליד הרכבת חניון הרכבת ₪ 350 מנוי חודשי ׀ ₪ 25 חניה יומית www.na-p.co.il ץ נוח ומתאים לטסים לחו"ל ץ 04-9000834 שמור ! תת קרקעי ! 21:00 , נסגר ב- 6:00 צמוד לתחנת הרכבת. נפתח ב-