א-לה כפר - גיליון 327

20021 מאי 327 גיליון | | 28 מכירה בהקפה למשרדים וחברות 13:00-7:00 , שישי 17:00-7:00 ' שעות פתיחה: א'-ה 04-8581602 . א.ת. תפן, בניין נוף (ביציאה לכרמיאל), טל והכי חשוב: השירות החם, היחס האישי והסנדביצ'ים המדהימים של פלורי כשר קפה, מאפים ופיצות, כריכים, סלטים, שתייה מוצרי חלב, חטיפים, סיגריות, עיתונים ועוד מוזמנים להתפנק על הדרך רותי יוסף אמן מקומי אישי וקריירה בישראל, שנקראה אז 1943- רפאלה נולדה ב פלשתינה. היא אלמנתו של צבי, אם לשלושה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. למדה ארבע שנים בבצלאל גרפיקה שימושית. לימודים והכשרות נוספות: הדפס באוניברסיטת חיפה, מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (אצל פרופ' מוטי עומר ז"ל), והכשרות רבות נוספות. הסיפור 1935- אביה של רפאלה עלה ארצה ב .1936- מקישינב, ואמה עלתה מצ'רנוביץ' ב השניים נישאו, חברו לקבוצה בית"ריסטית בשוני והפכו לחברי אצ"ל. אביה הגיע לארץ עם תיק ציורים, וחלם ללמוד בבצלאל. הוא מצא עצמו עובד בקטיף בבנימינה, ולא זכה ללמוד בירושלים. חלה אביה והגיע לבית החולים 1943- ב הדסה הר הצופים במצב אנוש. אמה היתה בהריון באותה עת, וכשהבת נולדה הגיעה הודעה מבית החולים שחלה הרעה במצבו של האב. לאחר כמה שבועות הגיעה הודעה נוספת מבית החולים: חל נס, והאב מתאושש. לאור הבשורה הוחלט לקרוא לתינוקת רפאלה, כי הייתה השליחה של המלאך רפאל. "אני מאוד גאה בשמי", מצהירה רפאלה. כשהייתה בת ארבע עבר המשפחה להתגורר ,18 עם כל הקבוצה בנחלת ז'בוטינסקי. בגיל ללא כל רקע בלימודי אמנות, התקבלה רפאלה ללימודים בבצלאל. לאחר לימודיה נישאה לצבי, ועברה איתו להתגורר בנהריה. האמנית הצעירה התבקשה לפתוח חוג ציור בתיכון ולשמש כממלאת מקומו של המורה לציור. בהמשך השלימה לימודי הוראה והפכה שנה לימדה 33 למורה מן המניין. במשך ובנוסף עסקה בהנחיית מורים ובהכנת תכניות לימודים. לאחר פרישתה העבירה חוגים לציור, רישום ואמנות בכל אזור נהריה והסביבה, והדריכה סיורים מונחים בתערוכות. בכפר ורדים הקימה רפאלה את גלריית הספרייה. כשנכנסים לביתה של רפאלה מבחינים מיד בתמונה גדולה של צבי ז"ל במרכז הסלון. הוא נפטר רק לפני שנה. אני עוד זכיתי להשתתף באירוע "זיכרון בסלון" בו סיפר את סיפור הישרדותו בתיווכה של רפאלה. כבן יחיד. בהיותו בן 1937- צבי נולד ב שנתיים וחצי נלקח אביו כשהלך ברחוב, ולא שב. הוא היה בן למשפחה אמידה, שבבעלותה היה בית חרושת למוצרי קמח. הנאצים השתלטו על המפעל ודרשו מהאם לעבוד בו עבור הצבא הגרמני. כשנודע לאם שהם נמצאים ברשימת משלוח ההשמדה סיפרה על כך לאחותה, וגיסה היערן בנה עבורם בונקר במעבה היער. האם ובנה נמלטו לשם, ושני פועלים נאמנים דאגו להם למזון. האם ובנה כינו את האזור "גן העדן הסלובקי". הסביבה הייתה מלאה במפלים, עצים וטבע. לימים ביקרו בני הזוג יחד בסלובקיה (פעמים רבות), ונוף היער עם פלגי המים מצא את מקומו בציורים רבים של רפאלה. האם ובנה שהו בבונקר שמונה חדשים, עד לסיום המלחמה. כאשר שבו לביתם נדרשו לשוב ולהפעיל את המפעל, הפעם עבור רוסיה. האם טענה שהרוסים גרועים אפילו מהנאצים, והחליטה לעלות ארצה לבד עם בנה. בארץ הכירה את בעלה שהפך לאביו המאמץ של צבי והתחילה חיים חדשים. רפאלה רואה בסיפור חייו של בעלה חלק אורגני מהביוגרפיה שלה עצמה. לצבי היה אוסף מיוחד של בובות פרווה, וגם הן נוכחות בציורים. רפאלה רושמת רישומים מהירים של דיו וציפורן וכן הרבה רישומי ידיים. היא מציירת באקו-ליין, צבע עם נגיעות מלח, ציורי אקריליק על בד, וציורי שמן. עבודותיה הוצגו בבית ליברמן בנהריה, בגלריית הספרייה בכפר ובתערוכות 50+ בכפר ורדים, במועדון קבוצתיות בכל רחבי הארץ. יצירה שלה נבחרה בתערוכה גדולה בירושלים כאחת מחמש העבודות הנבחרות. .47 ניתן לבקר אותה בביתה שברחוב מירון .052-3327285 : לתיאום ביוגרפיה משותפת צילום: בן עמי מוסק רפאלה צינר פוקס וכמה מעבודותיה • רפאלה פוקס צינר מציירת את ההיסטוריה של עצמה ושל בעלה צבי ז"ל