א-לה כפר - גיליון 335

2022 ינואר 335 גיליון | | 12 מגזין שני צדדים לאגם הזנחה ועזובה בגדה המזרחית, מתקנים מדליקים ושמחת חיים במערבית. מצד אחד פרויקטים תקועים ופוטנציאל לא ממומש, ומצד שני מאות מבקרים שמבלים ונהנים. אם הקורונה היוותה הזדמנות לזינוק מטאורי, בינתיים היא לא נוצלה. אולי מתקן הנינג'ה החדש שייפתח השבוע והמכרזים להקמת המלוניות יהפכו את אגם מונפורט לאתר התיירות שהוא יכול להיות אייל כץ בבוטקה של אגם מונפורט אין איש. החנייה חינם, מכוניות משפחתיות מטפטפות פנימה בנחת ונראה כי גם בשבת שמשית של תחילת בצהרים, איש אינו 12 ינואר, בסביבות חושש מתורים, פקקים, או אי סדר. אם לא מתעקש להחנות ממש על שפת האגם, יש שנה, 20( חנייה בשפע. כגלילי ותיק למחצה והספירה נמשכת) אני זוכר ימים הרבה הרבה יותר עמוסים. הכניסה למתחם האגם עגמומית. כשמביטים שמאלה, אתר הבנייה הנצחי שאמור להיות מלון נופש ומרכז קונגרסים תופס את כל הפריים. מימין מגרשי חנייה ריקים ומבנה מוזנח עם כיתוב מתפורר "אחלקרח". מתחם הקמפינג מטופח אמנם, אך בשבתות הוא ריק לגמרי. הקרטינג לא עובד היום. על דלת האולם של אחלקרח הודעה לקונית ועילגת משהו: "הקרח סגור". כאילו המחשבה על נוסח רהוט ומנומס יותר ועצם ההקלדה הייתה כרוכה במאמץ עילאי, שמישהו פשוט לא הצליח לעמוד בו. שבת, מסעדת הדרל'ה הכשרה שפועלת במקום בהצלחה, גם היא סגורה. באדניות שלצד המדרגות שרידי גינון לא מטופח, וכל האווירה היא של מקום שעתידו מאחוריו. כל זה ישתנה כמה דקות מאוחר יותר כשאגיע לחלקיו האחרים של האגם, כלומר לצדו המערבי. ובשיחה עם מנכ"ל חברת אגם מונפורט, אופיר עקיבא, הוא מפיח בי תקווה חדשה שאנחנו קרבים לשינוי המיוחל שבושש כבר כל כך הרבה שנים. ואז מגיעים לאי מבוהל מתחושת הבדידות אני נוטש בצעדים מהירים (יחסית, יחסית) את המבנה, וחוצה לאגם עצמו דרך הכניסה המרכזית. מלון הרפאים, שבנייתו נעצרה לפני מי יודע כמה שנים, נוכח במלוא כיעורו. שלד בניין חשוף, כרזות מתקלפות, מוקף גדר פח אפור וקודר. מסעדת גל, גם היא סגורה בשבת, מרמזת שבכל זאת יש פה חיים, וגם הרצים והצועדים הרבים שחולפים בסך על השביל שמקיף את האגם. אני פונה ימינה, צועד לאורך הגדר של מפלצת הבטון. משמאל האגם, ומעבר לו כבר אפשר להבחין באקשן העליז שבגדה המערבית. כשאני חוזר ומפנה את מבטי ימינה, שוב אני מקבל תזכורת כואבת למה שיכול היה להיות פה. עשרות שלטים מתקלפים שמבשרים על מלון, קאנטרי קלאב, מרכז קונגרסים, טיילת, העשרה ביולוגית ואקולוגית וכמובן "חווית המגורים בארצ מעלות תרשיחא". מסתבר שהיה פעם ארט-דירקטור או קופירייטר שחשב שהמילה ארצ עם אות לא סופית, כותרות על פרויקטים שאולי פעם יבשילו וצילומים גנריים של ילדים מחויכים בלוק שוודי, ימשכו אוכלוסייה צעירה לעיר, בה גרים ביחסים טובים בני דתות שונות וארצות מוצא רבות. השלטים המתקלפים מימין לשביל נמשכים עוד ועוד, אבל ככל שאני מצפין נעשה נחמד שרידי גינון הכניסהלאחלקרח הבוטקההריקה המלון התקוע

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=