| 20 עמרי אבידר טיול הכפר העלאווי רג'ר תקוע בין ישראל סוריה ולבנון, עם סיפור מוזר שרק המזרח התיכון יכול לייצר. לאחרונה נפתח לקבוצות מטיילים, וניתן לפגוש מקרוב קהילה שלווה ומטבח מיוחד ולא מוכר לבנון, סוריה או ישראל , במהלך כיבוש הגולן 1967 ביוני 10- ב במלחמת ששת הימים, נשלח כוח של צה"ל לעבר הכפר רג'ר שיושב מעל מצוק נחל החצבני בסמוך למעיינות איתנים. על פי המפות המיושנות שהיו בידי צה"ל הכפר נראה בשטח לבנון ולכן הוא לא נכבש. כוח צה"ל לקח את הנשק מהתושבים והפנה אותם ללבנון, "שתדאג להם". נכבדי הכפר הגיעו לאל חיאם ומרג' עיון, תיארו את מצבם וביקשו להסתפח מרצון ללבנון. הלבנונים, שהכירו את ההיסטוריה וידעו שהכפר הוא סורי, חששו מההשלכות ארוכות הטווח וגירשו את הנציגים חזרה לכפרם ואף הציבו יחידה שיטור ששמרה שאיש מהכפר לא יחצה את הגבול ללבנון. כך מצאו את עצמם תושבי הכפר "תקועים" בין ישראל ללבנון, בלתי רצויים בשתי המדינות, כאשר גבול מולדתם סוריה רחוק ק"מ. לאחר מספר חודשים פנו 20- מהם כ למושל הצבאי הישראלי וביקשו להסתפח מרצון לישראל. בתחילה הוכנסה לשם אספקה מטעמים הומניטריים, אבל בהמשך הסכימה ישראל לקבלם לתחומה. מאז הורשו , עם 1981- תושבי הכפר לעבוד בישראל וב סיפוח הגולן, קיבלו התושבים ברצון תעודת זהות ישראלית והפכו אזרחים מלאים. ובעיקר עם תנופת הפיתוח 1967 מיד לאחר ,'73- בגולן אחרי מלחמת יום הכיפורים ב עבדו רוב תושבי הכפר בחברות ישראליות כסולל בונה, בקיבוצים ובמפעלים, התגלו כמוכשרים וחרוצים ואט אט שיפרו את מצבם הכלכלי. כבר בשנות החמישים, עוד תחת השלטון הסורי, גדל הכפר והתפתח. בהעדרה של גדר גבול, נבנו בתים גם בחלקו הצפוני של הכפר, אזור שלפי המפה המנדטורית היה שייך לחלק הצרפתי שלימים הפך ללבנוני. מגמה זו גברה לאחר שישראל נכנסה ל"רצועת הביטחון" ומערך הגבולות הטשטש עוד יותר. רוב הבתים החדשים בתקופה זו נבנו בחלקו הצפוני של הכפר. , עם נסיגת צה"ל מלבנון, 2000 בשנת התבקש האו"ם להציב אבני גבול לאורך בין 1923- הגבול הבינלאומי, זה שנקבע ב הבריטים והצרפתים. האו"ם עמד לסמן את הגבול בלב הכפר ולהפריד את חלקו הדרומי ("הישראלי") מהצפוני ("הלבנוני"). תושבי הכפר, תוך מנהיגות יוצאת דופן של ראש המועצה הצעיר, אחמד פתאלי, נעלו את הכפר לכניסת האו"ם ויצאו למסע דיפלומטי חוצה יבשות שעלה בהצלחה כאשר הסטטוס קוו נותר והכפר נותר מאוחד כמקשה אחת. הם הקיפו עצמם בגדר עם שער אחד לעבר ישראל, וכיום מי שנכנס אל הכפר מהלך בו מבלי להרגיש או לדעת איפה עובר להלכה הגבול הבינלאומי. אל הכפר 2005 החיזבאללה חדר בשנת בניסיון לחטוף חיילי צה"ל. מאז צה"ל לא מגלה נוכחות בתוך הכפר אך משגיח בשבע עיניים על גבולותיו והבהיר לחזבאללה שכל שטח הכפר נחשב מבחינתו כשטח המדינה, ולכן ישראל לא תסבול ניסיונות חדירה נוספים. גם האו"ם מגלה נוכחות מסיבית סביב גדרות הכפר, כך שהכפר כיום בטוח ושליו. העלאווים הישראלים הסיפור הלא ייאמן הזה הולך משתפר עוד יותר משום שרג'ר (האיות הנכון בעברית הינו ע'ג'ר) הוא הכפר היחיד בישראל שכל תושביו הם עלאווים. העלאווים הם קבוצה אתנית וזרם דתי ייחודי שהתפצל מהאיסלאם השיעי כבר במאה התשיעית ואסף לתוכו אמונות ומסורות מגוונות כמו השילוש הקדוש. הדמות המרכזית באמונתם הוא האימאם עלי, בנו של החליף הרביעי אבו טאלב, ולכן קיבלו את הכינוי עלאווים. שלא כמו השיעים, שגם הם מתומכיו של עלי וגורסים שרק הוא צריך היה להיות מחליפו של מוחמד ושליח האלוהים, העלאווים מיחסים לעלי גם תכונות אלוהיות ממש. הם רואים בו התגלות אלוהית של הדור האחרון של אחד מהשילושים הקדושים שקידמו את העולם ובהם דמויות כמו אדם והבל, יתרו ומשה וישו ופטרוס. בדת העלאווית מותר לשתות יין ויש לא מעט מסורות אקלקטיות שחלקן מגיעות אף מהאמונות הפיניקיות. הם רואים חשיבות משנית ולרוב לא מקיימים את חמש מצוות היסוד של האיסלאם, וברוב קהילותיהם אין מסגדים. יש דמיון רב אל הדת הדרוזית, משום שגם העלאווים מאמינים מאוד בגלגול נשמות ודתם סודית. לאור כל זאת נחשבו העלאווים על ידי המוסלמים הסונים והשיעים ככופרים גרועים והפכו למיעוט נרדף לאורך מאות שנים. רוב העלאווים (כשלושה מיליון) חיים בחוף המערבי של סוריה (למשל בעיר לטאקייה) מאוכלוסיתה. עוד 11% ומהווים מיעוט של כמליון חיים בדרום טורקיה בסמוך לגבול הסורי ומיעוטים קטנטנים חיים בלבנון עלאווים, 2,700- ובאירופה. בישראל ישנם כ כולם תושבי רג'ר. נשיא סוריה לשעבר, חאפז אל אסד, הוא בן העדה העלאווית והוא נעזר בפסק דין דתי (פתווה) מיוחד שהוצא עם עלייתו לשלטון שקבע שהדת העלאווית היא חלק מהאיסלם. וכך המיעוט הנרדף הפך להיות השליט בסוריה זה עשרות שנים. כחלק מתהליך איסלמיזציה זה – יש ירידה בנושא הדתי כך שברג'ר הענין הדתי איננו דומיננטי כלל ועיקר. מה זה שנקליש? לעומת המרכיב הדתי שמורגש פחות, הצד התרבותי מורגש מאוד ברג'ר. הכפר הוא מעין מוזיאון אתנוגרפי שהקפיא את התרבות הכפרית שלו. חזות הכפר וסגנון הבתים מיוחד במינו. במיוחד בולט העניין הכפר המנותק משמאל למעלה בכיוון השעון: הכניסה לכפר, כיכר בכפר, סלט אופייני ושנקליש מיקום הכפר רג'ר (ע'ג'ר)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=