א-לה כפר - גיליון 336

2022 פברואר 336 גיליון | | 12 מגזין זוג הוריםבני ארבעיםפלוס ושלושת ילדיהם בני העשרהעזבו אתהגליל ועברו לקוסטה ריקהלשנתניסיון. ואחרי שבעהחודשים הגיעו לנחלה, גםמילולית: במחיר דירהקטנה דונםעםבית 52 בכרמיאלהםרכשו שטחשל גדול ונחלפרטי. והםממשלאהישראלים היחידיםשעשו רילוקיישן למדינההנינוחה במרכז אמריקה. אביטלאינטרשטיין וגידי אשרמספריםעלחייהםהחדשים "הרעיון עלה אצלי בשנייה אחת. שנייה נוספת לקח לי להדליק את גידי ואת הילדים". כך מתארת אביטל אינטרשטיין את מהות ההחלטה המשפחתית לעזוב בית נאה וחיים נוחים למדיי בגיתה, ולעבור לקוסטה ריקה שבמרכז אמריקה. אחרי אותן שתי שניות של הידלקות, הגיעו ההיסוסים. בעיקר אצל אביטל עצמה: "ואז נבהלתי. שבוע לקח לגידי ולילדים לשכנע אותי לעשות את המהלך הזה". המהלך היה העתקת מקום מגורים למה שהוגדר כ"שנה ניסיון". היום, שבעה חודשים אחרי שעזבו את הארץ, הם מתגוררים בבית מידות השוכן דונם, ומתכננים את העתיד 52 בנחלה של במקום. את הבית והנחלה רכשו בהזדמנות, ואם לשפוט מתכתובות הווטסאפ, הדיווחים בפייסבוק וראיון הזום שקיימנו, שנת הניסיון עשויה להפוך לתקופת חיים הרבה יותר ארוכה. העולםבשיפוצים , מוכרת כמורה 47 , אביטל אינטרשטיין ליוגה ומטפלת ברפואה סינית. היא גם די ג'יי ורקדנית חופשית, וגם "גמדת גינות", , הוא איש אוכל 49 , כדבריה. גידי אשר ואופה, ומוכר כבעלים והמנהל של מאפיית "לחם בר" שפעלה עד לפני מספר שנים במרכז תרשיחא. לאחרונה ליווה הקמת מאפייה גדולה נוספת באזור, ובעיקר הוא "גולש גלים, אוהב טבע ולוחש לנחשים", כפי שמעידה עליו אביטל. ההורים שמורים על שם משפחתם המקורי, ואילו הילדים נושאים את שם המשפחה אשר. "ויתרנו להם על האינטרשטיין", צוחקת אביטל, ומספרת בדרכה על שלושת הילדים: , אומנית יוצרתאוטודידקטית, 17 "נעמה, בת 15 והמתורגמנית שלנו לספרדית. נריה בן גולש ואוהב אקשן. מצטיין בפתיחת קוקוסים , הידוע 11 ועבודה עם מצ'טה. יפתח בן בכינויו שושו, גולש, שחקן מיינקראפט נלהב ופותח לבבות". את אומרת שאחרי שהדלקת את כולם פתאום את תפסת היסוס. ממה בעצם? "החיים שלי היו טובים ומלאים. היה לי המון מה לעזוב ולשחרר". אז למה בעצם לעזוב? שנה כבר נמצאים בגליל. 20 "אנחנו מאוד מרוצים והחיים טובים ועשירים. אבל איכשהו הגענו לנקודת זמן כזו, גם בזכות הקורונה, שקצת יצאנו מהלופ הזה של מירוץ החיים. אני עבדתי מאוד קשה בתקופת הקורונה ורציתי משהו אחר". אם צריך לזקק סיבה אחת שהניעה אתכם למהלך הזה, מה היא תהיה? "אין דבר אחד. אבל לטבע יש תפקיד מכריע. הטבע כאן מאוד עוצמתי, ובתולי. בארץ אני גרה במקום מאוד יפה, חיק הטבע, אבל אני רואה מה קורה. אתה הולך לים ורואה המון זבל, עד כדי כך שזה מרגיש דבילי לאסוף את הזבל, כי תכף מישהו אחר ילכלך שוב. וזה גם כל מה שקורה בכל העולם. אני בתחושה ש'העולם בשיפוצים'. אז מצאתי לי פינה עד שיגמרו לשפץ". ההחלטה הייתה מהירה, אבל הביצוע לקח כמה חודשים טובים. "צריך להודיע להורים, לבני משפחה, לחברים", אביטל מפרטת. "קנינו כרטיסים לעוד תשעה חודשים, כדי ששני הבנים יגמרו את השנה בבית ספר שיח. נעמה עשתה בינתיים בגרויות אקסטרניות. ובכלל, היינו צריכים לפרק חיים. השכרנו את ביתנו על חמשת חתולינו האהובים. לשמחתנו מצאנו זוג מהמרכז שאוהב את הבית ואת החתולים. מסרנו ומכרנו הרבה ציוד. סגרתי את הסטודיו ליוגה שלי, ונפרדתי ממטופלים של שנים שמאוד יקרים לליבי. החודש האחרון היה חודש של פרידות מרגשות מהמשפחה ומחברים. זה היה מאוד חזק. כשאתה משחרר דבר, אתה גם מאוד ארץ ההזדמנויות אייל כץ • צילומים באדיבות המשפחה

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=