2022 מרץ 337 גיליון | | 24 אלהמגן נשלחה להסתכלות עשר בבוקר, תחנת דלק בכניסה לקיבוץ האון. לא ברור מה חשבתי לעצמי כשארגנתי לכל הצוות טיול ג'יפים. טיול מבחינתי מתחיל בבית קפה טוב, ממשיך ברכב לאזור אורבני ומסתיים בארוחה טובה. ובכל זאת החלטתי לצאת מאזור הנוחות שלי ולעשות מעשה. כשהזמנתי את הטיול וצביקה שאל לאן נרצה לטייל, עניתי שאין לי מושג קלוש ושזה לגמרי עליו. צביקה, מדריך ותיק שמכיר את כל הארץ כמו את כף ידו (אולי קצת יותר), אמר לי 'אל תדאגי'. ברור שדאגתי. ישר הזמנתי לעצמי עיסוי ליום שאחרי, כי הרי ידוע שטיול ג'יפים שובר את הגב. בג'ינס קרוע, גופייה וצ'אנקי בוטס (בכל זאת סטייליסטית, התפקיד מחייב) הגעתי בשעה היעודה ועליתי על הג'יפ. מה שקרה מפה ואילך הוא כבר סיפור אחר לגמרי, ששינה לי את כל החשיבה לגבי טיול ג'יפים. בעצם, אולי זה רק לגבי צביקה, שהוא מדריך יחיד במינו. אחרי נסיעה קצרה בכביש (מתנצל, אומר צביקה, יש דקה וחצי של נסיעה מינהלתית) התחלנו לטייל דרך ההרים. הג'יפ החייתי שלנו עבר בורות וטיפס על סלעים ובאופן מפתיע התחושה הייתה ממש טובה. מזג האוויר היה נעים, הגב לא כאב, הטבע הוריק ולבלב ונופי הגולן והכינרת הרחיבו את הלב. אבל הסיפורים של צביקה הם שעשו את עיקר החוויה. אומרים שכל אחד יכול להעביר מידע, אבל לא כל אחד יודע לספר סיפורים. צביקה לגמרי יודע לספר סיפורים. על כל מקום ועל כל עניין. הסיפורים שלו נוגעים בצעירים ובמבוגרים כאחד והם מעניינים, מתובלים, פיקנטיים. סיפורי היסטוריה שלא תמצאו בשום מקום, גם לא בגוגל. סיפורים שעברו מאיש לרעהו במהלך השנים ונמצאים רק אצלו בראש. בנוסף, הוא גם מבין גדול בצמחים ופרחים, ועל אף היותי קרניבורית רצינית מצאתי את עצמי אוכלת פרחים ועלים ואפילו נהנית מזה. חרדל, חרצית, סרפד ועוד מיני צמחים שיחד יכלו להוות סלט טעים להפליא. תוספת לגמרי לא רעה לסטייק. אחרי כשעתיים של טיול בהם גילינו בונקרים שלא ידענו על קיומם, טנקים חבויים, פינת חמד שטיפח קיבוצניק ותיק בשיתוף הצבא התורכי ועוד הרבה סודות שרק המקום יודע לספר, הגענו לנקודת תצפית מדהימה על הכנרת ועמק בית שאן. קיבלנו בהסברים מדויקים וכמובן סיפורים מעניינים על כל נושא המים שלנו מול ירדן. זה היה בדיוק הזמן להרתיח מים להפסקת תה. צמחים כמובן. כיאה לחובבת קולינריה שכמותי, דאגתי מבעוד מועד לירקות, תותים, עוגיות ויין לעת ההפסקה. הרוח החלה להתגבר ונכנסנו אל תוך פילבוקס ישן ששימש כנקודת תצפית כדי להתענג בתוכו על הנשנושים. בעודי פורסת את כל הטוב שהבאנו, שלף צביקה קלף מנצח שלא חשבנו עליו. וופלות (או שמא בפלות), שמיד החזירו את המבוגרים שבינינו לימי הצבא והמילואים והעיניים נצצו כי שום סיפור גבורה אינו מושלם בלי כוס תה ובפלה ביד. במקביל התפתח הוויכוח הרגיל בין וופלות לימון או שוקולד, והתגבשה הסכמה: תה הולך עם שוקולד וקפה עם לימון. אם תשאלו אותי, קוראסון הולך עם שניהם. היות וכבר היינו קצרים בזמן, חזרנו לג'יפ (לא לפני שאספנו וניקינו הכל כמובן) והתחלנו לרדת חזרה לעבר הרכבים. צביקה חזר ואמר שהנסיעה שלו עושה עיסוי לגב מה שהסתבר בדיעבד כנכון לגמרי. ירדתי מהג'יפ רעננה בדיוק כפי שעליתי בתוספת המון מידע וסיפורים שילוו אותי לשנים ארוכות. צביקה מעביר טיולים למשפחות ולקבוצות מהארץ ומחו"ל. ניתן להזמין אצלו טיולים מותאמים לכמות משתתפים וזמן. זוגות יכולים להזמין טיולי שקיעה שילוו בבקבוק יין ומתוקים ומתאימים מאוד להצעת נישואין. אנחנו טיילנו ברמת הגולן, אך ניתן להזמין טיולים בכל הארץ לרבות טיולים עם לינה כאשר צביקה מספק הכל: החל מהאוהלים ועד האוכל כך שלכם נשאר רק להגיע וליהנות. * הכותבת וצוות אשכול היו אורחי בדרך הצבי סיפור לגמרי אחר טיול ג'יפים עם צביקה בר אור מ"בדרך הצבי" מספק חוויית טבע, עיסוי לגב וגם ידע וסיפורים שנשארים הרבה שנים .www.zviway.co.il ,050-4363501 , צביקה בר אור, בדרך הצבי צביקה והג'יפ. הויכוח הישן בין ופלות שוקולד או לימון באחת מפינות החמד. גם שם היה סיפור
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=