א-לה כפר - גיליון 339

עמרי אבידר טיול הקשר היהודי גוש חלב, המוזכר בכיבושי יהושע, היה כפר יהודי חשוב ועשיר עוד בימי החשמונאים, והגיע לשיאו בימי המשנה והתלמוד. בגמרא מספרים על שפע שמן הזית והעושר האגדי שלו בפרשנות לביטוי "וטובל בשמן רגליו". שני בתי כנסת התגלו בכפר. אחד נמצא בנחל גוש חלב וממנו נותרו עמודים מרשימים, וכן כותרת שעליה מתנוסס תבליט של עיט וכתובת בעברית. מהשני, שהיה ממוקם בקרבת הכנסיה היוונית-קתולית שבמעלה .19- הכפר, נותרו רק הסיפורים מהמאה ה הסיפור הידוע ביותר על יהודי הכפר הוא על יוחנן מגוש חלב, מי שחידש בה את החומה ועמד בראש המרד היהודי ברומאים בכפר. יוחנן הערים על מפקד הרומאים טיטוס והצליח להימלט עם לוחמיו לירושלים, שם הפך לאחד מראשי המרד. הקהילה היהודית המשיכה להתקיים בכפר .15- עוד שנים רבות, לפחות עד המאה ה יהודים בודדים המשיכו לחיות בו כנראה עד . מהכפר היהודי החשוב נותרו 19- המאה ה בשטח הכפר שרידים רבים ובהם "קבריצדיקים" אותם ניתן לבקר כגון קבר התנאים שמעיה ואבטליון וציון קברם של הוריו של הרשב"י. בקרבת הכפר אפשר למצוא גם קבר המשויך ליואל הנביא. קבר מעניין נוסף ממוקם מול הכנסייה המרונית החדשה, והוא שייך לשניים. מצידו האחד של הקבר מופיעה כתובת זיכרון לרבי מאיר קצין ("בעל הנס") ואילו מצידו השני של רבי יצחק בעל האקדמות. יחליט איש איש בעצמו של מי הקבר הזה. ארמים ומרונים 4-- הקדוש מרון, נזיר ארמי שחי במאות ה , הוא זה שיצר את העדה המרונית. מוצאם 5 האתני מהארמים והפיניקים והם היו קבוצת מיעוט נוצרית שחיה בהרי הלבנון בבדידות. המרונים סייעו לצלבנים, אך לאחר מכן ניתק 16- הקשר בינם לבין האירופאים ורק במאה ה התחזק שוב באמצעות כמרים שפעלו באזור מטעם האפיפיור. צרפת לקחה עליהם חסות וקשר זה התחזק מאוד בעת 17- במאה ה המנדט הצרפתי, כאשר הפכו לעדה מרכזית במדינה החדשה לבנון. בישראל היו קיימים שני כפרים מרונים: גוש חלב והכפר בירעם. תושבי בירעם נעקרו מביתם במלחמת העצמאות, הגיעו ברובם 1,400- לגוש חלב וחיים בו כיום. בכפר כ תושבים סך הכל) 3,100- מרונים (מתוך כ מרונים, חלקם 8,500- ובארץ כולה יש עוד כ אנשי צד"ל. מבחינה דתית, למרות שכיום הם כפופים לוותיקן, לעדה מנהגים ייחודיים שמקורם בכנסיות המזרחיות. בעיקר ראויה לציון העובדה ששפת התפילה שלהם היא ארמית! זוהי ארמית בניב שונה מהניב שנהוג היה אצל יהודי בבל, אך הדמיון רב. מילים רבות מאוד בהן משתמשים המרונים בתפילות מוכרות אף בעברית של ימינו. השפה כתובה באותיות ארמיות המזכירות מאוד ערבית. אפשר לראות כתב ארמי כזה בכנסיית "מר מרון" החדשה והמרשימה ברחוב הראשי של הכפר. את הארמית תמצאו בפסוקים בכיפת המבנה ובאיקונות, וכמובן גם בספרי התפילה. כנסיית מר מרון נבנתה ביוזמת האב בשארה . היא כוללת, בנוסף 1996 ונחנכה בשנת לאולם תפילה מרהיב, גם אולמות לצרכי הקהילה. ניתן לבקר בה בתיאום עם האב סאנדי, בימי ראשון. בלב הסמטאות במערב הכפר יש כנסיה מרונית נוספת, כנסיית אלסיידה ע"ש מרים הבתולה. זוהי כנסייה קטנה ועתיקה שפעילה כיום רק לעיתים נדירות. היא חרבה ברעידת והרגה חלק גדול 1837 האדמה הגדולה של מהקהילה שהתפללה בה באותה עת, למעט הכומר ותינוק יחיד שניצלו. בין המרונים החיים בכפר קיימת קבוצה מיוצאי בירעם, שהקימו את כור היתוך היסטורי g ארמים, מוסלמים ויהודים. תאנים מיוחדות, וקולינריה מסורתית לצד מודרנית. וגם היסטוריה ונוף. הזמנה לסודות של הכפר גוש חלב (ג'יש) כנסיית מר מרון, מבט מבחוץ אחד מקברי הצדיקים בגוש חלב ספר עם כתב ארמי בכנסיית אלסיידה | 18

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=