מגזין אייל כץ כיאה לגינה קהילתית, הכיבוד שמוגש עם הקפה בסוכה בה אנו יושבים הוא מתבואת האדמה. אלא שלא מדובר במלפפון בלאדי, חסה אקזוטית או גזר טרי שזה עתה נשלף מהערוגה, אלא בשסק עסיסי וטעים שהביא מישהו מהעץ הפרטי שלו. הגינה עצמה, בימים אלו של תחילת קיץ ואחרי שנתיים פלוס של קורונה, דלה ביבול, אם בכלל. אבל האנשים שמנהלים את המיזם היפה הזה רואים במשבר דווקא הזדמנות. וממש בימים אלה מובילה קבוצה של אנשים בעידוד המועצה שינויים מרחיקי לכת, מהפכה של ממש במונחי הגינה. אחד הצעדים המשמעותיים במהלך הוא הפיכת רוב הערוגות שבגינה לקהילתיות. הכל שייך לכולם ומנוהל על ידי הוועד המנהל שנעזר במנהלת מקצועית בחצי משרה, הילה בוקס. מהמודל הישן, ערוגה אישית לכל חבר ערוגות בלבד, וכל השאר 16 בגינה, השאירו ) יהיו ציבוריות. כל חברי הגינה יעבדו 40- (כ ויטפחו אותן, וכולם ייהנו מהתנובה שלהן. בנוסף יתווספו לגינה פינות שונות, הפעילות תורחב וייעשה ניסיון לצרף חברים מכל שכבות הגילים בכפר, ואולי גם תושבים מהיישובים השכנים. יותר קהילתית, פחות גינה המהלך הזה מלווה בגידול משמעותי בתקציב הגינה, ובליויי צמוד יותר. מי שמלווה את המהלך מטעם המועצה הוא חבר המועצה איתן הימן. "מדובר במיזם מוצלח, אבל עוד לפני הקורונה היו לו בעיות", הוא מנתח. "המקום שימש כמפגש חברתי, מקום להתערות בקהילה, למשל מצידם של תושבי גולדן וילג' החדשים, והתקיימו כאן הרבה אירועים עם גנים, תנועות נוער והקהילה הכללית. אלא שרבים מחברי הגינה היו מבוגרים למדיי, ועם השנים הם התקשו לטפח את ערוגותיהם. לפני שנתיים הגיעה הקורונה, ולכל הקשיים נוספו גם ההסתגרות הכפויה בבית, והפחד של חברי הקהילה מפעילויות חברתיות, גם אם הן מתקיימות באוויר הפתוח". ממעלות ובמקור מכפר 30 הילה בוקס, בת ורדים, היא המנהלת השכירה שמובילה את המהלך. "ליד הגינה נשתל בוסתן קטן, והוספנו גם פרויקט הידרופוני שמתנהל על ידי מחלקת רווחה. הכוונה לייצר עוד נקודות עניין ושיתופי פעולה". אני יושב עם היימן ובוקס, ועם עוד ארבעה מחברי הגינה: ברכה דה מן, ורדה עציוני, אלין רוטשילד חברת הוועד המנהל, ונילי אלדר, ממקימי הגינה. בין שסק לקפה שחור עם עוגה הם מגוללים את סיפור הגינה. היא הוקמה לפני שבע שנים ביוזמת תושבים. הגרעין המקים כלל את האגרונומית דורית אבנט ז"ל ובעלה נתן, דוד בוים, יואב ניצב, אליעזר אוליבר, צילה שנהר ואחרים. ניהול הגינה נעשה על ידי קבוצת מתנדבים, וכאמור רוב הערוגות היו פרטיות. כל חבר בגינה גידל מה שרצה, נהנה מתוצרתו ונעזר בחבריו ברמת הידע, הטיפים וכמובן החלפת תוצרת. לצד הערוגות האישיות היו מספר ערוגות ציבוריות שנוהלו על ידי דורית. היא ונתן עבדו מאוד קשה, מציינים כולם. קהילת הגינה התאפיינה בשנים הראשונות בתחלופה גבוהה. הייתה אמנם היענות גם של משפחות צעירות, אלא שאנשים באמצע החיים מטופלות בילדים התקשו להגיע לערוגות שלהם באמצע השבוע. בעונות מסוימות זה יכול להיות קריטי, שכן הערוגות דורשות טיפול הרבה יותר תכוף מאשר אחת לשבוע. לאט לאט המשפחות הצעירות עזבו, והגינה הפכה לנחלתם של המבוגרים יותר. אלו נהנו מתעסוקה חקלאית ואינטרקציה חברתית, שכללה מפגשים בגינה, קבוצת ווטסאפ פעילה ופעולות משותפות עם גופים אחרים בקהילה. נוצרו גם חברויות אישיות, וסביב הגינה התגבשה קבוצה יציבה. אולם בעוד החלק של ה"קהילתית" עובד יפה, החלק של ה"גינה" החל לקרטע. חברי הגינה בחלקם התקשו לטפח, בעיקר את הערוגות הציבוריות הלא מאוישות, וגם חלק מהערוגות האישיות לא היו מופת של גינון הגינה הקהילתית בכפר ורדים משנה את פניה במהלך שמטרתו לצרף אליה עוד תושבים, גילאים ממגוון עובדים בגינה בתחילת הדרך הגינה היום. דלה ביבול, אם בכלל הגינה יוצאת לדרך 2022 יוני 640 גיליון | | 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=