מגזין מאיה רביב החלום של אסתר ברזילי היה להקים בארץ נבחרת נשים בהוקי קרח. הפעם הראשונה שנה, 15 שניסתה לעשות זאת הייתה לפני אך מסיבות בירוקרטיות וללא תמיכה מהמדינה, זה לא צלח. לפני כשנה קיבלה שיחת טלפון ששינתה את פני דברים. כיום כבר מדובר בנבחרת מגובשת, בה מתאמנות נשים צעירות מכל רחבי הארץ וממגוון דתות. הנבחרת השתתפה כבר בטורניר בינלאומי גדול ובמשחקי המכביה, ולמרות שטרם השיגה ניצחון, סילבר חוגגת: "הדרך והתהליך הם החשובים, ועוד נגיע לרמה גבוהה של הוקי". התחלה כשוערת , תושבת הכפר 69 , ד"ר אסתר סילבר מזה כשנתיים. רופאה במקצועה, למדה פסיכואנליזה ופסיכותרפיה, וכיום, לצד ניהול נבחרת ההוקי, עוסקת באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז. בשעות הפנאי היא יוצרת בזכוכית, לומדת איטלקית ומנגנת בחליל צד בתזמורת המבוגרים של הכפר. סילבר נולדה בקנדה ועלתה לראשונה . היא התגייסה והחלה את 17 לישראל בגיל שירותה הצבאי בנח"ל ברמת הגולן. במהלך השירות חלה אביה בסרטן, לכן חזרה לקנדה לעזור למשפחתה. באותה תקופה למדה באוניברסיטת מקגיל, אך הגעגועים לישראל לא פסקו. "חזרתי לארץ וניגשתי לשלישות ברמת גן. באותה תקופה היה קשה לתקשר מרחוק, והתברר שטפסים שמילאתי טרם הנסיעה לקנדה הגיעו למקום הלא נכון. מסתבר שנחשבתי לעריקה, ללא ידיעתי, כמובן". סילבר נשפטה, נידונה לשלושה חודשי מאסר על תנאי, ועברה חיול מחדש. הצבא אישר לה לחזור למקגיל לסיים את הלימודים, ובדיוק אז פרצה מלחמת יום הכיפורים. גרעין הנח"ל במסגרתו שירתה ' התקבלה 74 לחם בתעלת סואץ. בשנת ללימודי רפואה בהדסה. לאחר מכן שירתה כקצינה מלווה בחיל הרפואה ועסקה במחקר. "זו לא הייתה חוויה טיפוסית", היא נזכרת. "היה לי מאוד כיף בצבא. לא היו אז הרבה פייטריות בצה"ל, ורציתי להיות פייטרית". באותה תקופה התחתנה וילדה את בנה. לאחר ההתמחות נסעה עם בנה לקנדה כדי להיות עם משפחתה. "ואז באמת נחשפתי להוקי קרח", היא מחייכת. קנדה נחשבת למולדת ענף ההוקי, וכמעט כל מי שגדל שם מוצא עצמו על מגרשי הקרח. "הבן שלי שיחק ואהב את זה מאוד. יום אחד לקחתי אותו לארנה, ונתקלתי בשלט: 'אם אתה מבוגר ומעולם לא שיחקת הוקי, אנחנו מחפשים אותך!'. החלטתי שאני בעניין. בזמנו עוד לא ידעתי לגלוש, אז שמו אותי כשוערת. עם הזמן השתפרתי לאט לאט". סילבר השתתפה בטורנירים רבים, שיחקה בעיקר בקבוצות עם גברים אך גם בקבוצות נשים. "מאוד נהניתי. הייתי שרופה על הוקי, והצלחתי להיות שוערת טובה". האהבה למשחק הובילה אותה אל מסקנה מרכזית: צריכה להיות בארץ קבוצת נשים בהוקי. משם התעורר בה הרצון להקים אחת כזאת. היא חזרה לארץ במטרה לארגן מחנה אימונים לישראליות, ושכנעה מאמן קנדי להגיע איתה לכאן. היא דאגה לכל הסידורים המנהלתיים, ואף אירגנה קבוצת שחקניות אמריקאיות שהסכימו להגיע על חשבונן. "זה היה נפלא. רציתי שלבנות בארץ תהיה דוגמה טובה". אבל אז החלו הצרות הבירוקרטיות. "עשו הרבה בעיות מבחינת החוק. ממש אסרו על הבנות להגיע. המצב בארץ לא היה טוב בשביל לפתח הוקי נשים. לא רצו לקדם את זה. בצער גדול ירדנו מהסיפור והמאמן נאלץ לחזור הביתה". חלום הקמת הנבחרת נגוז, או לפחות נדחה, אבל סילבר המשיכה לשחק ולהשתתף בטורנירים בארץ, ועד לפני ארבע שנים הייתה שחקנית פעילה. החזון שהתגשם לפני כשנה קיבלה שיחת טלפון מלבב , יו"ר התאחדות ההוקי קרח וחקלאי 40 , ויינברג תושב מטולה. ויינברג, ממקימי בית הספר להוקי במטולה, ראה גם הוא חשיבות גדולה בהקמת נבחרת נשים להוקי בישראל, והציע לסילבר לנהל אחת כזו שתוקם פורמלית. אל הנבחרת הביא ויינברג את מאמן ההוקי האמריקאי טאי ניוברי ("מאמן ענק", אומרת סילבר) ושני מאמנים ישראלים – בוריס מנדל ובוריס קוטלר. עד להקמת הנבחרת, ישראליות שרצו לשחק הוקי קרח עשו זאת בעיקר עם גברים. עכשיו, לראשונה, הוקמה קבוצה אורגנית של נשים בלבד. לפני מספר חודשים השתתפה הנבחרת לראשונה בטורניר בינלאומי שהתקיים (פדרציית ההוקי IIHF בסרביה מטעם International Ice , קרח הבינלאומית ). הנבחרת שיחקה Hockey Federation נגד סרביה, בוסניה ואסטוניה, ולמרות שהפסידה במשחקיה, הרוח הספורטיבית לא נפגעה. "הקבוצה הייתה חדשה, אבל אהבו אותנו. בכל פעם כשעלינו על הקרח מחאו לנו כפיים. הבנות שלי לא מוותרות", אומרת סילבר. "יש להן מצב רוח ורצון לשחק בכל מצב, בניצחון או בהפסד". לפני מספר שבועות השתתפה הנבחרת , שהתקיימו במהלך 21- בתחרויות המכביה ה חודש יולי. סילבר לא תשכח את ההתרגשות נכון, נבחרת הנשים של ישראל בהוקי קרח לא הצליחה להשיג ניצחון בתחרויות המכביה. אבל מבחינתה של מנהלת הנבחרת, אסתר סילבר, מדובר בחלום שהתגשם; ומבחינתה של השחקנית המצטיינת פנינה בסוב, זו יכולה להיות נקודת זינוק לקריירה מקצוענית. ואם תקשיבו לשתי הנשים הללו מכפר ורדים, יש מצב שגם אתם תתאהבו בענף הספורט הזה לראות את 2022 אוגוסט 342 גיליון | | 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=