ניר שילה שנה. היא רצתה לספר לי 40 נפגשנו אחרי על הביודנסה, אחרי שגילתה שאנחנו גרים 10 בכפר. מסתבר שהיא באבירים כמעט שנים, "הגעתי הביתה", כמו שהיא אומרת, וזה קרה לה, לכנרת גולן הוז, אחרי שנים רבות של נדודים. הכרתי אותה ככנרת פלר, ויש מצב שהייתי מזהה אותה גם אחרי כל השנים האלה. נראה שהשנים עשו לה רק טוב. היא לא מתביישת באפור שזרק בשערה: "הפסקתי לצבוע הרבה לפני שזה נהיה אופנתי ומקובל. זה קשור לעבודה פנימית של קבלה ואהבה עצמית, אם מותר כבר להגיד מילים כאלה. אני ממש לא רוצה להיראות צעירה מכפי שאני או לחזור אחורה לשום רגע בעבר, והיו רגעים נפלאים. היו ועדיין יש לי חיים ממש לא משעממים, אבל אני תמיד עם הפנים קדימה". • • • הפעם האחרונה בה נתקלתי בשמה הייתה לפני שנים, ברשימת הקרדיטים בטלוויזיה כעורכת של... יאיר לפיד? "אכן, כן", היא מאשרת. "זה היה מזמן מזמן. בגלגול הקודם שלי". היא מסבירה למה עזבה קריירה מבטיחה בטלוויזיה ("רציתי להיות חלק מהפיתרון ולא מהבעיה"); מספרת על יוזמה להקים כפר הוליסטי שנכשלה בגלל פוליטיקה, ומציינת שיעור קצר בפוליטיקה עצמה ("ב- מצאתי את עצמי בראש רשימה קצת 2009 . שיעור קצר, אבל סיפור 18- הזויה לכנסת ה ארוך..."). דילגנו בין הסיפורים שלי לשלה, התחברנו במכנה משותף של הקמת בית ספר (היא את "מקום לגדול" בכפר הירוק ואנחנו את 2020 "חורשה"). גם אני וגם היא ניצלנו את המטורללת כדי לעבוד באדמה. היא פתחה שביל ביער הצמוד לביתה, שביל להליכה יחפה שמגיע עד ל"קליניקת יער" (("אני מלווה נשים בתהליך שמעניק כלים לריפוי עצמי ב'שיטת האם – נשיות בדרך הטבע' של איילה אלישע", היא מסבירה ומוסיפה: "זה כנראה פחות ידבר אליך"). טוב אז מה הסיפור עם הביודנסה? עכשיו היא נשענת אחורה בחיוך גדול. "זוכר שרקדנו ריקודי עם?". זה הזמן להסגיר שלמדנו יחד בריאלי בחיפה, היינו בצופים יחד וריקודי עם היו חלק מההוויה. "אהבתי את זה ממש", היא מגלה. "רקדתי גם בלהקות, נסענו לפסטיבלים בעולם לייצג וכל זה. זה היה קל. בריקודי עם צריך להיות כמו כולם. הצעדים ברורים, יש כוריאוגרפיה. ביודנסה זה סיפור אחר. אם לא היו מכריחים אותי, לא חושבת שהיה לי האומץ לנסות". הרמתי גבה, והיא ממשיכה: "זה היה לפני שבע שנים. נכנסתי לעבוד בארגון שעושה עבודת קודש בפריפריה עם ילדים והורים, "פותחים עתיד" מעלותרשיחא. תמיד כתבתי את זה מחובר, חשבתי שיתפוס... ושם, בכנס שנתי שהיה בניצנה, הודיעו לי שבין הסדנאות ששובצתי אליהן יש גם 'ביודנסה'. זה נשמע כמו משהו שקשור לריקוד ואני כמעט ארזתי וברחתי משם. אני? לרקוד ריקוד ספונטני? במסיבות הייתי יושבת בצד, אני לא יודעת אם אתה זוכר". לא זכרתי, האמת, אבל זה נהיה מעניין. "המאפשרת (ככה זה נקרא. לא מורה, לא מדריכה. הביודנסה רק מזכירה לגופנפש מה שהוא ידע ושכח) התחילה לספר על יוצר השיטה. איש מרתק בשם רולנדו טורו ארנדה מצ'ילה, שאחרי מלחמת העולם השנייה הסתכל על האנושות ותהה מה השתבש. איך יתכן שגאונות שכלית מביאה לאסון שאין לו אח ורע בטבע. שום חיה לא הורגת את בני מינה כדי לשלוט. כבת לניצול שואה הנושא הזה תמיד ריתק אותי, אז התיישבתי קצת יותר בנוח על הכסא. ואז קמנו לרקוד. את השיטה פיתח טורו במטרה לאפשר ולחבר בין אנשים שחיים בחברה של 'הפרד ומשול'. נתתי ידיים במעגל, מוסיקה ברזילאית התחילה להתנגן, ואני התאהבתי". • • • "כל מפגש ביודנסה מתחיל במעגל ומסתיים במעגל", מסבירה גולן הוז. "בין מעגל למעגל יוצאים כל שבוע למסע, עם מוזיקה נפלאה והנחיות כלליות של הרעיון שעומד מאחורי כל ריקוד או תרגיל. הביטוי הוא g מגזין מפגש מלבב עם חברת ילדות ועם שיטת ביודנסה, ריקוד שמטרתו ליצור עולם טוב יותר ריקוד החיים של כנרת כנרת גולן הוז. "החזון הוא ענק. להפוך מחברה מפרידה לחברה אנושית שיודעת לחיות בהרמוניה" 2022 אוגוסט 342 גיליון | | 16
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=