מגזין g משק חפר: שברו של החלום אחרי אין ספור ניסיונות ומאבקים להקמת משק חקלאי וקמפינג באבירים, אייל ועדנה חפר הרימו ידיים עודד שלומות, כפרניק זה לא נעים לראות גן סגור, ועוד פחות נעים לראות את ערימות הציוד שהעמידו למכירה במשק חפר אבירים, לאחר שהחלום הגדול לתיירות חקלאית של אייל ועדנה חפר התנפץ אל מול רשויות התכנון והתנגדות של חלק מתושבי המצפה הגלילי. מי שמכיר את איל חפר יודע שמדובר באיש חינוך רב פעלים, תכניות ויוזמות. הוא עמד ) בראש תנועת 2006-1995( במשך כעשור הנוער של בני המושבים בימי הזוהר שלה, והקים עם עדנה אשתו משק ייחודי המשלב חקלאות ותיירות באבירים. המשק פעל שנים ארוכות כשבני המשפחה משתלבים בו, אלא שעכשיו לא נשאר ממנו הרבה. השיחה עם אייל מתקיימת לאחר שפרסמו בפייסבוק ציוד רב למכירה שכלל כלי רכב, אוכפים וציוד רכיבה, צמיגים, מכונות לעיבוד עץ, גנרטור, לוקרים, מכולות, ציוד לייצור גבינות ועוד. זאת לאחר שנאלצו לסגור את החלק הארי של הפעילות במשק שכלל בעבר דיר עיזים, מחלבה, בית ספר לרכיבה טיפולית עם שמונה סוסים ומתחם קמפינג ייחודי קטן וחבוי בין עצי היער. הבקשה שהפכה לפרויקט איל ועדנה חפר התיישבו באבירים לפני שנה. הם הגיעו כקבוצה של בני 40 כמעט מושבים צעירים שהשתחררו מהצבא וחיפשו את עתידם ב"מצפים" שהקומו אז בגליל. לאחר שקיבלו הבטחות מהסוכנות היהודית כי דונם לחקלאות, התיישבו 400 באבירים יהיו במקום שהיה ממש בתחילת דרכו. חפר נזכר כי ליישוב התקבלו רק זוגות נשואים, והזוג הצעיר הבטיח לאנשי הסוכנות כי יינשאו זמן קצר לאחר העליה על הקרקע. הם אכן התחתנו מתחת לעץ האלון הגדול ("הזמנו את נציגי הסוכנות לחתונה"…). עד להגשמת החלום החקלאי עבדו בעיקר בייעור וגידור מטעם הקרן הקיימת לישראל. עם הזמן הבינו כי ההבטחות לשטחים חקלאיים היו קצת מופרזות, וכי רוב שטחי המרעה כבר חולקו למתיישבים הראשונים. מטר 300- בכל זאת איתרו קרחת יער, כ מבתי הישוב, ולאחר תכנון וקבלת אישור 1985- מכל המוסדות ואסיפת הישוב, הקימו ב עזים 10 דיר עזים חולבות. "התחלנו עם שנרכשו ממושבניק מעבדון בדיר הזמני של חבר מפסוטה, עם עששית וחליבה בידיים", מספר חפר. "בנינו את הדיר החדש במו ידינו, כולל בורות, ריתוכים, בטון, גג והכל. זה היה חלק גדול מהכיף, יחד עם חברים ומשפחה שהתגייסו ובאו מכל קצות הארץ לסייע". חפר מספר איך בשנים הראשונות התפתח חולבות, אלא שבשלב 150- העדר וגדל ל מסוים תנובה לא היתה מוכנה לקלוט יותר ראש. 600- את החלב, אלא אם העדר יגדל ל מכיוון שמשפחת חפר לא רצתה להעסיק פועלים במשק ודבקה בעבודה עצמית, הוחלט על צמצום העדר והקמת מחלבת "הגבינות של עדנה". , עם סיום תפקידו כמזכ”ל תנועת 2006- ב הנוער בני המושבים, חזר איל למשק ומשם התפתחה הפעילות גם לטיולי סוסים ורכב חשמלי שמותג כ"רומנטיקאר", לטובת טיולים עצמאיים של מטיילים. בנוסף הוקמו שלוש "סוכות רועים" בלב היער, ונראה היה כי המשק עולה על דרך המלך. אלא ) פנו 2006( שלאחר מלחמת לבנון השניה אל חפר כמה לוחמים שהקימו את עמותת "מים לים בדרכם" לזכר חבריהם שנהרגו בכפר הלבנוני דבל, וביקשו ממנו לעזור להם במציאת תוואי הליכה חלופי לכביש מאבירים לגשר אלקוש, ובאיתור מקום לינה באבירים. חפר הפך את הבקשה לפרויקט של מציאת מסלול מיטבי בין אבירים לאלקוש, כולל עזרה מקק”ל, וגם הקמת שירותים ומקלחות במתחם הסמוך לדיר העזים המשפחתי. וכך החלה עדנה ואייל חפר 2022 ספטמבר 343 גיליון | | 32
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=