מגזין מאיה רביב "אני מציין את ההתחלה של פעילותי . עוד לפני כן 2000 הציבורית באוקטובר עסקתי בפעילות ציבורית, אבל מאז אירועי אוקטובר ההיקף גדל מאוד. בכל משבר פוליטי במדינה אנשים נרתעים ונסוגים אחורה, אני מנסה לשנות את הדפוס הזה". גם המצב הפוליטי של אחרי הבחירות הוא מן הסתם משבר בעיניו של באסל טנוס מתרשיחא. הפעיל החברתי שמוכר לרבים גם במגזר היהודי, עדיין מאמין שהשוויון יכול להגיע גם לכאן, אם כי לא בעתיד הקרוב. ולא מתכוון להאט את פעילותו גם עכשיו: "אני רואה בזה שליחות". , יליד נצרת, נשוי פעם שנייה עם 60 , טנוס הוא מתגורר 1996 שלושה ילדים, ומשנת עם משפחתו בתרשיחא. בעבר עסק בתחום העיתונאות אותו למד במוסקבה, וגם בצילום ,2007 ובימוי של סרטים תיעודיים. בשנת במסגרת אירועי פסטיבל הסרטים התיעודיים "דוקאביב", הוצג סרטו של טנוס "כלת הגליל" (ערוס אל ג'ליל), המגולל את סיפורה של ' מנקודת מבטה של פאטמה 48 תרשיחא בשנת הווארי, אישה שנותרה על כיסא גלגלים בעקבות הפצצה של הכפר בידי טייסים יהודים, בה נהרג גם חתנה המיועד. כיום עוסק טנוס בזמנו הפנוי בהפקות שונות ובסיוע למתנ"ס, ועובד כעוזר לדובר בעיריית מעלות תרשיחא, על תקן של דובר ערבית. הוא מגדיר את עצמו כאתאיסט וכפעיל חברתי ציבורי, וחלק נכבד מפעילותו סובב סביב נושא החיים המשותפים. בתרשיחא אין כמעט אחד שלא מכיר אותו, וגם בכפר ורדים וביישובים היהודים שבאזור הוא מוכר לרבים. מה בדיוק התחלת לעשות בעקבות אירועי ?2000 אוקטובר "באותה תקופה עבדתי בטלוויזיה כתחקירן. בעקבות האירועים חבריי ואני ארגנו קבוצות אנשים שידברו אלו עם אלו. הקבוצות היו מורכבות מאוכלוסיות מעורבות של יהודים וערבים, בגילאים שונים, כשהרוב מבוגרים. הצלחנו להביא את האנשים האלה לאולפן. השיח הזה היה מאוד חסר אז בתקשורת". תפעילו את השכל בין שאר פעילויותיו טנוס עורך סיורים בתרשיחא לקבוצות שונות, ומספר את סיפורו של המקום. "אני מסייר איתם בסמטאות המיוחדות, והם שומעים חוויות ממקור ראשון. זה מיוחד ככה. יש לי יחסים טובים עם אנשים מהסביבה, קיימת קרבה אישית, לא רק יחסי עבודה. עשיתי הרבה סיורים לאוכלוסיות יהודיות. פעם אפילו אמרו לי 'אם לא היינו מסיירים איתך לא היינו יודעים כלום'". יש חוויות שזכורות לך במיוחד? "לפני שנתיים הזמינו אותי לקיבוץ מזרע להקרין את הסרט שלי, המספר את הנרטיב הפלסטיני דרך עיניה של אישה. כשהסרט הסתיים, הסתכלתי על הקהל שהיה מורכב בעיקר מפנסיונרים, והרגשתי משהו שחוויתי גם בפעמים אחרות. קיים עולם של מבוגרים שרק אחרי שיוצאים לפנסיה הם נפתחים ומדברים. לפני כן הם קצת מפחדים לעשות זאת. לדעתי מתפספס ככה דור שלם, שלמעשה הבין איך לשנות, אך לא ממש דיבר על כך. ואז הם הולכים לעולמם, ואנחנו חוזרים שוב אחורה. "בשנה שעברה ובזו שלפניה נפל בחלקי להיפגש עם שתי קבוצות של ישיבות קדם צבאיות. חברים שלי לא הבינו איך אני עושה דבר כזה, נפגש עם חבר'ה לפני גיוס. בשבילי זה היה אתגר, וראיתי בכך תפקיד חשוב, לשתף אותם במה שאני חושב. גם הם שיתפו אותי בדעות שלהם, במה שהם מרגישים. את המפגשים הייתי מסיים עם אמירה: יש לי רק בקשה אחת מכם, אל תוותרו על האישיות שלכם ואל תהיו רובוטים. תפעילו את השכל. יש בזה אולי משהו נאיבי, אבל המילים האלו תופסות, גורמות להם לחשוב. גם אם לא כולם יזכרו את מה שאמרתי, מספיק שזה ישנה משהו אצל מישהו אחד". מה אתה מרגיש לנוכח תוצאות הבחירות והרכב הממשלה המסתמן? "מה שקורה עכשיו זה דבר שאני רואה כבר כמה שנים. המדינה הולכת ימינה. השמאלמרכז רודף אחרי הימין-ימינה, אבל לא מביא אלטרנטיבה פוליטית וחברתית. יש דיבורים הפעיל החברתי באסל טנוס מתרשיחא לא מופתע מתוצאות הבחירות, לא רואה פיתרון קרוב, וחושש מ"תאונה". ועדיין, הוא לא מאבד תקווה, ובטח לא מתכוון להפסיק את פעילותו הציבורית בתחום החיים המשותפים ליהודים וערבים החברה בדיכאון הערבית 2022 נובמבר 345 גיליון | | 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=