א-לה כפר - גיליון 347

"כך קיבלתי את זה מהוריי, דבר שהמשיך גם בזמן שאמיר ניהל כאן. גם במלחמת העצמאות ההורים שלי לא סגרו. היו להם כל מיני סיבות. למשל, היו הרבה רווקים שלא היה להם איפה לבשל בבית. הם היו אוכלים פה ביום ביום, אז הם הרגישו אליהם מחויבות. בתקופות מתוחות מבחינה ביטחונית היו אומרים לי בצחוק 'נסראללה לא יהיה מבסוט מזה'. פינגוין היה הדבר היחידי כמעט שהיה פה בהתחלה, ועם השנים הפך למוסד. בתקופת המצור על נהריה היה העיתון 'על המשמר' תלוי פה על החזית ואנשים היו מתכנסים לקרוא ולהתעדכן בחדשות. מורים ומורות היו עושים פה את שיעורי הבית שלהם, ילדים נפגשו עם הוריהם, קבוצות שלמות סעדו פה בקבוע". מה אומרים לך ברמה האישית מאז שפורסם דבר הסגירה? "זה מתחלק. יש אנשים שחושבים על החוויה האישית שלהם בתוך כל הדבר הזה, מה שמאוד מובן. אנשים רבים ישבו פה כל יום והרגישו בבית, ועכשיו לא יהיה להם יותר את זה. ויש את המקורבים יותר שאומרים 'אילן, כל הכבוד, ידעת לסיים בזמן'. לאחרונה סעדו פה ארבעה גברים ואמרו לי 'איך אתה עושה את זה, אנחנו רוצים להיות שותפים שלך'. עניתי להם 'מה אתם עושים ביום שישי שנה 50 הקרוב? קידוש? אוכלים דגים? אני נמצא פה, לא ישבתי אף פעם עם המשפחה שלי ביום שישי בערב. זה צריך להגיד לכם הכל'. ענו לי 'וואו, אתה צודק, יאללה צא לחופש'. אחרים קראו לזה 'מעבדות לחירות'. אבל זה העסק. מי שמתמצא קצת במסעדנות, יודע שזה תחום מאוד תובעני. הצלחת העסק הייתה בגלל שתמיד מישהו מהמשפחה היה פה, לצד כל העובדים המסורים, כמובן. אתמול אנשים עמדו פה מחוץ לשמשה ובכו. ידעתי שיהיו לי תגובות מהקהל הנהרייני. כמו שלי זה לא פשוט, ברור לי שגם ללקוחות של עשרות שנים. אבל לא האמנתי שלסגירה תהיה תהודה כל כך רחבה בכל המדינה. הגיעו אלינו מכל קצוות ישראל. אנשים עשו פה סוג של פגישות מחזור, והגיעו לשחזר רגעים יפים שהיו להם בנהריה". איזו תכונה שלך הכי עזרה לך לנהל את המסעדה לאורך כל כך הרבה שנים? "השאלה מזכירה לי שהיינו כמה חבר'ה בדובאי, חלקם פרופסורים, רציניים כאלה. ישבנו לארוחת ערב, והמארחת שלנו ארגנה משחק וביקשה שנתייחס g מגזין g תמונות מחיי פינגווין 2017 פינגוין שנות החמישים שנות השמונים מסעדת פינגוין בכפר, שנפתחה בכפר ורדים הסב, הוגו אופנהיימר, בפתח המסעדה, שנות הארבעים מודעה של המסעדה 1940 , פינגוין ביום הפתיחה "שאלו אותי 'מה אתה הכי אוהב בעצמך?'. אמרתי 'את זה שהאגו שלי הלך ברגע שאימא שלי ילדה אותי'. אין לי אגו. אם מישהו עוקף אותי כדי להיכנס לחניה, נו שייכנס. לקוח קרא לי ואמר 'אי אפשר לשתות את זה', אמרתי לו 'צודק, אחליף לך'" צילומים: ארכיון משפחת אופנהיימר 2023 ינואר 347 גיליון | | 14

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=