א-לה כפר גיליון 352

g מגזין הדס: "לי היו חוויות דומות. כשהייתי נערה, למה נחשפתי? ראיתי טלוויזיה, שמעתי מוזיקה, קראתי עיתונים, ובמקומות האלו חיפשתי מישהי שמזכירה אותי. שאני יכולה לסמן לעצמי 'אוקי, היא הצליחה, חיה את החיים שלה, גם אני יכולה'. שאבין שזה לא איזה בור שחור. ממש רציתי לראות את התקווה. כמובן שיש הרבה ערך בלראיין כל להטב"ק, לכל אחד או אחת תובנות ודברים חשובים לתרום, אבל אני חושבת שעבור ילד לשנמצא בארון, למשל, יהיה משמעותי יותר לשמוע זמר שהוא מעריץ מדבר על החוויה שלו ועל הקשיים שלו. כשאדם מפורסם מדבר על הרגעים הכל כך אישיים האלו, זה עוצמתי. נוצר חיבור מיסטי כזה, או חיבור בזמן, בין אותו זמר לבין הילד שומע אותו". אז המיקוד במפורסמים הוא מהמקום של דמות לחיקוי? מיכל: "יש הרבה אנשים מוכרים שהם להט"בים ומחוץ לארון, מבוגרים וצעירים. כאלו שאנחנו יודעים שהם מחוץ לארון, אבל לא בהכרח מכירים לעומק את הסיפור האישי שלהם. ועבור אנשים שנמצאים בארון, זה יכול להוות עניין גדול. הם רוצים לשבת ולשמוע איך זה הרגיש, מה היו הצבעים בחדר, איך החוויה הזו נתפסה, וגם על הרגעים היותר קשים ומאתגרים. לכן אנחנו מפרקות יחד עם המרואיינים שלנו את החוויה. איך אמא הגיבה? איך אבא? איך הרגשת במהלך היציאה? כלהט"ביות, היינו שם וחווינו את זה בעצמנו, ויש לנו את היכולת לשאול את זה בצורה שתתקשר עם הילד או המבוגר בארון שיושב ומאזין לזה". דוגמה לתגובה של של הורה סיפקה המרואיינת נעה כ"ץ, שהתייחסה ליחס של אביה אחרי היציאה מהארון: "הוא אף פעם לא ממש דיבר איתי על הנושא. אבל כשהייתי מבוגרת יותר ובדיוק נפרדתי מאיזו בת זוג, הוא אמר לי באוטו 'מגיעה לך מישהי טובה וחכמה ואת תמצאי אותה'. משהו כזה. זה היה נורא מרגש". 40 בטופ עולם הפודקאסטים הולך ומתפתח בשנים האחרונות. ההאזנה לשידורים הולכת וגדלה, ובמקביל גדל מאוד גם ההיצע והתחרות, שכן ההפקה מאוד זולה אים בעיה להעלות תכנים לפלטפורמות השונות כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק. מיכל והדס מתגאות שכבר עתה התברגו לרשימת ארבעים הפודקאסטים במואזנים ביותר בישראל. להדס יש הסבר להישג: "הפודקאסט הוא מאוד אישי, ואנחנו מרגישות תחושת שליחות לעשות אותו. קיבלנו תגובות מאנשים ששיתפו אותנו בכך שהם פתאום הבינו משהו, וזה כולל להט"בים וגם סטרייטים שקיבלו מושג מה זה להיות להט"ב. זה גורם לנו להמשיך ולהשקיע". מיכל: "בניגוד להרבה פודקאסטים מוכרים, אנחנו לגמרי עצמאיות. כל מה שאנחנו עושות הוא מהמשאבים שלנו, וחשוב להגיד שגם על המרואיינים. בסופו של דבר אלו אנשים עסוקים, מוכרים, וכמו שהם מקבלים מאיתנו טלפון הם יכולים לקבל גם מאיזשהו קמפיין או סדרה. והם בוחרים לבוא, ומשקיעים את הזמן הזה בשביל אנשים אחרים. אנחנו סופר מבסוטיות מכל האנשים שכבר האזינו, זה מטורף עבורנו, ואפשר אפילו להגיד שזה כבר של כל 40 מניב פרי. ההישג של להיות בטופ הפודקאסטים בישראל ממש לא מובן מאליו. "הייתה לנו התלבטות אם לעשות את הפודקאסט מצולם או משודר. אני מאמינה מאוד גדולה ברדיו. אני משדרת ברדיו הרבה שנים, ואני חושבת שהאינטימיות הזו שיש בשידור רדיופוני, אין לה תחליף". כמה הבדל יש בין המרכז לפריפריה בהיבט של יציאה מהארון? הדס: "הבדל של שמיים וארץ. שכשאנחנו היינו בתיכון ידענו אולי על מישהו אחד שהיה בכל שכבה, וגם זה לא היה כל כך מדובר או ברור. לא הייתי אומרת שזה היה טאבו, אבל אנשים לא דיברו על זה כאופציה בכלל. גם בנהריה, ידעתי אולי על משפחה אחת של לסביות שגרה בעיר. כשהתחלתי לשרת בתל אביב ושירתו איתי עוד אנשים שגדלו בתל אביב ובסביבה, הורגש שהנושא הרבה יותר נוכח, גם אם לא הייתה איזו פתיחות שיא. יותר אנשים היו מחוץ לארון, ובכלל זה היה משהו שמדובר. זה לא היה איזה זוג לסביות אחד שגר בכל העיר. היו ילדים של להט"בים, וזה היה פחות 'נדיר' בנוף. וזה לא בגלל שסטטיסטית יש יותר להט"בים במרכז". מה יהיה "הגול" מבחינתכן? מיכל: "היינו רוצות שאנשים ישתמשו בפודקאסט הזה ככלי הסברתי חינוכי, שישלחו אותו להורים שלהם, לאחים שלהם, שיאזינו בעצמם, בין אם הם בתהליכי יציאה מהארון או כבר הרבה אחרי זה. אנחנו באמת מנסות להביא את הרגעים האלה שגם מדברים על הקושי אבל גם מייצרים הרבה תקווה". הדס: "בשורה התחתונה, מה שעלה מהמרואיינים האחרונים שלנו זה שהכל בסדר. שברגעים מסוימים אולי מרגישים שזה סוף העולם או שלא נוכל לחיות את החיים שלנו בחופשיות, אבל דברים משתפרים. אנחנו יכולים לחיות חיים טובים ומלאים. וכל האימהות המודאגות – יהיו לנו נכדים. בסופו של יום הכל בסדר". • • • חפשו "יוצאות" באפליקציות הפודקאסטים, https://anchor.fm/comingoutil צילום נתנאל טוביאס •מיכל פורת צילום: אור חבושההדס לבב • לצאת מהארון מול טל רוסו בפרק עם מייסד איגי, יניב וייצמן, הוא סיפר בין השאר על ההתמודדות שלו בצבא, ועל רגע אישי עם מפקד הנח"ל דאז, האלוף במילואים טל רוסו. "הלכתי לשיחה עם מפקד חטיבת הנחל, ואמרתי לו 'תשמע אני צריך להשתחרר מהצבא'. לא התכוונתי לספר לו. ואני מודה לאלוהה שזה היה טל רוסו, קצין מופלא ואדם מדהים. הוא אמר לי 'וייצמן, לא עוזבים ככה'. אמרתי לו 'כן, אבל יש לי בעיות, צרות...'. אמר לי 'וייצמן מה הסיפור?' ואז פתאום הוא אמר 'וייצמן, אתה הומו?'. אין לי מושג איך ידע. כאילו הרצפה נפערה, הכל נפער. ומי שיודע מי זה טל רוסו יודע שהוא הכי גבר, קצין. אני לא אשכח שהוא אמר לי 'תשמע, כרגע אני מבין אותך, קרבי, מארבים, להיות הומו מחוץ לארון, מבין אותך. אבל זה לא יהיה לעוד הרבה זמן. אז עכשיו אני אעזור לך'". 2023 יוני 352 גיליון | | 12

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=