בלב הגליל, בתוך החורש ירוק העד, חבויים להם עשרות (כן כן, עשרות!) כפרים נטושים שמצב השתמרותם, בחלק מהמקרים, מפתיע באיכותו. המטייל הסקרן שיגיע לאתרים אלו יוכל לגלות מבנים וקירות, רחובות, בורות ומאגרי מים, מתקנים חקלאים בהם בתי בד וגתות, כנסיות (בחלקן פסיפסים מרשימים), מערות קבורה, סרקופגים ועוד. וכל אלו נמצאים בר בשטח, במקרים רבים ללא שילוט או שביל, והם ידועים רק ליודעי ח"ן (ובקרוב גם לכם, קוראי עיתון א-לה כפר). הכפרים שננטשו באחת המחקר* מראה שצפיפות היישובים בגליל הלכה וגדלה לאורך התקופות ההיסטוריות ובמיוחד מהתקופה ההלניסטית לרומית. לשיאה הגיעה ההתיישבות בתקופה הביזנטית לספירה), אך מיד לאחד הכיבוש 4-7 (מאות המוסלמי ובתוך תקופה קצרה "התרוקן" הגליל מתושביו והכפרים ננטשו באחת. חלקם, כדוגמת פסוטה ומעיליא, יתחדשו בהמשך, אך רובם יעזבו והחורש הים תיכוני הטבעי של הגליל ישגשג, "יכבוש" ויעלים אותם בקרבו. מדוע בעצם נבנו כאן כפרים כה רבים ומדוע ניטשו באחת? התקופה הרומית, שהחלה במחצית המאה הראשונה לפני הספירה ונמשכה עד המאה הרביעית, הביאה לארץ יציבות יחסית ותנופת פיתוח. הרומים הצטיינו ביכולותיהם ההנדסיות, ובין השאר פיתחו רשת דרכים עניפה בכל רחבי הארץ. אחת מהן הייתה הדרך הראשית באזורנו, שחיברה את אנטיוכיה שבדרום תורכיה (כיום אנטקיה) עם עכו (שנקראה אז פטולמאיס), שהיתה עיר הנמל הראשית באזור וממנה יכלו לייצא סחורות לאירופה. פיתוח הדרכים והתשתיות ביחד עם היציבות היחסית כחלק מהאימפריה הרומית הביאו לגידול באוכלוסיה ברחבי הארץ כולה. עם תחילתה של התקופה הביזנטית התהליך הגיע לשיאו. מבחינות רבות התקופה הביזנטית היא המשך ישיר של התקופה הרומית. ההבדל הבולט ביניהן הוא שהאימפריה הרומית הפכה להיות (תחילת התקופה 4- נוצרית במהלך המאה ה הביזנטית) וחשיבותה של ארץ ישראל כ"ארץ הקודש" התגברה מאוד. גלים של צליינים החלו לפקוד את הארץ בעודם עולים לרגל אל "המקומות הקדושים". הממסד הדתי השקיע רבות בפיתוח הארץ ובמיוחד בבנית כנסיות ומנזרים (כמו הכנסייה עם רצפת הפסיפס המרהיבה בנהריה שמומנה כנראה ע"י הארכיבישוף של צור). במקביל התגבר גם הביקוש למוצרי הארץ, ובראשם יין ושמן זית. זאת משום שהסוחרים Made in" יכלו להוסיף להם את המשפט ". כל אלו הביאו לשגשוג the Holy land יוצא דופן בארץ. האוכלוסיה עלתה מפחות ממיליון נפש בתחילת התקופה לשני מיליון (ויש הטוענים שאף שלושה מיליון). זהו מספר גבוה מאוד לכל הדעות, במיוחד אם , עת התגוררו 20- משווים לתחילת המאה ה בארץ רק כחצי מיליון נפש. כל הגורמים הללו הביאו לכך שהגליל התמלא בכפרים, כפרירים, חוות חקלאיות ומתקנים חקלאיים שונים. החורש בורא והוחלף בגידולים חקלאיים שבראשם כרמי זיתים נרחבים וכרמי גפנים (בעיקר בקרקעות קירטוניות). במקומות רבים מוצאים ישובים קטנים ובהם מספר בתי בד (למשל בחורבת דנעילה או מער) שייצרו כמות שמן גדולה בהרבה מכמות הצריכה של אותם כפרונים. כלומר הכפרים ייצרו שמן רב וייצאו אותו לאירופה וכך שגשגו. כבש החליף המוסלמי 638 בשנת עומר בן אל-ח'טאב את ארץ ישראל לקט אתרים בגליל שיגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל. מסע אל 1500 כפרים אבודים מלפני שנה. טור פרידה בשני חלקים ארץ הכפרים האבודים g עמרי אבידרטיול צילומים: עמרי אבידרמאגר המים בחורבת עקודים • סרקופגים בחורבת דור | 20
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=