תודה ולהתראות שנים 19 . אחריזה עניין אישיבסוף בסוף בהן הובלתי את עיתון א-לה כפר, החלטתי להפסיק את הוצאתו, לפחות זמנית. אהבתי את העשייה הכרוכה בעיתון, את העיסוק בתכנים מקומיים, את האתגר, ואודה ולא אבוש גם את התגובות. למיטב שיפוטי, הצלחתי להפיק מידי חודש מוצר תוכן ראוי. לא יותר מזה, אבל גם לא פחות. בתקופה באוקטובר 7- האחרונה, עוד הרבה לפני ה וביתר שאת אחריו, אני חש שהגעתי למיצוי. חדוות היצירה פחתה, ולפני שהיא נעלמת כליל החלטתי לפרוש ולחפש אתגרים חדשים. הגיליון האחרון של עיתון א-לה אז זהו לפחות במתכונתו הנוכחית. אם יימצא כפר, ממשיך דרך ראוי, זה ישמח אותי מאוד. אולי הבעלים החדש (או החדשה) יחליט להוציא אותו כמו עכשיו – מידי חודש, אולי אפילו בתדירות גבוהה יותר. אם לא יימצא מי שייקח על עצמו את הפקת העיתון, יש מצב שמפעם לפעם אפיק מהדורה. כרגע אינני רואה כזו באופק, אבל "לעולם אל תגיד לעולם". . כל "מוצר תוכן ראוי" בואו נדבר על גיליון של עיתון א-לה כפר, בלי יוצא מן הכלל, היה מלווה במאמץ ובעבודה על התכנים. מישהו או מישהי עשה עבודת שטח כדי להביא סיפורים רלוונטיים לקוראים. לרוב, יותר מאדם אחד. כל החומר שנכנס לעיתון עבר עריכה מקצועית, שכללה בגדול את בחירת החומרים, העריכה הטקסטואלית וההגשה הגרפית. כל זה אמור לתת לקורא חוויה קצרה של צריכת תוכן מעניין ורלוונטי, ובמיוחד רלוונטי למקום, כלומר ליישוב כפר ורדים ולסביבתו הקרובה. בחברה התפקיד המרכזי של התקשורת דמוקרטית הוא להיות כלי בקרה וביקורת על השלטון. "כלב השמירה של הדמוקרטיה", כמאמר הביטוי הוותיק, שבימינו מקבל משמעויות נוספות. במקרה של עיתון א-לה כפר, התפקיד הזה קיים אך במידה מועטה. הסיבות הן בעיקר כלכליות. תחקירים עיתונאיים אמיתיים, אפילו הפשוטים שבהם, דורשים זמן עבודה רב שלא היה באפשרותי לממן. אני מתנחם בעובדה שפה ושם לא הססתי לפרסם דברי ביקורת, שלי ושל אחרים, ואני מאמין שלעצם נוכחותו של העיתון במרחב הציבורי הייתה השפעה מיטיבה כלשהי על השלטון המקומי לאורך השנים. ועם זאת, אומר בכנות: הייתי שמח אם היה באפשרותי להוציא עיתון קצת יותר "נשכני". שנה ברציפות אני עורך את עיתון א-לה 19 שנים של עבודה כמעט 19 קדמו להןכפר. רצופה בעיתונות הכתובה, לרוב בתפקידי בעולם המקומונים. תחנות 18 עריכה, מתוכן בעיתון 1986- בולטות: תחילת הדרך ב חדשות זצ"ל, שלוש רשתות מקומונים פרטיות באזור השרון, רשת ידיעות תקשורת מבית ידיעות אחרונות, ורשת המקומונים של "מעריב". הקמתי יצאתי לדרך עצמאית ו 2004- ב , כיום חברת אשכול עסק בשם "אשכול" פנה אליי ניר שילה, 2005 מדיה בע"מ. בשנת שהפך לימים לחברי הטוב ושותף לדרך, בהצעה לשמש כמוציא לאור של עיתון א-לה כפר, שאז הופץ אחת לשבועיים. העיתון הפך שלו 94 למשותף של שנינו, והחל מגיליון מצאתי את עצמי בתפקיד המנהל והעורך של העיתון, תפקידים שמילאתי במקביל 267 השנים האחרונות. ניהלתי וערכתי 19- ב גיליונות, לרוב בהנאה ובסיפוק. תודה ניר על שנים של שיתוף פעולה פורה, שנמשך כיום ועוד יימשך, אבל ככל הנראה בתחומים מקצועיים ועסקיים אחרים. העיתון מהווה בשנים הצד הכלכלי. האחרונות חלק קטן מהפעילות של אשכול מדיה. רוב הפעילות היא בבניית אתרי אינטרנט, שיווק באינטרנט לסוגיו, מיתוג והפקות מדיה. כבר שנים רבות אני רואה בא-לה כפר בעיקר תרומה שלי לקהילה, משולבת עם שמירה על גחלת העיתונות שבי; ופחות כענף רווחי של העסק. ועדיין: העיתון פועל ברווח תפעולי קטן, שלמעשה מאפשר את המשך הפעילות, ולהערכתי קיים פוטנציאל להגדיל את הרווח באופן משמעותי. לעיתון מקומי מודפס בכלל, אני סבור ש ותפקיד בקהילה. בהתנהלות יש עדיין מקום נכונה הוא יכול לשמור על הרלוונטיות שלו לעוד הרבה שנים קדימה. אלו לא רק בני הגילים המבוגרים שנצמדים למהדורה המודפסת כעניין של הרגל. אני מכיר לא מעט צעירים וצעירות שמקדישים זמן רב לקריאת עיתונות מודפסת – ארצית ומקומית. בתחומים רבים יש לה עדיין יתרונות מובנים רבים על התקשורת האינטרנטית והאלקטרונית, ואם ישכילו קברניטיה לפתח את אותם תחומים, העיתונות המודפסת כאן כדי להישאר עוד שנים רבות. שלו עיתון א-לה כפר שמר על הרלוונטיות ועל האיזון הכלכלי גם בזכות רבים וטובים שכתבו לעיתון בהתנדבות, פרסמו בו לאורך השנים טורים אישיים, מדורים מקצועיים ועוד. זו ההזדמנות להודות לכולם. במקביל, היה העיתון חלק מפרנסתם של לא מעט זהו הגיליון האחרון של עיתון א-לה כפר בעריכתי, ואולי בכלל. כמה מילים של תודה ופרידה אייל כץ כל החומר שנכנס לעיתון עבר עריכה מקצועית, שכללה בגדול את בחירת החומרים, העריכה הטקסטואלית וההגשה הגרפית. כל זה אמור לתת לקורא חוויה קצרה של צריכת תוכן מעניין ורלוונטי, במיוחד רלוונטי למקום, כלומר לכפר ורדים ולסביבתו | 14
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=