וצאה לאור: ה הגיליון הבא של עיתון א-לה כפר ייצא, אם בכלל, במועד לא ידוע. המערכת שנה קרא, פרסם ותרם תרומה להצלחת העיתון. 25 מודה לכל מי שבמשך בכפר ורדים מעלות וביישובים קהילתיים בגליל המערבי: אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים,מופץ יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן ניר שילהמייסד ועורך אחראי: עיתון כפר ורדים והסביבה כפרא-לה www.alakfar.co.il : אתר העיתון אייל כץעורך: עידית נבועיצוב: הדפוס החדשהדפסה: אילנה סעיד, צילום אייל כץבשער: אשכול מדיה בע"מ, 2514700 כפר ורדים 31 יערה info@eshkol.media ,04-9977474 www.eshkol.media חג של חירות 3 0 ו ר ד ה | 28 ת ר ב ו ת | 22 ר י נ ת ה | 8 ניר שילה • גיליון 2024 אפריל 04-9977085 מרכז מעונה, בימים א-ה פתוח 20:00-12:00 בשעות www.kziza.co.il האוכל שלנו, הבית שלכם www.alakfar.co.il כפרלָה -ַא www.alakfar.co.il עיתון כפר ורדים והסביבה יישובים 25 מופץ בכפר ורדים, מעלות ועוד 360 9 ראו עמוד גיליון פרידה עיתון א-לה כפר מפסיק לצאת במתכונתו הנוכחית, לפחות בתקופה הנראית לעין. 18 ניר שילה >> 14 , אייל כץ >> עורכי העיתון מסבירים ונפרדים למהדורה הדיגיטלית טורבו אנחנו מכירים אותה בעיקר כמנהלת החייכנית ומלאת האנרגיה של חומוסיית הנוף בינוח. אבל אילנה סעיד היא גם פעילה בקהילה, יזמית סדרתית, אם לחמישה בנים ובעלת חזון מובנה באוקטובר היא 7- לחיבור בין תרבויות. מאז ה מאכילה מידי יום עשרות לובשי מדים, ובין לבין היא מגייסת תורמים למיזמים שונים בינוח 10 אייל כץ >>10 , ובכפר ורדים. ראיון אייל כץ א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת העיתון מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים 27 תמונות בעיתון מפורסמות לפי סעיף .info@eshkol.media המופיעים בו. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע בעיתון זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת ניר שילה פתח דבר תחילתו של חודש ניסן, "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך" (דברים ט"ז א'). שלושה שמות לחודש, אשר במרכזו ניצב חג הפסח: חודש ניסן, חודש האביב וראש חודשים. השם ניסן נשתרש בשפה העברית עם שובם של גולי בבל לארץ, והוא נזכר פעמים במקרא (אסתר ג' ז'; נחמיה ב' א'). בצלצולו הוא מזכיר את השם ניצן, ואכן בחודש זה "הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו". השם אביב מציין את עונת השנה בה מבשילה התבואה. שם זה גם מרמז על היותו הראשון למניין חודשי השנה: אביב – אב י"ב, כלומר, אב לשנים-עשר חודשי השנה. חודש ניסן נקבע ראש-חודשים, כי הוא חודש הגאולה, בו יצאו אבותינו ממצרים. אף כי האנושות נולדה בחודש תשרי, עולה ערך הגאולה על ערך היצירה. משום כך נבחר ניסן להיות הראשון לחודשי השנה, והחל בו מונים לפי התורה את שאר החודשים. הכל כפי שאנו שמים לב בסימן של התחדשות: התחדשות בטבע, ניצנים; התחדשות בחקלאות, התבואה מבשילה; התחדשות של חודשי השנה, אב י"ב; התחדשות של גאולה, ראש-חודשים, שהרי סיפור יציאת מצרים והנדודים במדבר הוא סיפור מופלא של התחדשות וחופש. בעוד שבועיים נסב אל שולחן הסדר. ההגדה של פסח נפתחת במצוות בדיקת החמץ, המקדימה את ליל הסדר. גם מצווה זו היא מצווה של התחדשות. מה שמבדיל בין חמץ למצה אלו השמרים. מפרשים המסבירים את החמץ והמצה באופן מטאפורי הבינו את השמרים כסמל לגאווה, שכן הם גורמים לבצק להתנפח ולהתמלא באוויר, תוכן שאיננו אלא כלום. לעומת הלחם שאינו אלא 'מצה עם גאווה' אנו חוזרים בפסח למקור הצנוע, הבלתי מנופח והאותנטי. התורה חייבה סילוק מוחלט של כל חמץ מן הבית, שלא ייאכל יימצא או ייראה. אבל מהו פשר הסילוק והטיהור הזה? כיצד הוא קשור לחג האביב והחירות? כיצד עבודת הפרך של ביעור פירורי לחם ישן קשורה להתחדשות ולחופש? חלק מהפרשנים מתייחסים ל'חמץ' באופן מטאפורי, סמל מוחשי לדברים שאותם עלינו לבער בחיינו בתחום הנפשי, המוסרי והחברתי. הניקיון החיצוני נעשה תמריץ לניקיון פנימי, להתבוננות בנפשנו פנימה ולביעור ה'חמץ' מתוך לבנו. לאחר סילוק הישן והמוחמץ, יש מקום להתחדשות של אביב וליציאה לדרך חדשה, משוחררת יותר. השנה במיוחד כולנו מצפים לצאת לדרך חדשה, לשחרור של כל החטופות והחטופים, לסיומה המוצלח של המלחמה ומצב החירום בו אנו מצויים, הבראתה של החברה הישראלית והמשך הבנייה והיצירה כאן הארץ המופלאה שלנו. סיפור חג הפסח, שהוא סיפור הולדתו של עמנו, מלמד אותנו שהכל אפשרי. זה בידנו! אפשר לצאת מעבדות לחירות, אפשר וצריך לשנות, לעשות תיקון עולם. אסיים בשירו של שאול טשרניחובסקי אני מאמין, בתפילה ואמונה בתיקון עולם. קריאה נעימה. לצאת לדרך חדשה צילום: כיכר השבת • 2010 ביעור חמץ בבני ברק, פסח אני מאמין / שאול טשרניחובסקי שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זו אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח. שַׂחֲקִי כִּי בָאדָם אַאֲמִין, כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ. כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת לֹא מְכַרְתִּיה לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּח עָז. רוּחו יַשְׁלִיך כַּבְלֵי-הֶבֶל, יְרוֹמְמֶנּו בָּמֳתֵי-עָל; לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר - לַנֶּפֶשׁ, פַּת - לַדָּל. שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין, אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב, לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו, יָחוּש אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב. אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַך בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאו שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם. יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר. יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ, דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי לֹא בֶּעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם, חַיֵּי-רוּח לו אֵין דָי. אָז שִׁיר חָדָש יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר, לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּו עֵר; לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי פְּרָחִים יִלְקְטו לַזֵּר. | 8
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=