דרום מדגסקר צמא, רעב, מחלות...וחיוכים >> סיפורי מסע וק לראש - לטייל 'נכנס לי ג במדגסקר, למרות, ואולי בגלל, שקראתי וגם שאנשים הזהירו אותי שזה עולם שלישי "על מלא". לפני הנסיעה חיפשתי מקומות להתנדב בהם, ככה למדתי על "תעשיית ההתנדבות" - מקומות שאתה משלם הרבה אבל עושה מעט. התכתבתי עם מספר ארגונים אבל יצאתי לטיול מבלי שסגרתי דבר. כהרגלי טסתי עם כרטיס לכיוון אחד. שבועות טיילתי סולו, צללתי הרבה 3 סקובה ונהניתי מאוד. לאחר מכן חברתי לבחור ישראלי ), שחיפש בפייסבוק 27 בשם עידן ( שותף לחלוק איתו את הוצאות הטיול, ביחד עם מדריך ונהג מקומי. הלו"ז שלו התאים לשלי ובילינו שבועיים נהדרים ביחד באטרקציות יפהפיות במרכז מדגסקר. לעידן היה כרטיס חזרה לישראל, עם מועד לסיום הטיול, וכשזה התקרב ראיתי שיש מקום בטיסה שלו. דגדג שבועות, 5 לי לחזור לארץ לאחר אבל בכל זאת שלחתי הודעה ליטה מארגון סיוע הומניטרי 'לאנג ברזילאי, איתה התכתבתי קצרות בטרם הגעתי למדגסקר: "האם אני יכול להתנדב אצלכם לשבועיים \ שלושה"? קיבלתי תשובה חיובית והחלטתי לטוס לדרום מדגסקר. לאחר שעתיים של טיסה מעיר נחתי בשדה Antananarivo הבירה .08:45 בשעה Taolagnaro התעופה כריס, איש הקשר המקומי, הקפיץ אותי מרחק קצר ל"תחנת המוניות" הממוקמת בשוק Taxi Brousse המקומי, מן מיניבוס שכזה שהמתנתי שעות עד שהתמלא. התמלא זאת 3 לא מילה: הגג עמוס לעייפה בתיקים כולל קרטונים, שקים, חומרי בנייה, תרנגולות, רהיטים ועוד. וכמובן אנחנו הנוסעים הדחוסים בו ועוד כמה תלויים מבחוץ. יצאנו לדרך. המנוע לא נשמע שבע רצון מהמשימה שהוטלה עליו, ובהמשך אכן היו מספר עצירות כדי לטפל בו. 90% הדרך - לא ממש כביש, יותר מחול עמוק. בורות זה בכלל לוקסוס, היו יותר עמקים וגאיות. הסביבה י ומנגו בגובה בניינים 'ירוקה, עצי ליצ קומות. לאחר שעה של נסיעה 4 של עוצרים בעיירה, בשוק. עשרות סוחרים מתנפלים עלינו ומציעים סחורה לתוך הרכב, דגים מטוגנים ופירות. רבים קונים דגים וחלקם כבר אוכלים באוטו. סירחון של דגים, ואני – טבעוני.... הנהג טומן ידו בצלחת ומצטרף לחגיגת אכילת הדגים תוך כדי נהיגה. ממשיכים, ובכפר הבא יורדים ועולים נוסעים, מפרקים את אריזת הגג, מורידים ומוסיפים חפצים. הנהג מרים מכסה מנוע ליצור קשר עין עם המנוע. מטפלים בו וברדיאטור דקות וממשיכים. בספסל 20 הצמא. שלי נוסעת מלאה התחלפה בבחור צנום, ותנאי השירות השתפרו מאוד. כמו בסיפור העז. עוד עצירה, הפעם מפנקים את המנוע בשמן וגם במים מעופשים. מהמים שנשארו בבקבוק - הנהג עצמו שותה. מכיוון שהמנוע מפונק והרדיאטור כנראה דולף, אז עוצרים ליד נחל למלא מכלים עם מים לרדיאטור שמיד שותה לרוויה. עוד תחנה בכפר נוסף, הרוכלים מציעים מאכלים שונים. לשמחתי אלדד גורפינקל חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 במרץ 23 26
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=