לאקוויפר גדול עם כמות המים בו עצומה. לצורך העלאת המים משתמשים במשאבה שמחוברת לגנרטור גדול. בימים אלה נבנה שם מגדל מים מבטון. נושא המים בדרום מדגסקר הוא נושא קריטי: האזור מוכה בצורת וקיים מחסור חמור במי שתייה בכלל ומים נקיים בפרט, דבר שגורם למחלות מעיים שונות. הארגון שלנו מספק מים במכלית למספר כפרים. כפריים אחרים נאלצים להעביר מים במכלים ובבקבוקים באמצעות עגלות שוורים, אופניים, כמה רכבים וגם על הראש - בדרך כלל על ידי נשים, ולמרחקים גדולים. באחד הימים נסענו לכפר מרוחק, לצורך חלוקת מזון מבושל ומעקב אחר בניית מטבח מקומי, שיאפשר לכפריים להכין את האוכל במרוכז כך שנספק להם "רק" את חומרי הגלם - אורז ושעועית, שהם יקרי מציאות. חלוקה המזון מאוד מסודרת, ויש קערות מנירוסטה לחלוקה. מי שסיים לאכול, הקערה שלו נטבלת לרגע בדלי מים, ועוברת לאחר. בכפר פגשנו גם את ד"ר סמבו, הרופא המקומי מהמרפאה שלנו, שהגיע לבדוק ולטפל. איתו הגיעה גם אחות לתת שרותי "טיפת חלב" לתינוקות, שירות נפוץ בעיקר על מנת לאתר מצבים של תת תזונה באמצעות שקילה ומדידת גובה. בממוצע, בכל מהתינוקות והילדים 30% כפר יש כבמצב הזה. אפשר רק לתאר מה קורה בכפרים שבהם אנחנו לא פועלים. המשכתי ללמוד את העיסוקים השונים פה כדי למצוא את הדרך לתרומה מיטבית שלי, וגם כדי לתעד את פעילות הארגון בשטח. לאחר מספר ימים יצאנו לחלוקת מזון לילדים בכפר רחוק יותר, כפר שלראשונה מקבל מזון מוכן עבור ילדיו. אגב, תמיד חלוקת המזון נועדה לילדים בלבד, למרות שגם בוגרים יותר וזקנים רעבים, כי המשאבים מוגבלים מאוד. כשהתחלנו בחלוקה החלה התנפלות המונית, כמעט בלתי ניתנת לעצירה, של מאות ילדים וזקנים על האוכל. סדרנים מקומיים נאלצו לחצוץ בינינו לבין האנשים. מידי פעם נאלצנו להפסיק את החלוקה כדי למנוע נפגעים. היו שם ילדים רזים, חלקם מצויים בתת תזונה, עם בגדים קרועים ומטונפים. ילדים בגיל שנתיים עמדו בתור במקרה הטוב עם קערה או עם דלי, ובמקרה הפחות טוב עם שקית ניילון קטנה, כדי לקבל ולמלא אוכל, וצריך היה להשגיח שלא יימחצו מההמון, ולאחר שנתנו להם את האוכל היה צריך לעזור להם לצאת הצידה מבלי שיישפך להם האוכל. זו הייתה פעם ראשונה שהכפר הזה קיבל אוכל מהארגון. האוכל אגב, היה אורז עם מעט שעועית. כשאין להם את התוספת, הם ניזונים בעיקר מבישול עלי קקטוס ובטטות. הסיטואציה הזאת הזכירה לי את הסרט אוליבר טוויסט, ואיך אמרו לי 60 שבילדותי בשנות השוב ושוב: "תגמור הכל מהצלחת, באפריקה יש ילדים רעבים שהיו שמחים לאכול". עצוב שגם כיום יש המון ילדים רעבים. באחת הפעמים הראשונות שביקרתי במרפאה ראיתי אישה צעירה, ), מצויה בתת תזונה - 22 ( Sitrapoo יושבת ליד המדרגות מחוץ למרפאה בישיבה שפופה, עיניה כבויות ומבטה אטום. בהמשך היא אושפזה במרפאה. מתברר שהיא נכוותה קשה ברגליים ממים רותחים לפני כעשרה חודשים. לפצועה הצטלקו הכוויות בצורה כזאת שהיא לא יכלה לישר את הרגליים שננעלו במצב ישיבה שפופה וכתוצאה מכך היא לא יכולה לעמוד וללכת. המצב הזה גרם לה גם לפגיעה נפשית >> 2023 במרץ 23 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 29
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=