>> בשבת קראנו את פרשת ״צו״ פירוט עבודת הקרבנות ע״י הכהנים. לפני שבוע קראנו את הצווי להביא את הקרבן והשבוע את פירוט הטיפול בקרבן ע״י הכהנים. הכנת הכהנים עצמם כוללת תקופת ״בידוד״ בה נצטוו אהרון ובניו ״לשבת״ שבעה ימים בפתח אוהל מועד. ״וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאו שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם״ (ויקרא ח', ל״ג). בין המפרשים שעוסקים בפרשה זו נמצא אחד מ״שכנינו״ - ״רבי מני דסיכנין בשם רבי לוי אמר...״ (ילקוט שמעוני תורה פרשת צו [המתחיל ברמז תעט]). הוא עוסק באבחנה בין המקומות בהם כתוב ״בני אהרון...״ לעומת ״צו את אהרן ואת בניו...״ (שם ו׳, ב'). בסוף ההפטרה של ״שבת הגדול״, השבת שלפני פסח אנו קוראים פעמיים פסוק מנבואת מלאכי ״הִנֵּה אָֽנֹכִי שֹׁלֵח לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא...״ (מלאכי ג', כ״ג). שנזכה לפסח משמעותי, לבער כל חמץ, לזכור את יציאת מצרים, להסב כבני חורין ולהעביר לילדינו את כל מה שקיבלנו מאבותינו ומאמהותינו. חג שמח, רמדאן כרים, פסחא מג׳יד ושבוע טוב לכולם 16042023 כ"ה בניסן תשפ"ג חגגנו את חג האביב, חג הגאולה, חג החירות, התחלנו את ימי ספירת העומר. אנו נכנסים לתקופת החגים הלאומיים - יום השואה והגבורה, יום הזכרון ויום העצמאות. פעם נשאל דוד בן גוריון ע׳י מזכיר המדינה (״שר החוץ״) שנות גלות, יהודי כל 2,000 של ארה׳ב - ״האם ….אחרי התפוצות עדיין עם אחד?״ מסופר שבתשובה הציע בן גוריון לשאול ילדים אמריקאים את פרטי המסע של המתיישבים שנה קודם לכן - שם הקברניט, משך 300 הראשונים שאירע זמן המסע, מה אכלו בזמן המסע וכו׳. לשם השוואה הוא הציע לשאול ילדים יהודים מכל התפוצות את אותן השאלות לגבי שנה קודם. הנקודה ברורה. זו 3,000 ״יציאת מצרים״ שאירעה עוצמתה של מסורת וגם של ״נארטיב״. אין ספק שהעם היהודי קשור לארץ ישראל. יציאת בני ישראל ממצרים והמסע במדבר הם גם חלק של המסורת הנוצרית, המוסלמית והדרוזית. יש ניואנסים שונים ב״נארטיב״ של קהילות שונות במשגב. כמובן שבתודעת תושבי היישובים הבדואים קיימת השפעה של ״נארטיב״ שונה. חלק מתושבי משגב הם ערבים-נוצרים, הם חוגגים את חג הפסחא. כשטיילתי בחול המועד ביקרתי את ידידי שייח קאסם ענאן במכלאת הבקר שלו בסמוך ל״סלאמה העתיקה״. יש במקום שרידי התיישבות דרוזית, נוצרית ויהודית. כמו ברוב האתרים הארכיאולוגים, יש גם שרידי תרבויות אחרות - מאגן הים התיכון, מאירופה, מאסיה ומאפריקה. המוסלמים חוגגים את חודש הרמדאן המבורך. בסעודת ״אפטאר״ שבה השתתפתי בערב נעיים בנוכחות מכובדים דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים, ברכתי את המארחים הנדיבים ואת כל המשתתפים ותארתי את ״רוח משגב״. מה היא ״רוח משגב״? זו אופטימיות ושאיפה להגשמת חלום. כל קהילות משגב מבוססות על חלום של התחברות והתמזגות בנוף הגלילי. בכל קהילות משגב קיימת שאיפה לקהילתיות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית. החלום כולל הקמת ״יישוב לדורות״- כפר רב דורי בר קיימא בה גדלים ומתבגרים ילדים בתנאים של תמיכה וטיפוח. ״רוח משגב״ מאחדת בין שונים: יהודים וערבים, בדואים, נוצרים ודרוזים, יהודים חילוניים, מסורתיים, דתיים ו״אלטרנטיביים״. ״רוח משגב״ גם מאחדת בין שאיפות חומריות ורוחניות, קהילתיות ומשפחתיות, שאפתנות וצניעות. בימים אלו בין פסח ליום העצמאות, אני מבקש להזכיר את ״רוח משגב״ ואת הערכים המשותפים - שונות (״חרות״/ ״חופש״/ ״זכויות האדם״), שיתוף פעולה (״סולידריות״/״שלום״), וסגירת פערים (״כבוד האדם״/ ״שוויון הזדמנויות״/ ״ערבות הדדית״). בעיניי החיילת דנה שולים היא מופת ל״רוח משגב״. בת משגב שגדלה ב״כפר יהודי״ קטן, ציורי וקהילתי בלב הגליל ההררי - אבטליון. דנה בחרה לשרת בצה׳ל כלוחמת, ונבחרה שנים 33 לקבל השנה את ״אות הנשיא״ ביום העצמאות. לפני זכה אביה צחי, פעיל בקהילה ואחד ה״חולמים״ שהשתתפו בהקמת היישוב, גם הוא ב״אות הנשיא״ שהוענק ע׳י אביו של הנשיא הנוכחי. לא במקרה גם ״תנועת המחאה״ וגם תומכי מפלגות חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 באפריל 20 20
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=