ימים עתירי התרחשויות ותהפוכות. צדק ואי-צדק, נכון ולא נכון, בסדר ולא בסדר. הכול על הקצה. תלוי על בלימה. שנים בחרתי במינימום חדשות ועיתונים כדי לשמור על הנפש, ועכשיו נדחקת לַחדשות חדשות לבקרים. מנסה להבין עומָקים וסיבות, ולמרות שבוררת בקפידה למי להקשיב ("אחד ביום", ) ולמי לא, "היגיינת tv דמוקרט ההקשבה" מצליחה להגן עליי באופן חלקי בלבד. וכשהחוץ רועש, קשה יותר לשמוע את הקול הפנימי העדין מאוד. אני מפנטזת על רגעים פשוטים ויומיומיים, על בחירות שאין בהן דרמה: איזו גבינת עיזים לבחור בסופר, איזה ספר לקנות, לאן לנסוע לטייל... ואם לא די בקקפוניה שזורעים NVC הלאומית ובלימודי הסימני שאלה בסוף כל משפט כמעט, עיסוק חדש בחיי עושֶה את צעדיו הראשונים: אני מנחה אנשים איך לכתוב את זיכרונות חייהם בכוחות עצמם. עפה על זה שיש מולי קבוצה, מגשימה חלום, וכדרכן של התחלות הכול קצת שֵייקי... מובן בערב ומטושטש בבוקר, מציף חששות וספֵקות, וכמובן מדהיר אליי לביקורי ּפֶתע את גברת ביקורת ואדון ה של תקופה. 'שיפוטיהו. אימאל כְּמו בַּטֶּבַע חברה טובה סיפרה לי על בטטה שהיא מנביטה. יאללה, חשבתי לעצמי, נסי. מאמץ מזערי, אולי יצליח. מיקמתי בטטה בצנצנת קטנה מלאה מים, והנחתי על אדן חלון עתיר אור. עברו כמה ימים וכלום לא קרה. נשמתי ונשפתי. המשכתי להחליף את המים, ואז הבחנתי שהחלק הטבול במים מצמיח שורשים לבנבנים דקיקים וסבוכים. עברו עוד כמה ימים, וכמו זקיף הִבקיע וצץ לו גבעול סָמּוק דקיק, ואחריו עוד כמה, ואז ניצנים ואז עלים ירוקים טריים ומשמחי לב, ומכאן והלאה קצב גדילה מטאורי. חשבתי על שלב הדגירה ו"ההתבשלות" שמתחולל באזור השורשים (ובדרך כלל נסתר מהעין), ושבזכותו הנביטה והצמיחה בשלב הבא כל כך עוצמתיות. בא לי לחשוב שכך יקרה גם פה. בהתחלה נחשוב שכלום לא קורה, בהמשך נלמד לנשום ולגלות סבלנות, להקשיב ולדבר, ובמעמקים נסתרים מהעין יתהוו להן רקמות חיבור חדשות. וברגע מסוים, אולי כבר בלי שנצפה לכך, תתרחש צמיחה מהירה, בריאה, מלאת אנרגיות. זה יכול לקחת זמן, אולי שנים. אם יהיה בכוחנו לחכות לטמפרטורה המתאימה ולרמת הלחות הרצויה, ונהיה מודעים לעבודה התתקרקעית שמתרחשת כל הזמן - לא נֹאמר נואש. נצליח להחזיק בדמיוננו, ככל שיידרש, את פלא הנביטה של הגבעול הסָמּוק. ֹלא, אֵין זֶה חֲלֹום: אֶחָד מִּזַרְעֵי הָאֲפּונָה הִתְחִיל לִנְּבֹט ּפִתְאֹם – לִנְּבֹט, וְלִגְּדֹל וְלִצְמֹחַ! הַּזֶרַע הָיָה לְנֶבֶט, וְהַּנֶבֶט הָיָה לְׁשָתִיל, וְהַּשָׁתִיל הָיָה לְׂשִיחַ, וְהַּשִׂיח הָיָה לְעֵץ הַּמֹוסִיף לִגְּדֹל וְלִׁשְֹלח אֶת צ ַּמַר ְּתֹו מַעְלָה-מַעְלָה, לְעֵבֶר ה ַּשָׁמַיִם! וְהַּכֹל ּבִמְהִירּות רַּבָה ּומַפְלִיאָה ּכָל- ּכְָך! ּובְכֵן, צָדְקָה הַּצֹועֲנִּיָה: אֵּלֶה הֵם ּכֵן אֲפ ּונֵי ּפֶלֶא, א ֹו לְפָח ֹות זֶרַע יָחִיד זֶה, ה ַּמַצְמִיח אֶת הָאָפּון הָעֲנָקִי, ׁשֶּצַּמַרְּתֹו הֹולֶכֶת ּוקְרֵבָה אֶל ּפִסְּגָתֹו ׁשֶל הַר-ה ַּבְדֹלַח... אֲפּון ה ַּפֶלֶא - ּבִעִקְבֹות אַּגָדָה ע ַּתִיקָה, אוריאל אופק חג שבועות שמח! מִי שֶׁמַּבִּיט מִי מֵאָחוֹר לֹא יוֹדֵע מִי אֲנִי גלית שחםלִיגַת הָאַלּוּפוֹת / גלית שחם, תושבת רקפת. עוזרת להגיד ולכתוב את מה שכבר חייב (!) לצאת לאוויר העולם. אלבומי תחנות חיים. www.bediyukze.co.il || 054-9101465 || galitsg@gmail.com עבודות אקדמיות ומאמרים. תוכן לאתרים חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 2023 במאי 18 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=