"כן/לא" עבור כל שופט שהתמנה. וחשוב לדעת: את שופטי בית המשפט העליון, הפדרלי, ממנה נשיא ארה"ב, על-פי נוהל מסוים שאיני מפרט כדי https://ballotpedia.org/ : לקצר. מי שמתעניין, ראה Judicial_selection_in_the_states בהיותה של הרשות השופטת נבחרת ע"י העם ולא ממונה, בסמכותה החוקתית לקבוע האם החוקים הנחקקים בארה"ב אינם נוגדים את החוקה – השופטים נבחרים ישירות בדיוק כמו המחוקקים וכמו הנשיא. כולם שואבים את סמכותם מהעם, ואין חלק שאינו כזה. לכך יש להוסיף את תהליך התחיקה עצמו, שהנשיא הנבחר אמור לאשרו, ואם לא – נדרש לאישורו רוב מיוחד בבתי המחוקקים. כאמור, קצרה היריעה מלהיכנס כאן לכל הפרטים. הנקודות שאני מבקש להדגיש הן: 1 . הרשות המבצעת האמריקאית היא הנשיאות, והיא נבחרת בנפרד מבתי המחוקקים, ישירות ובאופן פדרלי ע"י העם, ולא בתהליך מרוחק ועקיף ע"י בתי המחוקקים, כמו בישראל. 2 . כך נוצרים איזונים ובלמים בין הנשיאות (המבצעת) לבין הקונגרס המחוקק. 3 . באשר לנושא ש"אופנתי" כיום בישראל: שופטים נבחרים ישירות, או ממונים ע"י נבחרים של העם, והם אינם משפיעים על בחירתם שלהם בשום צורה! 4 . גם הערכאות השופטות האמריקאיות הן חלק בלתינפרד מן המערכת של האיזונים והבלמים, וגם היא חייבת ליתן דין וחשבון ישיר בפני העם. ככל שאנו עולים בערכאה המשפטית ומתקרבים לבית הדין העליון, השאלות שבהן דנים הופכות מטבעם של דברים להיות יותר ויותר פוליטיות, ואך טבעי הוא שהפסיקות תהיינה מושפעות לא רק מן הפורמליזם של החוק אלא גם מהשקפות שחורגות ממנו. זהו תהליך ששוחק את האמון ברשות השופטת. ללא אמון הציבור, בית הדין הגבוה לא יהיה מסוגל יותר לפעול, במסגרת האיזונים והבלמים – מול רשויות השלטון האחרות כמי שערב להמשך שליטת החוק ולהבטחת החוקה. וכך, דווקא הדאגה ל"טהרתו" ול"אי-תלותו" של בית המשפט מביאה להחלשתו לטווח ארוך, בגלל השימוש הפוליטי בו. הפניית הזרקורים לרשות השופטת היא זריית חול בעיניים. הבעיה הבסיסית היא הזהות המעשית בין הקואליציה ברשות המחוקקת, לבין הממשלה, שמהווה בעצם חלק ממנה ושולטת בה באופן מעשי. התוצאה היא שהאופוזיציה – בדרך כלל (ולעתים גם בעלי זיקה לקואליציה), נאלצת להפוך את בית המשפט לכלי פוליטי והדמוקרטיה נפגעת עוד יותר. גם היציבות השלטונית נפגעת בגלל הקלות הבלתי-נסבלת של הגשת עתירה כנגד הממשלה-קואליציה. ממשלות. 37 שנות המדינה התחלפו בישראל 75 - ב זה אינו רקורד של דמוקרטיה יציבה ומדינה מפותחת, אלא רקורד של רפובליקת-בננות ירודה יחסית. אם עד כה הדברים בכל זאת עבדו איכשהו, הרי שזה עקב המחויבות וההתגייסות הטוטלית של דור המייסדים פליטי-השואה והרדיפות בתפוצות האחרות ושל בניהם ונכדיהם. המחויבות וההתגייסות הללו התגברו בדרך נס על המבנה הלא דמוקרטי של ישראל ועל היעדרה של חוקה. לדור הנינים אין שום מורשת, רקע או מוטיבציה להמשיך את הנס הזה. אני קורא, קודם כל לעצמנו וכמובן לפוליטיקאים על כל סוגיהם: אתם משחקים באש שעלולה להביא להתאיידותו-מרצון של החלום הציוני. חדלו בבקשה ושתפו פעולה – בלי חרם, בלי נידוי, בלי "אני לא אשב עם פלוני", בלי "אתה אנטי-דמוקרט" או "אתה אנרכיסט" – ותחילו לעבוד ביחד על העיקר: עבדו למען חוקה שבה כל הרשויות נבחרות ע"י העם, מופרדות לחלוטין בעת ביצוע עבודתן ותלויותהדדית זו בזו בחלוקת העבודה, הסמכויות והאחריות. רק כך נוכל לקיים לא רק דמוקרטיה אלא גם מדינה. מקום להבעה אנשי אקדמיה, אנשי רוח, מומחים בתחומים שונים, תושבי משגב, מוזמנים לכתוב מאמרי דעה או מאמרי סקירה, בנושאי חברה חינוך, סביבה, היסטוריה, מדע ועוד. מאמרי דיעה מילים) 1,400 את המאמרים יש לשלוח בקובץ "וורד" (עד reu@alagush.co.il למערכת העיתון לכתובת: 2023 ביוני 22 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 29
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=