עיתון תושבי משגב alagush.co.il גוש q א-לה 709 , כסלו תשפ"ד • גיליון מספר 2023 נובמבר 058-6955570 תמונות > חדשות > ידיעות > שלחו אלינו כל מה שקורה במשגב 04-9991666 לפרסום: שוקולד בעבודת יד חנוכה מתוק בקרמל 24-25 פרטים בעמוד (צמוד למסעדת הבליקר לשעבר)פארק תעשיות משגב 054-3531929 ,054-5233349 ׀ קרמל שוקולד ,48 כרמיאל, החרושת 1-800-228171 info@yerushalmy.co.il www.yerushalmy.co.il טל שהם אלון אהל יהל שהם עדי שהם נווה שהם 10 >> " החללים והנרצחים של "חרבות ברזל מחכים שתשובו במהרה כמה טוב שבאתם הביתה
04-8202299 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 2
058-6653158 מצפה הילה, שגיא אילוף פרטני ופנסיון ביתי שנות ניסיון ואהבת כלבים 20 כלבן טיפולי, מאלף כלבים בכיר, מעל אילוף המבוסס על שיטות חיוביות והתקדמות בקצב המתאים לכלב פנסיון גלילי עם חצר גדולה מוצלת, ללא כלובים 24/7 המקום מגודר ובהשגחה איסוף והחזרה של הכלב ללא עלות, בשהייה של שבוע ומעלה בפנסיון 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 3
6 מבזקים ודיווחים 10 יהי זכרם ברוך בני המשפחה מספרים על 7.10 יקיריהם שנהרגו בשבת ובמהלך המלחמה 18 דני עברי לתושבי משגב 19 עד שיחזרו כולם הביתה 20 לִיגַת הָא ַּלּופות / גלית שחם בָּאנּו חשְֶֹך לְגָר ֵׁש 22 פיתוח עסקי במשגב / פרופ' אסף אברהמי כיצד לנהל את המשאב האנושי בזמן מלחמה 30 בטּוב טעם / בתיה שהרבני מלחמה ושלום: אוכל מנחם ומתכון 34 מחשבות מאוירות / הדר נוימן מחשבוצת על אור מה שבפנים 36 מהנעשה באזורינו 38 מבזקי עסקים 40 משולחנו של גיאוגרף / שוקי ברנדווין פולין במלחמת עולם 42 עניינים משפטים / מור כרמי מלחמת חרבות ברזל - היבטי משפטי 44 מבע על / פרופ' שמואל ריס דו"ח צוות המשימה של הלנצט על רפואה, הושק 1 נאציזם והשואה בוינה ובברלין 46 לוח נדל"ן ודרושים עכשיו גם באינטרנט Alagush.co.il עורך ומנהל: ראובן קרצו עיצוב ועריכה גרפית: עידית נבו הפקה: ר.ק. מרחב תקשורת בע"מ רכזת המערכת: עדי גזית פרסום והפצה: אילן פרל הנהח"ש: סיגלית בן דוד דפוס: ידיעות תקשורת בע"מ המערכת והמו"ל אינם אחראים לתוכן המודעות ולמכתבים המופנים למדור "קוראים למערכת" דעות, תגובות וכתבות מתפרסמות בעיתון לאחר קריאה עריכה לשונית ועריכה. המערכת אינה מחויבת לפרסם כלשונם חומרי מערכת המועברים אליה. גם תמונות הנשלחות עם חומרי המערכת עוברות עיבוד והתאמה. חלק מהחומרים המופיעים בעיתון יפורסמו גם באתר האינטרנט של העיתון ובאתרים המקושרים אל מערכת הסכמה של הכותבים לאמור לעיל. א-לה גוש q office@alagush.co.il 04-9991666 א-לה גוש q למען איכות הסביבהחושבים ירוק עיתון ירוק 27.11.23 המידע בגליון מעודכן לערב יום שני חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 4
Eliort | אליאורט | 04-9589580 ׀ 14 כרמיאל, האופן עובדים עם כל קופות החולים | ספקים של משרד הביטחון ומשרד הבריאות ציוד שיקומי מוצרי עיסוי חדשים מבית ד"ר גב הנחה על זוג שני במעמד ההזמנה 50% ייצור מדרסים לפי מידת גבס ׀ מדרסים 20%הנחה עם התחושה של MBT נעלי נדנדנה הליכה יחפה על החול אביזרים למבוטחי כללית מושלם פגישת ייעוץ חינם להתאמת מדרסים ייצור מדרסים לפי מידת גבס עם הפטנט השוויצרי נעלי מתמחים בפתרונות אורתופדיים מכל הסוגים צוות אליאוט מחזק את כוחות הביטחון וההצלה מאחלים לכולם בשורות טובות ושהשקט יחזור במהרה 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 5
מבזקים ודיווחים זורעים למען העתיד מועצה אזורית משגב הצטרפה למיזם ארצי של זריעת פרחי בר מקומיים. המועצה חילקה לגני הילדים במשגב וכן לבתי ספר ויישובים, זרעים של פרחי בר, על מנת לקיים פעילות קהילתית/חינוכית של זריעת פרחי בר ועידוד גינון בר קיימא. "גם אם יש עוד דרך לעבור בסוף יהיה טוב הפרחים ישובו לפרוח תראה שיהיה טוב גם מתוך החושך יידלק האור..." מועדני הקשישים הבדואים - למען תושבי הדרום מועדוני הוותיקים הבדואים נרתמים למען מפוני הדרום. הנשים הזקנות במועדון מרחבים בכמאנה הכינו חבילת שי מיוחדת, מלאה בכל טוב, וכן ערכות תשומת לב לקטנטנים, שאספו, הכינו וארזו במיוחד. החבילות הועברו לילדי נחל עוז המפונים, כמתנה ממועדון הקשישים במשגב. הילדים וההורים של נחל עוז שמחו והתרגשו מהמחווה מחממת הלב. "מסרגות הברזל של טניה" מחממות את ראשי החיילים הסורגות שלנו בהובלתה של המורה הנפלאה טניה, יצאו עם תחילת המלחמה למבצע "מסרגות הברזל של טניה". חמושות במסרגות, החלו לסרוג באהבה רבה כובעים וחם-צוואר לחיילים בחזית. באמצעות אנשי מילואים, הכובעים מגיעים ישירות לחזית, ומחממים את החיילים בלילות הקרים. לכל עין שנסרגה באהבה, הצטרפו גם תפילות לחזרתם בשלום הביתה של החיילים והחטופים. יישר כוח לסורגות! בהמשך לפוסט על הכובעים שנסרגו לחיילים על ידי משתתפות חוג הסריגה, התקבלה תמונה של אחד המשלוחים בשימוש החיילים - מרחיב את הלב ומשמח. כל הכבוד לטניה ולכל הסורגות. מרחבים בכפרים הבדואים: הכנה לפרישה השבוע הסתיימה סדנת הכנה לפרישה מהעבודה, של מרחבים בכפרים הבדואים. זו סדנה ראשונה מסוגה תושבים 17 באוכלוסייה הבדואית בארץ, והשתתפו בה מסלמה, כמאנה וחוסניה, שנמצאים לקראת פרישה מהעבודה ממערכת החינוך, מהמועצה וממקומות אחרים. מפגשים, ובמפגש הסיום השתתפו נציגי 6 הסדנה כללה המוסדות שסייעו בהפעלה ובמימון הסדנה במסגרת של אשכול בית הכרם, משרד נגב-גליל 60+ תוכנית אפ וחברת אלפנאר, אשר ציינו לשבח את הצלחת הסדנה במשגב. יוסרא סואעד, רכזת הפעילות של מרחבים בכפרים הבדואים, שרכזה את הסדנה, הודתה לשותפים, לוועד היישוב סלמה על אירוח הסדנה, ולמשתתפים שהתמידו להגיע גם בימים אלו. המשתתפים ציינו כי הסדנה העניקה להם כלים וידע כלכלי ואישי לעת פרישה, וכן אפשרויות השתלבות והתנדבות במשגב. חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 6
2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 7
"רוצו להחזיר אותם" האירוע "רוצו להחזיר אותם", הוא מיזם משותף של מועצה אזורית משגב ועיריית כרמיאל, להזדהות עם משפחות החטופים. מאות משתתפים הגיעו לרוץ/ לצעוד ולשיר יחד בתפילה, ובתקווה גדולה להשבתם במהרה של כל החטופים. תודה מיוחדת למשפחת אהל ולקהילת מעלה צביה, על ההשתתפות ועל שיתוף הציבור בעשייה המרובה, לצד הקושי שעובר עליהם בימים אלה. כולנו תפילה לבואן של בשורות טובות וימים טובים ושקטים במהרה. נמשיך ללוות ולחבק את משפחות החטופים. בתמונות BRING THEM HOME פרויקט של תלמידי מגמת הצילום אסיף על יסודי משגב, ותלמידי על יסודי קציר משגב, אשר פרסו וצילמו תמונות של כל הנעדרים והחטופים – מוצג באשכול הפיס במשגב. Bring Them Home Now עד שיחזרו כולם הביתה "שובו אלינו" - מיצג ביודפת להעלאת המודעות להחזרת כל החטופים והחטופות מתנדבים: 200 ביום שישי האחרון נפגשו בתל יודפת רקדניות ורקדנים, צלמים, אנשי הפקה והגברה, אנשי קהילה ועוד, להכנת המיצג המרגש. היוזמה הייתה של עידית אהל, אימו של אלון אהל מהיישוב לבון, שנחטף מהמסיבה ברעים. עידית פנתה לצוות להקות משגב והם כמובן נרתמו מיד, ביחד עם מטה החטופים של משגב וכרמיאל, ובהפקתם. משפחת אהל בחרה את השיר: "שובו אלינו", לפי שירו של אבישי כהן, בעיבוד מחודש ובשירה ונגינה של חבריו הקרובים, חלקם ממגמת המוזיקה במשגב. השתתפו רקדנים מלהקות המחול של משגב וכרמיאל, מהמגמה למחול ומקבוצות מחול שונות, מההרקדות, ועוד תושבים נפלאים שהיו מוכנים להגיע ולהתמסר שעות 4 לתנועה בטבע ולהתאזר בסבלנות במשך בתרגולים ובצילומים. הגיעו אנשים מלאי נתינה ורצון טוב, מכל האזור והארץ. חלק ממשפחות החטופים היו נוכחות, והדמעות, החיוכים והחיבוקים, נשזרו זה בזה. יום עם מנעד רגשות מורכב. המייצג המוגמר, סרטון הוידאו, יוכן בשבוע הקרוב ויפורסם בארץ ובחו"ל. שובו אלינו - כולם, מכל החזיתות. צלמי סטילס: גילי מן, איציק יוגב מבזקים ודיווחים חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 8
משגב עם משפחות הנרצחים והחללים, ומתפללת לשובם של החטופים והנעדרים. מתפללים לשובם הביתה! עכשיו! זוכרים יחד - מנצחים יחד 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 9
יהי זכרם ברוך איילת ארנין וגדלה בעצמון 6.5.2001 נולדה בהיא עשתה את המסלול הרגיל: פעוטון, גן אורן, ניצנים, צבר, יסודי משגב, על יסודי משגב. ילדה יפה וחייכנית, עם עור צח ועיניים בוחנות וחוקרות. בת שנולדה אחרי שני בנים, נמרוד ועופר. איילת התבלטה מגיל צעיר עם חכמה יוצאת דופן, חריפות שכלה ויכולת למידה מופלאה. בשנות התיכון היא למדה במגמת רפואה, תחום שהתעניינה והצטיינה בו. חבריה לשכבה בעצמון ספדו לה: "... צריך מישהי שתמיד תציע שנשב, שתהיה מקושרת לכל תתי החבורות בתוך השכבה... שתהיה שנונה, חדה וחריפה... שתדע מה להגיד בדיוק ברגע הנכון... שתהיה נדיבה בקטע בלתי רגיל, שלא יהיה אכפת לה לתת לחברים בשכבה הכל... זאת איילת...". בתנועה היא הדריכה צוות מוביל, ובמסגרת פעילות חברתית בתיכון איילת הובילה ביחד עם הצוות את " בקיבוץ רביד. 4 "סמיגדר # בסיום הסמיגדר רכזת הנוער כתבה לה: "... היית מושלמת! הרצון שלך שהכל יצא טוב מבלי לפגוע באף אחד... יש לך יכולות נדירות ואת מוכשרת בטירוף, אני בטוחה שכל מקום שתגיעי אליו יזכה בך." איילת שירתה בגלי צה"ל בתפקידים שונים: עורכת דיגיטל, עורכת מהדורות ועורכת משנה. היא התבלטה בכתיבה מדויקת, וניחנה בקור רוח, בשקט ורוגע, גם במצבים מלחיצים. במהלך השרות היא הדריכה את קורס העיתונאים של גל"צ והייתה חיילת מצטיינת ביום העצמאות תשפ"א. לאחר השחרור, איילת התקבלה לעבודה בתאגיד השידור כאן, כעורכת משנה במהדורת החדשות המרכזית .11 של כאן חבריה למערכת החדשות ספדו לה: "...איילת זרחה כאן: הבגרות, ההבנה, החוכמה, החדות לצד הדיוק, ירידה לפרטים, בהירות המחשבה ומהירותה, קור רוחה... כל זה היה מלווה בעבודה קשה, חריצות, מסירות ועזרה לכל." "...שלושים שנה אני במקצוע, ולא ראיתי עילוי כמותה. בחורה צעירה שהגיעה אלינו לטלוויזיה עם יכולות מדהימות. ביישנית, מקסימה, שקטה, יפה וחכמה, הכל." "...כולם רצו לעבוד רק עם איילת, כי אין כמו איילת... מקצוענית ואהובה." "איילת היא טיפוס רגיש וקשוח ביחד. תמיד צוחקת, אף פעם לא מתרגזת, אבל חדה, חריפה ומבריקה – כזאת שיודעת בדיוק מה צריך לעשות." איך כותבים על בחורה נפלאה כל כך, שחייה נגדעו בדיוק בתקופה של צמיחה ופריחה, כשהתחילה את חייה כאישה צעירה, שמחה, עצמאית ומשפיעה בעולם? ובמהלך המלחמה 7.10 בני המשפחה מספרים על יקיריהם שנהרגו בשבת חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 10
>> ניר'שגב קיז וגדל בעצמון 2001 נולד ב- מרמות יצחק נשר, כשאנחנו הורים 2008 הגענו לעצמון באוגוסט .)2 ) ורפאל ( 7 צעירים לשני בנים: שגב ( ביסודי משגב. הוא תמיד אהב לראות את 'שגב שלנו עלה לכיתה ב שמו מתנוסס על השלטים באזור... שגב, שגר בעצמון-שגב. המעבר . הילדים ביישובים גדלים יחד כמו 7 מהעיר למשגב לא היה קל לילד בן אחים מהיום הראשון, ולא פשוט להיכנס למעגל. לאט-לאט, עם הרבה תמיכה, הסתיים תהליך הקליטה, ושגב הפך לחלק בלתי נפרד משכבת עצמון ושכבת משגב - לימים מחזור ל"א האגדי. חייו של שגב היו תמיד גדושים במוזיקה, בספורט, בחברים ובמשפחה. הוא השתתף בערבי המוזיקה אצל איתן ורדי, הדריך בנוער העובד ודו, טניס, בר אילן, וכמובן - 'והלומד, שיחק כדורגל, השתתף בג בפוטבול אמריקאי. הצטרפה למשפחתנו יסמינוש, אחותו הצעירה של שגב. 2014 בשנת הוא כל כך שמח, כי במשגב זה לא מקובל שיש רק שני ילדים במשפחה – צריך מינימום שלושה. שגב תמיד הרגיש ותפקד כאח הבכור (בעיקר כשאנחנו, ההורים, לא היינו בסביבה): דאגן, אחראי ומסור. הוא ניחן בחוש הומור מיוחד, כושר דיבור ושכנוע, אסרטיביות וסמכותיות, היה משוגע על ברסא ועל הכלב שלו. בלי ללמוד, הוא עשה חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, ולשנייה הוא לא שכח שהחברים קודמים לכל. שגב התגייס מיד עם תום הבגרויות ושירת בספינת הטילים אח"י כידון, בתור אלחוטן. לדברי חבריו: "שגב היה מהאנשים האהובים ביותר בספינה, מסוג האנשים שאתה יכול לריב איתו, אבל לא מסוגל לכעוס עליו ליותר מעשר דקות. בן אדם שנון, עם הומור שהיה גורם לכל הספינה להתגלגל מצחוק, זה החבר שאתה תמיד רוצה להיות לידו. לצד האופי הכובש, שגב היה מקצועי מאוד בתפקידו בספינה, והיווה חלק משמעותי ובלתי נפרד מהצוות של אח"י כידון." כחודש לאחר השחרור, התחיל שגב לעבוד בגלריה המקסיקנית, ומיד התחבר עם כל הסובבים במתחם. הוא לא רצה לנסוע לטיול ארוך, הוא רצה לעשות מוזיקה, לעבוד בארה"ב ושיהיה כיף. הוא רצה לשבת עם חברים על בירה וצחוקים. על המסיבה בנובה שמענו הרבה זמן מראש. הייתה התרגשות וציפייה גדולה. איילת ושגב נסעו לבלות יחד עם עוד חברים: אלון אהל מלבון, איתמר שפירא מאשחר ואגם יוספזון מטללים, חברתו של איתמר. בדרך הלוך היו הרבה צחוקים וכיף. הם הספיקו לרקוד כמעט אזעקת "צבע אדום" פילחה את המוזיקה ... 6:20 שעתיים. ואז, ב חמישתם התארגנו מיד ועלו על הרכב, במטרה לצאת מהאזור בהקדם. בחיבור לכביש הצפון הם נאלצו לעשות פרסה ולחזור לכיוון רעים. שם במיגונית עם הציפור, הם המתינו עד יעבור זעם, מבלי לדעת שהם בעצם נכנסו למלכודת המוות. בני העוולה מהחמאס תקפו את המיגונית ברימונים ובירי. כל כך הרבה חלומות התנפצו לרסיסים קטנטנים במיגונית עם הציפור. איתמר ואגם נפצעו, אלון עדיין במחשכי המנהרות בעזה, ולבם של שגב ישראל קיז'נר, בחור קסום עם עיניי תכלת וחיוך שובה, ואיילת ארנין השנונה והמגניבה, ילדת וינטאג', הפסיקו לפעום, יחד עם לבבות רבים נוספים. יהי זכרם ברוך. אנחנו מתפללים לשובו של אלון במהרה, בריא ושלם. מי ייתן ונמצא כוחות להמשיך את דרכם של הילדים האהובים שלנו, בדרך האור, עם מוזיקה, אהבת אדם ואהבת המדינה, כי אין לנו ארץ אחרת! 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 11
איתי סעדון , גדל בהר חלוץ 9.6.2002 נולד בשוב ושוב חוזר אליי רגע הדפיקה בדלת. הדפיקה הארורה שחצצה בין החיים של לפני, כשעוד הייתה לי אמונה שיחזור בריא ושלם, כשעוד היו חלומות להגשים ותוכניות לתכנן, לבין החיים של אחרי - עם הוודאות שלא ישוב עוד. הרבה השתנה מאז אותו לילה נורא בו התבשרנו בבשורה הקשה מכל, אבל דבר אחד נשאר כפי שהוא - הכמיהה שלי לחיות את החיים. לחיות אותם במלואם. את הילדים שלי חינכתי שעם המציאות לא מתווכחים. אין לנו שליטה על המציאות, אלא רק על הדרך שבה אנחנו בוחרים להתמודד איתה. איתי נהרג בעזה, זו מציאות איומה ונוראה, אבל אני לא יכולה לשנות אותה. אני כן יכולה לבחור איך לחיות אותה. איתי היה ילד של חלומות גדולים. רכש את הסימולטור הראשון שלו, 9 כבר מגיל צעיר סימן את נתיב חייו: "אני רוצה להיות טייס!" בגיל ובמשך השנים חסך שקל לשקל כדי להוסיף לו עוד ציוד ולשכלל את שולחן הכתיבה “המעופף" שלו. אני חושבת שכמות שעות הטיסה שצבר על הסימולטור לא הייתה מביישת טייס ותיק. הייתה לו מחברת חומה פשוטה כזו, של בית ספר, עליה רשם "מחברת טיסה" ובה היה מתכנן מסלולי טיסה ורושם קודים של שדות תעופה מכל העולם. לעיתים היה מתמלא הבית בילדים של השכנים, ואיתי, שהיה גם מדריך בתנועה, הפך בעולם באתגר 11 לרגע למדריך סימולטור ולימד אותם המראה ונחיתה. פעם סיפר לי שהוא מדורג מספר הנחיתה (מסתבר שיש תחרויות כאלה למשוגעים לדבר), ואני חשבתי שזה מאוד מתאים לו, כי מכל משבר וקושי הוא תמיד ידע לנחות נחיתה רכה. משלא הצליח להתקבל לקורס טיס בצבא, הלך להיות שריונר. לא נתנו לו להטיס ציפור ברזל, אז הוא בחר בזחל מפלדה. מלא בנחישות ובאמונה ביכולתו להצליח, הוא התחיל לתכנן כיצד יגשים את חלומו אחרי הצבא. בישראל לא ניתן לעשות רישיון לתעופה אזרחית-מסחרית, ולכן הוא בירר על בתי ספר לטיסה בחו"ל, באותה רצינות והשקעה שבה הוא ניגש לכל פרויקט: גם כאן הוא עשה עבודת מחקר מקיפה, פתח אקסל עם רשימה של בתי ספר לטיסה באירופה, הזין מידע על תוכנית הלימודים ומחירים, דיבר עם אנשי קשר, ורשם לעצמו יתרונות וחסרונות. “מצאתי שאחד מבתי הספר הטובים באירופה נמצא ביוון”, הוא סיפר בהתלהבות. שמחנו כולנו, כך יוכל להיות קרוב לבית ולחברה. אבל אז הסתבר שבלי דרכון אירופאי זה בזבוז זמן ללמוד באירופה. גם זה לא ריפה את ידיו, והוא הרחיק לאמריקה, ושוב פתח אקסל ושוב יתרונות וחסרונות, ואחרי בירורים רבים החליט: קנדה! הוא הצליח לחסוך יותר ממחצית הסכום הדרוש, לעבור לארץ קפואה ולהתחיל ללמוד תעופה. 2024 ותכנן בקיץ החלום שלו נגדע עם המלחמה הארורה. איתי עבר מן העולם הזה, אבל רוח הנחישות שלו נשארה איתנו, ואת הרוח הזו אני רוצה לקחת איתי הלאה. בסימולטור 1 איתי חי חיים קצרים ומלאים. הוא הספיק לטייל הרבה בעולם, השתתף בתחרויות פורמולה ואף צפה במרוץ אמיתי ביפן, הוא צנח צניחה חופשית, השתתף בנחיתה של מטוס אל-על, והיה ילד רציני וחדור מטרה, וגם מלא שמחת חיים ומוקף בחברים. את סיפור החלום שלו להיות טייס תיעדתי בבלוג, שנקרא "מגדלת כנפיים – מיומנה של אמא לטייס בפוטנציה". אם סיפורו יצליח להוות השראה לאחרים להגשים את חלומותיהם - זכינו. במותו. יהי זכרו ברוך. 21 כמפקד טנק, והוא בן 2.11.23 - איתי סעדון מהר חלוץ, נפל בקרב בעזה ב חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 12
>> יקיר לוי , גדל במורשת 6.3.2002 נולד בכ"ב אדר התשס"ו, יקיר נולד במרכז הארץ, וגדל בנתניה בשכונת קריית השרון, עד סוף .'כיתה ג עברה המשפחה למורשת, ויקיר למד ביסודי במורשת 2011 בשנת ולאחר מכן בישיבת שדה יעקב, שאותה מאוד אהב. לפני הצבא, ליקיר היה ברור שהוא הולך למכינה, ובחר במכינת "איתן" במישור אדומים, שם שהה שנה וחצי. המכינה הייתה מקום משמעותי מאוד עבור יקיר, ושם המשיך להתבגר ולעצב את דמותו הענווה והחייכנית, עם אהבת הזולת האינסופית שלו כלפי האחר. יקיר התגייס ליחידה הרב-מימדית דרך סיירת הנח״ל ויצא לקורס מ"כים, אולם בסופו של דבר נפרד מהיחידה ועבר לפקד על לוחמים במסייעת בגולני. 13 בגדוד יקיר היה אדם שתמיד האיר פנים, תמיד היה עם חיוך על הפנים, כשכל חיוך מגיע עם צחוק מתגלגל. הוא ידע לחיות את החיים בפשטות, לא עניין אותו טלפון סלולרי ושטויות ... הוא הבין את משמעות החיים, וכל דבר שעשה - עשה בשקט ובצניעות, מבלי לדבר יותר מידי. פשוט בן אדם עם לב טוב, ממש ככה. יקיר אהב מאוד לטייל בארץ. הוא הכיר בעל פה את כל המקומות הכי יפים שיש. בכל מקום הוא ידע לתת את המאה אחוז שלו - בבית, עם החברים, וגם בצבא. והכל עם חיוך ענק. ה׳ ייקום דמו, יקיר אהובנו, היקר לנו כל-כך. חודשים, ובשבת של שמחת תורה חדרו לבסיס 3 - פלוגת המסייעת שמרה בקו עזה בבסיס פגה כ עשרות מחבלים בהפתעה גמורה, כפי שחדרו לכל אזור הדרום. כשהחלו הפצמ"רים, יקיר ומחלקתו היו בכוננות בעמדת המרגמות, ותוך זמן קצר פרצו עשרות מחבלים למוצב ולעמדת המרגמות. יקיר הגיב בצורה מקצועית ופיקד על כל האירוע, ניהל את הקרב בנחישות ובגבורה אמיתית. הוא הורה לכולם לסגת לחדר האוכל, שם שהו לוחמים אחרים מהמוצב. יקיר טיפל בפצועים, חילק פקודות ויצא להילחם מול המחבלים במשך שעות, עד שנפל בגבורה. ״הוא הציל הרבה לוחמים״ כך אמר אחד החיילים שלו, ושמענו עוד סיפורים רבים. יקיר שלנו היה גיבור אמיתי, ולצערנו נפל בקרב. 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 13
דרור אלטון , גדל בצורית 9.8.1994 נולד ב- ביישוב צורית. בן לאבי ורותי, ואח 9.8.1994 'דרורי שלנו נולד ביום ג צעיר לעמרי וליובל. דרור נולד באוגוסט והיה לתינוק ואיש של קיץ. תינוק זהוב, מלא חיוניות עם עיניים ענקיות, מחייכות וסקרניות. כשחבריו התינוקות ישבו בעגלול, דרורי ישב בגינה, משחק בבוץ, בחול ובמים, באבנים ובעלים. בגיל מאוחר יותר, הוא אחז פטיש ודפק מסמרים לגזע עץ. מגיל צעיר דרור נטש את המנשא, וחרש עם משפחתו את שבילי ארץ ישראל. דרורי היה מנצל כל הזדמנות של דלת שלא ננעלה וחומק החוצה מהגן, ובאחת הפעמים אף הגיע הביתה באופן עצמאי, שם כיסא ונכנס מהחלון. "את לא תחליטי עלי", היה אחד המשפטים הראשונים שאמר. כזה היה כל חייו – קיבל החלטות אמיצות ועשה הכל – בדרכו, ואף מחסום לא עצר אותו. בביטחון במי שהוא וביכולתיו הוא היה למנהיג טבעי בכל מקום אליו הלך, תמיד מוקף בחברים אותם אהב, ודאג להם כאילו היה כל אחד מהם האדם החשוב בעולם. דרור היה אדם של אהבה הוא הודיע שכליל, ' הצהיר דרור: "אני לעולם לא אתחתן" ובכיתה ח'מהרגע הראשון. חבר מספר שבכיתה ז אהובתו, תהיה לאשתו. דרור אהב ושיחק כדורגל מגיל צעיר ובביטחון הצטרף בתיכון ללהקות משגב, רקד ריקודים סלוניים ואפילו לקח שיעורי בלט. דרורי, שציונות, שירות משמעותי בצבא והגנה על המולדת והמשפחה, לא היו עבורו רק מילים, התאמן והכין עצמו לקראת הגיוס. חלומו היה לשרת בסיירת עילית, ובגלל בעיה באוזן ולמרות שניסה בכל דרך - ממכתבים ועד מכרים, הגיע להנדסה קרבית. אז הודיע לנו: "אני אעשה את הטוב ביותר שאני יכול, בכל מקום". ואכן, מתחילת דרכו בצבא, הוא היה לדמות משמעותית, ערכית והיווה דוגמא ומופת, ועל כך יעידו פקודיו ומפקדיו ותעודות ההצטיינות מכל שלב. דרור לחם "בצוק איתן". כמפקד מחלקת הסיור של הגדוד, עסק בגילוי ובהשמדת מנהרות, ומשני התפקידים שמר על קשר עם הלוחמים כאילו היו אחיו הקטנים. רו – יחד. 'אחרי הצבא, כשכולם עשו את המסלולים המוכרים, דרור נסע עם כליל לטנזניה לטפס על הקילמינג . יחד כבשו פסגות בסין. אך בנפאל החליט שהטראק המפורסם לאוורסט לא ' מ 5985 ימים הגיעו לגובה 4 תוך . דרור אף ' מ 6189 מספיק מאתגר, וטיפס לפסגת ה"איילנד-פיק", אתגר שכולל טיפוס מסוכן על קרחון לגובה פעם לא התעלם מהסכנה או מהפחד, אבל תמיד התמודד איתם כחלק מהדרך לפסגה. אחרי הטיול דרור חיפש עבודה במערכת הביטחון, והבין שהימ"מ היא היחידה המקצועית והטובה ביותר שיוכל להגיע אליה. לאחר כמה חודשי אימונים ומיונים הוא נכנס ליחידה. לילות וימים ארוכים בלי שינה, שאחריהם חזר עם עיניים עייפות מחוסר שינה, שרירים מעט יותר גדולים מאימונים, חיוך גדול של סיפוק מהעשייה המבצעית ושמחה גדולה מהחברים לצוות שהפכו, יחד עם נשותיהם, למשפחה. דרור היה אומר: "אני תמיד פה להיות ידיים שמושכות למעלה, או מנוע שדוחף קדימה". ושכח לומר שתמיד היה גם החבר, האח, הבן, בן הזוג והאבא עם החיוך הגדול, והחיבוק שמעלים את כל הצרות. תמיד הוא מצא זמן למפגש עם האחים והיה הדבק ביניהם. בשנים האחרונות לא היה ספק שהוא אומנם האח הצעיר, אך הוא לא הקטן – לא בגודל ולא בחוזק, אך גם לא בכך שהיה הדבק של השלישייה, מלא תמיד בדאגה לאחיו. דרור היה מגיע לכל חתונה ומרים על הכתפיים את החתן והכלה. הוא היה מבשל ארוחות גורמה, גולש סקי, למד ועסק יום יום בנדל"ן וביצירת הכנסה פסיבית כדי לדאוג למשפחה. דרור שמע פודקאסטים וקרא על הריון ולידה וגידול תינוקות, כדי להיות האבא הכי טוב שאפשר. הוא סיים תואר ראשון, וגידל למופת את זאוס הכלב האהוב שלו כאילו היה מאלף בעצמו. דרור תמיד הציע ודחף את כולם לצאת לטייל, "לא משנה לאן, העיקר שנהיה ביחד". חברו לצוות אמר עליו: "דרורי, אח יקר, היה לך דרייב מטורף, להשיג, ללמוד, להוביל, , להספיק כמה שיותר...". 200 לעזור לאחרים. כאילו ידעת שאתה על זמן שאול והחלטת לחיות על דופק נולד 2023 , בחתונת קורונה קטנטנה, בשקיעה על החוף, ובמרץ 2020 דרור נשא את כליל לאישה באוגוסט בנם הבכור והיחיד - ארז. נפל דרור, לוחם, חבלן ומפקד בימ"מ, בקרב עם מחבלי החמאס בצומת שדרות. 07.10.2023- ב חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 14
>> נערן אשחר , גדל במורשת 6.3.1990 באדר, תש"ן, 'נולד בט בני משפחתו של הרב נערן אשחר ז"ל, מספרים על המחנך והמוזיקאי המחונן שניתב תמיד את כישרונותיו הרבים למען הזולת, שהתעקש לתרום כליה, וגם להתגייס למערכה שממנה לא שב. ) גדל ביישוב מורשת. הוא למד בישיבת ההסדר 33 נערן אשחר ( "רעותא" בכרמל, התגייס לחיל השריון, ושירת כמפקד טנק וכרס"ר במילואים. בהמשך הוא למד גם בישיבת הר עציון, ובמקביל לתואר במכללת הרצוג - ניגש למבחני רבנות. בשנים האחרונות נערן שימש כר"מ בישיבת ההסדר "בקעה – שדמות נריה", שביישוב מגוריו שדמות־מחולה. נערן היה בעל ואב מסור, מוזיקאי ורב, שניסה בכל כוחו לחבר בין העולמות ובין האנשים שפגש. אשתו, צוף: "כל מי שפגש בו הרגיש שיש בו משהו מיוחד. הקב"ה בירך אותו בכל כך הרבה כישרונות". ה. '"הוא לא היה מסוג האנשים שהכריזו הכרזות, דרך החיים שלו הייתה לעשות דברים", אומרת אימו, רוחל "הוא ידע להעריך ולהכיר תודה, וגם להגיד טעיתי ולבקש סליחה. מי שמסתכל מבחוץ ראה דרך חיים מאוד גבוהה אבל הוא היה גם מאוד יציב על הקרקע, ובעיקר הוא נשאר ילד, שטותניק ומצחיק, וכן, משהו תמים שמתוכו לא הייתה לו בעיה ופחד לפגוש כל מיני דברים ואנשים". מספר אחיו, אוהד: "לאורך השבועות האלה יצאו כל מיני דברים על הגדלות שלו, אבל יש בנו איזה רצון להשאיר גם את נערן שלנו, לא רק שם אידיאלי לדמות בפעולה בסניף. האמת שהוא צחק על הפאתוס הזה. הוא לא חי חיים גבוהים ומנותקים". נערן היה מוזיקאי מחונן, שמאצבעותיו בקעו קרני אור של צלילים. הוא היה מהילדים שלומדים לשיר ה. "כבר בגיל שש 'לפני שהם יודעים לדבר. "יש לנו קלטת שהוא שר איתי שירי ילדים", מספרת האם, רוחל החלום שלו היה לנגן בכינור. כילד הוא למד בקונסרבטוריון, ובהמשך אחיו לימד אותו לנגן על גיטרה". "שנאתי לנגן איתו כי הוא היה הרבה יותר טוב ממני", צוחק האח, שגיא. בהמשך הוא לימד את עצמו לנגן על כלים נוספים, פסנתר וכלי נשיפה, והמוזיקה הפכה להיות חלק פנימי ממנו. "הוא ניגן את הנשמה", אומר אביו עפר. "ככה הוא גם נגע באנשים, והשילוב הזה היה אצלו טבעי. הכול התחבר למארג שלם". לפני מספר חודשים החליט נערן לתרום כליה. ההחלטה הזו, שבעיני רבים נתפסת כמעשה הרואי, נשמעת מהעיניים של צוף, אשתו, פשוטה מאוד: "נערן רצה לתרום כליה, וכשהגננת של בננו תרמה, זה עודד אותו לעשות את זה. לא ידעתי לקראת מה אנחנו הולכים, ידעתי שיש לו את היכולת אז אני איתו. הערכתי אותו על זה. היה מאוד מרגש לראות את הנתרם, את המצוקה שהוא מגיע איתה ואת האפשרות לעזור. אחרי זה, בתרומת האיברים (שלו), זה היה לי פשוט לגמרי. האדם כבר מת, ברור שאם אפשר לעזור אני באמת לא רואה סיבה למה לא. להציל חיים אחרים זה מרגש". עם פרוץ המלחמה היה ברור שנערן יתגייס. הוא סיפר לאביו שהמ"פ ביקש לדעת מי יעלה על הטנקים ומי יישאר כצוות לוגיסטי. "הוא אמר שהוא איש של אנשים, מחנך, ולא יכול להיות שהוא לא יעשה כל מה שהוא יכול. ניסיתי להגיד לו שהוא תורם בכל דבר שהוא עושה, ואין סיבה שדווקא השירות הקרבי יהיה תמצית הנתינה. הוא ענה 'אני לא אוכל לסלוח לעצמי אם לא אעשה את המקסימום, אני מוכן למות בשביל זה'". מרגע שהגיעה הידיעה על התהפכות הטנק, בני המשפחה לא משו ממיטתו מבית החולים. האם, רוחל'ה: "היינו בהחלטה שאנחנו מקווים ומתפללים שיצא מזה. יש לנערן כוחות, והיה לי חשוב לשדר לכולם אנרגיות של חוזק וכוח. כל הזמן קיוויתי, דמיינתי אותו מתרומם ומחייך. הרגשתי שזה לא הגיוני ולא יכול להיות שהוא לא יקום. יש לו עוד כל כך הרבה מה לעשות, יש עוד כל כך הרבה אנשים שזקוקים לו. זה אדם שחי את החיים הכי מלאים בעולם, זה לא מסתדר עם מוות וחידלון". שבוע שלם עמדו קרוביו ואוהביו של נערן סביב מיטתו בתפילה ובנגינה, עד שנפרד מהעולם. המשפחה תרמה את אבריו, ובמותו הוא הציל חיים נוספים. יהי זכרו ברוך. 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 15
שחר כהן מבטח , גדל במכמנים 23.9.2001 נולד בשחר, הילד האהוב שלנו, נולד במושב ישרש שליד רחובות. בן בכור מדהים ואח , עברנו למכמנים 3 . כששחר היה בן 10 ולרוני בן 17 גדול לתפארת, לדריה, בת , התמקמנו בעיר ' ובתחילת כיתה א 7 שבמשגב, וכעבור מספר שנים, בהיותו בן כרמיאל. עקבות ' שבעוצבת 9 והיה לוחם בגדוד 21.3.2021 שחר התגייס לחיל השריון ב- .)401( 'הברזל , אך הוקפץ מחופשת השחרור שלו, 20.11.2023 שחר היה אמור להשתחרר ב מייד בפרוץ המלחמה. כבר למחרת שחר והצוות שלו נשלחו דרומה, לכיוון הרצועה. הוא היה איתנו בקשר טלפוני יומיומי עד שנכנסו לעזה. לאחר מכן, לא , הוא מצא זמן 5.11 דיברנו אתו במשך כשבוע וחצי, עד שבבוקר יום ראשון, הפנוי בין הפעילויות, הצליח לתפוס טלפון ועשה סבב טלפונים משמח לכולנו: לי, לאשתי, לאחותו, ולחברים. כאילו הייתה זאת שיחת הפרידה שלו, והיה חשוב לו לדבר עם כולם. שחר נשמע מאושר ומסופק. הוא סיפר שהוא במקום טוב ושהם עושים דברים משמעותיים, שהוא בטוח ומוגן, שהוא מרגיש את ההגנה שלנו ואת האנרגיות הטובות והאהבה ששלחנו אליו מהבית. אמרתי לו שאני אוהב אותו, והוא אמר לי שהוא אוהב אותי. כולנו היינו באופוריה באותו בוקר. ביקשתי ממנו שישמור על עצמו. הוא אמר שלא נדאג, אך בדיעבד הייתה זו שיחתנו האחרונה. שחר היה ילד די פרוע ולא כל כך אהב ללמוד. קצת סוער ומרדן, אבל איכשהו בשן ועין, הוא הצליח לעשות בגרות. במגמת הקולנוע. לאחר מכן הוא בחר ללכת למכינת "מעשה 'אורט פסגות'את לימודיו בתיכון עשה בבית הספר בגליל". התקופה הזו הייתה מאוד משמעותית עבורו, והיוותה נקודת ציון ומנוף לשינוי שחל בו: הוא עבר מהפך נפשי וגם גופני. הוא סיגל נקודת מבט אחרת, בוגרת ועמוקה. היו לו תובנות של איש צעיר, כבר לא של ילד. במכינה נפקחו לו העיניים, הוא התבגר, וגם בצבא המשיך להתפתח מבחינה רגשית ורוחנית. בחודשים האחרונים הוא כבר התחיל להתכונן לשחרור, לקח קורסים שקשורים לעולם העסקים וההשקעות, וקרא הרבה מאוד ספרים של התפתחות, מודעות ותודעה. חלק בלתי נפרד מהשינוי שחל בו קשור גם לחברה המדהימה שלו - אודיה, שמשרתת בצבא כתצפיתנית. רק לאחרונה הם ציינו שנה לקשר המיוחד והאוהב שלהם, והצליחו לצמוח ולהתפתח ביחד בצורה יוצאת דופן. פשוט הרגשנו ששחר בא לטרוף את העולם וכל העולם לפניו, מחכה לו, והוא יכול לעשות בו מה שרק ירצה. בימות השבעה, לצד הכאב הנורא והבלתי נתפס, זכינו להיות מוקפים באהבה ובתמיכה אינסופיים. כשהגיעו חיילים שהיו עם שחר בטנק, ואחרים שהיו סמוכים לאירוע שבו נפל, הם סיפרו על התפקיד המרכזי שהיה לשחר בשמירה על האנרגיות הטובות, על הצחוק, השירים, הדאגה לצוות שאיתו. החיילים סיפרו על הרמה המקצועית הגבוהה שלו - בתחילת התמרון הקרקעי, שני גדודי שריון הובילו את ההבקעה של האוגדה כולה בגזרה בה הם שהו, התנהל קרב קשה ביותר נגד עשרות מחבלים. שחר, בתפקידו כטען של טנק המג"ד, איפשר לטנק ולצוות להתנהל כמכונת לחימה מיומנת, לשחרר פגז בכל מספר שניות ולתפעל את המקלעים השונים בטנק. שעות רצופות של לחימה, שחר סייע 52 היכולות הגבוהות שלו היו קריטיות להצלחה של הכוח בקרב הזה. במשך כ בחיסול של מחבלים רבים ולהשגת משימות הכוח. במהלך השעות הארוכות בהן הנהג והתותחן נאלצו להישאר בעמדותיהם, שחר דאג להם לאוכל, לשתייה ולמצב רוח טוב. הם הרגישו מעולה בצוות, תחושה שיכלו להמשיך להילחם עוד ועוד. , הוא היווה אוזן קשבת ונתן עצות 'שיחות נפש' החברים סיפרו על הקירבה שהתחזקה שם: שחר אהב לעשות חשובות לחיים, מתוך התובנות העמוקות שלו, ולעיתים גם למבוגרים ממנו. ממש עד הסוף הוא היה מאושר, עם חיוך ענק על הפנים ותחושת שליחות גדולה מאוד. שחר היה ילד עמוק, חכם, נבון ורגיש. ילד שמביע את האהבה שלו במילים ובחיבוק החם שלו. שחר אהב לעשות פק"ל קפה בטבע, הוא אהב טיולים, מעיינות וחברים. בחודש האחרון, כששהה בבית בחופשת השחרור, הספקנו ממש ליהנות ממנו. זו הייתה תקופה מיוחדת במינה, סוף סוף להיות אתו צמוד, אחרי זמן ארוך כל כך שבקושי היה בבית, הוא פתאום היה יותר נינוח ושהה זמן רב איתנו בבית, הספקנו לצאת אתו לטיולים ולהליכות, לשוחח שעות ארוכות ולדבר על תוכניותיו. היו לו כל כך הרבה תכניות. רק ביומולדת האחרון, שהיה בספטמבר, קנינו לו במתנה שובר לקורס צלילה באילת. מבחינתי, השליחות שלי, היא המשך דרכו של שחר לעשות לקירוב לבבות, להסרת המחיצות בין החלקים והזרמים השונים של העם, ולחיזוק האחדות שלנו כעם אחד. יהי זכרו ברוך. שנים בלבד, רק מתחיל את חייו. 22 , והוא בן 5.11.2023 שחר נפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום ראשון חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 16
אדם אגמון , גדל בכמון 2.11.2001 נולד ב- "אדם שלי" (כתב: יהל, אחיו של אדם) הודיעו לי עכשיו שאתה איננו, שאתה כבר לא מתהלך על אדמות העולם הפיזי. כשמקבלים הודעה כזאת, קודם כל מתפרקים, לחתיכות, לרסיסים, לרסיסים שפגעו בך. המון אשמה, המון מחשבות על מה היה קורה אם, אבל כל זה נעלם תוך שנייה. המחשבה נשארת ריקה, כי היא לא מצליחה להתעלם מהריק שנמצא בתוך הלב שלך, ריק שלעולם לא יתמלא חזרה ריק שאתה היית ממלא והכל נעצר איתך. הדופק לב שאני חווה בשעות האחרונות מרגיש שלא יירגע, הלב רוצה רק אותך. אני יושב פה בשדה תעופה בהודו, והחיים ממשיכים כרגיל הכל פועל, הכל קורה. אף אחד לא יודע איזה אבדה העולם חווה, העולם איבד את ההימצאות הפיזית שלך וזו האבדה הכי גדולה שהעולם שלי חווה. אבל אדם שלי, שמחת החיים שלך, התמימות הממכרת שלך, החיוך שלך, העיניים הבורקות שלך והנוכחות העצומה שלך, לעולם לא ייעלמו, את זה העולם הפיזי לא יכול לקחת. אני מבטיח לך שאנחנו נהיה חזקים בשבילך, אני בטוח שאתה היית עושה את זה בשבילי. זה אבסורד, זה אבסורד שהסיבה שאתה כבר לא איתנו היא ההיפך מכל מי שאתה: החושך בא ולקח אותך, ואתה, אתה רק אור, זה הדבר היחיד שאתה - אור בעולם הזה ואת האור הזה שום חושך לא יכול לכבות, שום שנאת חינם שום פשע, שום זוועה לא תוכל לכבות את האור שאתה, אדם שלי. אחי הקטן, אתה היית הרבה יותר חזק ממני, והאמת, שאפילו עכשיו, אני אומר לעצמי ״איך אדם היה מגיב?״ ואני בטוח שזה ילווה אותי לכל חיי ולא בצורה קלישאתית בכלל. אתה פשוט פיזית היית יותר חכם והגיוני ממני. שאבנו כל כך הרבה אחד מהשני ואני חושב שזה הזמן להודות לך על כל מה שנתת לי ועל כל מה שתיתן לי. תנוח עכשיו אחי האהוב. תנוח, כי אתה הולך ללוות אותי ואת כל מי שסבב אותך לכל חיינו, ויש לנו עוד דרך ארוכה ביחד. אני אוהב אותך אדם שלי נכתב על ידי אבא של אדם: אורן אגמון שלום. אתמול אדם שלי חזר הביתה בגופו. הנשמה שלו נמצאת מהיום בכל אחת ואחד מאיתנו. הבאנו אותו למקומו החדש, מקום מנוחתו, בצורה הכי מכבדת ואוהבת שניתן. עבורי ועבור אדם, כל השאר, אתם, הם מלאכי האהבה של אדם. מעבר לכל המציאות הידועה של המצב באזור, אנא העבירו ככל שניתן את המסר הבא: אדם שלי, הילד הישראלי הקטן שלנו, לא נתן את נפשו רק כדי להציל את ישראל מחמאס או מהפלסטינים או כדי להאדיר את העם היהודי על פני העולם המוסלמי. אדם שלי נתן את חייו כדי להציל את הטוב מפני הרוע. למרות שהוא נלחם בצד אחד בוודאות, הקרב האמתי שלו היה נגד הרוח הרעה שהשתלטה על ארץ ישראל ועל אדמת הפלסטינים. הוא הציל את חייהם של אנשים טהורים - ישראלים וערבים כאחד, שבאמת רצו לחיות יחד בהרמוניה של אהבה. והוא עשה זאת מטהרת זהותו הפשוטה. אנשים צריכים להבין שלאדם שלי היו כל כך הרבה חברים ערבים, והוא מעולם לא הסתכל על אף אחד בצורה רעה. אתמול, בקברו של אדם, רבים מחבריו הערבים בכו איתי על אובדן נשמתו האוהבת. רבים, רבים מחברינו הערבים מושיטים יד להביע את צערם, משום שהם מכירים את ערכיו. אלו ערבים שמזועזעים מהחורבן של הערבים שהגיע אחרי השמדת הישראלים מעברו השני של הגבול. אבל אין להם ספק מה אדם שלי רצה לעתיד לכל תושבי האזור. אני מקווה שמילים אלו יכולות להיות התחלה של מסר לכל אדם, שמעתה ואילך יקבל את אדם שלי אל ליבו. 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 17
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=