>> נערן אשחר , גדל במורשת 6.3.1990 באדר, תש"ן, 'נולד בט בני משפחתו של הרב נערן אשחר ז"ל, מספרים על המחנך והמוזיקאי המחונן שניתב תמיד את כישרונותיו הרבים למען הזולת, שהתעקש לתרום כליה, וגם להתגייס למערכה שממנה לא שב. ) גדל ביישוב מורשת. הוא למד בישיבת ההסדר 33 נערן אשחר ( "רעותא" בכרמל, התגייס לחיל השריון, ושירת כמפקד טנק וכרס"ר במילואים. בהמשך הוא למד גם בישיבת הר עציון, ובמקביל לתואר במכללת הרצוג - ניגש למבחני רבנות. בשנים האחרונות נערן שימש כר"מ בישיבת ההסדר "בקעה – שדמות נריה", שביישוב מגוריו שדמות־מחולה. נערן היה בעל ואב מסור, מוזיקאי ורב, שניסה בכל כוחו לחבר בין העולמות ובין האנשים שפגש. אשתו, צוף: "כל מי שפגש בו הרגיש שיש בו משהו מיוחד. הקב"ה בירך אותו בכל כך הרבה כישרונות". ה. '"הוא לא היה מסוג האנשים שהכריזו הכרזות, דרך החיים שלו הייתה לעשות דברים", אומרת אימו, רוחל "הוא ידע להעריך ולהכיר תודה, וגם להגיד טעיתי ולבקש סליחה. מי שמסתכל מבחוץ ראה דרך חיים מאוד גבוהה אבל הוא היה גם מאוד יציב על הקרקע, ובעיקר הוא נשאר ילד, שטותניק ומצחיק, וכן, משהו תמים שמתוכו לא הייתה לו בעיה ופחד לפגוש כל מיני דברים ואנשים". מספר אחיו, אוהד: "לאורך השבועות האלה יצאו כל מיני דברים על הגדלות שלו, אבל יש בנו איזה רצון להשאיר גם את נערן שלנו, לא רק שם אידיאלי לדמות בפעולה בסניף. האמת שהוא צחק על הפאתוס הזה. הוא לא חי חיים גבוהים ומנותקים". נערן היה מוזיקאי מחונן, שמאצבעותיו בקעו קרני אור של צלילים. הוא היה מהילדים שלומדים לשיר ה. "כבר בגיל שש 'לפני שהם יודעים לדבר. "יש לנו קלטת שהוא שר איתי שירי ילדים", מספרת האם, רוחל החלום שלו היה לנגן בכינור. כילד הוא למד בקונסרבטוריון, ובהמשך אחיו לימד אותו לנגן על גיטרה". "שנאתי לנגן איתו כי הוא היה הרבה יותר טוב ממני", צוחק האח, שגיא. בהמשך הוא לימד את עצמו לנגן על כלים נוספים, פסנתר וכלי נשיפה, והמוזיקה הפכה להיות חלק פנימי ממנו. "הוא ניגן את הנשמה", אומר אביו עפר. "ככה הוא גם נגע באנשים, והשילוב הזה היה אצלו טבעי. הכול התחבר למארג שלם". לפני מספר חודשים החליט נערן לתרום כליה. ההחלטה הזו, שבעיני רבים נתפסת כמעשה הרואי, נשמעת מהעיניים של צוף, אשתו, פשוטה מאוד: "נערן רצה לתרום כליה, וכשהגננת של בננו תרמה, זה עודד אותו לעשות את זה. לא ידעתי לקראת מה אנחנו הולכים, ידעתי שיש לו את היכולת אז אני איתו. הערכתי אותו על זה. היה מאוד מרגש לראות את הנתרם, את המצוקה שהוא מגיע איתה ואת האפשרות לעזור. אחרי זה, בתרומת האיברים (שלו), זה היה לי פשוט לגמרי. האדם כבר מת, ברור שאם אפשר לעזור אני באמת לא רואה סיבה למה לא. להציל חיים אחרים זה מרגש". עם פרוץ המלחמה היה ברור שנערן יתגייס. הוא סיפר לאביו שהמ"פ ביקש לדעת מי יעלה על הטנקים ומי יישאר כצוות לוגיסטי. "הוא אמר שהוא איש של אנשים, מחנך, ולא יכול להיות שהוא לא יעשה כל מה שהוא יכול. ניסיתי להגיד לו שהוא תורם בכל דבר שהוא עושה, ואין סיבה שדווקא השירות הקרבי יהיה תמצית הנתינה. הוא ענה 'אני לא אוכל לסלוח לעצמי אם לא אעשה את המקסימום, אני מוכן למות בשביל זה'". מרגע שהגיעה הידיעה על התהפכות הטנק, בני המשפחה לא משו ממיטתו מבית החולים. האם, רוחל'ה: "היינו בהחלטה שאנחנו מקווים ומתפללים שיצא מזה. יש לנערן כוחות, והיה לי חשוב לשדר לכולם אנרגיות של חוזק וכוח. כל הזמן קיוויתי, דמיינתי אותו מתרומם ומחייך. הרגשתי שזה לא הגיוני ולא יכול להיות שהוא לא יקום. יש לו עוד כל כך הרבה מה לעשות, יש עוד כל כך הרבה אנשים שזקוקים לו. זה אדם שחי את החיים הכי מלאים בעולם, זה לא מסתדר עם מוות וחידלון". שבוע שלם עמדו קרוביו ואוהביו של נערן סביב מיטתו בתפילה ובנגינה, עד שנפרד מהעולם. המשפחה תרמה את אבריו, ובמותו הוא הציל חיים נוספים. יהי זכרו ברוך. 2023 בנובמבר 30 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 15
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=