שיח משפחתי במטבח וסביב השולחן בתיה שהרבני בטוּב טעם / הכותבת, תושבת שכניה, נשואה ואמא לשתי בנות בוגרות. תזונאית קלינית בראייה משפחתית. בעלת תואר שני בתזונה קלינית. עוסקת בליווי אישי ומנחה קבוצות הורים בקליניקה ובזום. מרצה בפני צוותי חינוך ובני Batya496@gmail.com | 0528752787 | www.batya-shaharabany.com נוער. להחזיק שגרת מלחמה זה קשה. שום דבר לא במקום. לא ההרגלים, לא מצב הרוח, לא אנחנו. לחלקנו נגמרו המילים, ולאחרים יש רצון וצורך לדבר, לשתף ולפרוק. המצב המלחיץ גורם לעצירת הנשימה ולעיתים אף לקיפאון ולהתכווצות הגוף. פעמים רבות מורגש הקושי כמועקה או ככאב באזור מערכת העיכול, ומכאן הביטויים "הבטן מתכווצת מכאב" או "הבטן מתהפכת". ההסברים המדעיים לכך הם שהתחושות והכאבים הללו נובעים מהפרשה או אי-הפרשה של הורמונים מסוימים, או במילים אחרות: האיזון בגוף מופר וזה גורם לתופעות לוואי. גם הרגלי האכילה שלנו מושפעים מהמצב. יש כאלה שיחושו בחוסר תיאבון או בבחילות, לא יצליחו לשתות באופן מספק, ומערכת העיכול תגיב בהתאם. ארוחות שאינן מסודרות ומאוזנות יגרמו לעצירות, ומצד שני - עוררות יתר, לחץ וחרדה מוגברים יגרמו לשלשולים. חשוב לשים לב לשני מצבים קיצוניים: חוסר תיאבון מצד אחד, ואכילה שאינה רגועה מצד שני – מעין רצון להעסיק את הפה כל הזמן. ברירת המחדל במקרים אלה תהיה מזון שאינו דורש לעיסה רבה. מזון שומני, מלוח או מתוק יהיה "מנחם" יותר, ולכן יהיו רבים שיעדיפו מוצרי מאפה למיניהם, גלידה, מעדנים מתוקים וחטיפים מלוחים ומתוקים. ליד החטיפים (שגורמים לצמא) מתבקש להוסיף גם שתייה מתוקה, ואז - עם או בלי לשים לב - נכנסים למעגל של: טוב, עכשיו המצב לחוץ, ואני חייב.ת משהו שירגיע אותי. אחר כך נחשוב מה הלאה. לא יכול.ה לשלוט בזה, זה המצב. יש כל כך הרבה דברים לדאוג להם. אני יודע.ת שזה מזיק לי, אבל אין לי כוחות להתמודד גם עם זה עכשיו. זהירות, רצפה רטובה! מזיזים וממשיכים... למי שקשה לו לשים גבולות לעצמו בדרך כלל, פשוט מזיז אותם כרגע. ומה בקשר לילדים? איך אפשר להחזיק כל כך הרבה בעת ובעונה אחת? גם עבודה, גם ילדים, גם אני עצמי. ואז יתכן שעולה המחשבה: צריך לשמור על הילדים מהרבה כיוונים. לפחות בענייני האוכל אשחרר. חשוב לשחרר, אך השאלה החשובה היא כמה: חלקית? לגמרי? ומה יהיה בהמשך? אין תשובה חד משמעית, וכתמיד - דרך האמצע והאיזון היא המועדפת. במצבים קיצוניים, כמו התקופה הנוכחית, כמעט שלא מתאפשר לשמור על שִגרה בכל הגזרות, ועם זאת אפשר לנסות להחליט מהו הקו האדום שלנו. איזה גבול לא נרצה לאפשֵר לחצות. ואז נשתדל להרחיק ולהרחיב את שאר הגבול במקום לבטל אותם לגמרי. להלן מספר דוגמאות: גם אם הולכים לישון יותר מאוחר וקמים יותר מאוחר - לא מוותרים על כללי היגיינה בסיסיים; מנסים לכוון את המתבגרים לא "להפוך" יום ולילה. גם אם מזמינים יותר אוכל מבחוץ - נשים לב להזמין יותר אוכל מבושל ופחות מטוגן. גם אם אוכלים יותר חטיפים – לא כדאי לפוצץ את המזווה בעשרים סוגים כי יש מלחמה ולא יודעים מה יהיה מחר. אפשר לקנות סוג או שניים, בכמות לשבוע-שבועיים; כדאי להעדיף חטיפים שמכילים חומרי גלם מוכרים (ולא רשימת רכיבים אינסופית). גם אם קשה לנו להכין סלט מושקע ולהתמיד לאכול ירקות - אפשר להחליט להכין רק שני סוגי ירקות חתוכים, או להכניס ירקות חתוכים גס לסיר, להכין מרק ולטחון הכול יחד. מרק ירקות טחון יכול להתקבל טוב יותר – הוא גם מחליק בגרון ולא דורש עוד מאמץ. מה יכול לעזור? כדאי להחליט מה מכניסים הביתה, ומה לבטח לא מכניסים. מה כן? ירקות ופירות טריים וקפואים, לחמים - רצוי מקמח מלא/ כוסמין, מוצרי חלב (רצוי גבינות ויוגורט טבעי). חומרי גלם: עוף, דגים, בשר. קטניות יבשות או מוכנות ומבושלות באריזה סגורה או בשקיות קפואות. דגנים (רצוי מלאים): שיבולת שועל, בורגול, קוסקוס, קינואה, פסטה, אטריות אורז, אורז בר. מה פחות מכניסים, או בכלל לא? שתייה מתוקה לסוגיה ומיצים טבעיים. קורנפלקס ממותק. מעדנים מתוקים - להפחית. אפשר לקנות כמות סבירה לשבוע כתחליף לממתק. חטיפים מלוחים ומתוקים (כאמור, עדיף את אלו שרשימת המרכיבים בהם מינימלית ומוכרת). מלחמה ושלום: אוכל מנחם ומתכון >> חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בנובמבר 30 30
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=