א-לה גוש - גיליון 710

יהי זכרם ברוך יזהר (אסי) קריאף ז"ל קרנית, אשתו של אסי: אסי שלי, האיש הגדול עם הלב הכי רך. כך אני מתארת את אסי שלי. איש שתמיד חייך שתמיד ראה את החיים שלנו הכי טובים, חיים מלאים בהרבה אהבה גדולה חום וחיבוק. אסי היה האבא הכי טוב שיש. כל דבר שהילדים ביקשו, הם קיבלו. הוא לא ידע סוף באהבה ובנתינה להם. האיש שלי תמיד שמח לעזור. כששואלים את האנשים בלוטם, איך הם מכירים את אסי שלי, הם יגידו שדרך טעים ועוד.... 'האוכל הטעים שהיה מכין בכל הזדמנות, קוסקוס, בוריקה, ספינג כשישבנו שבעה גילינו כמה שוטרים צעירים הוא טיפח, גידל וחינך לפי התיאורים שלהם "האבא המאמץ שלנו" "כולנו הקשבנו לו בכל מה שעשה ולא ביקש"... אני לא יודעת איך להיפרד מחבר הכי טוב שלי, הראשון והאחרון שלי, האיש הגדול עם הלב הכי רגיש ועדין שהכרתי, אהוב ליבי, שלי, יחידי... עוד ניפגש! אחיותיו של אסי: יזהר אח שלנו, ילד רביעי מתוך שמונה, שמתוקף מקומו תמיד היה חשוב לו להיות מפשר, מגשר, מחבר. אח אוהב ורגיש, אח שהיה מרכז המשפחה, הלב הפועם של כל מפגש משפחתי, בכל טיול, בשמחות ובמפגשים משמחים פחות. יזהר אהב את המשפחה בצורה מעוררת השראה. תמיד היה שם את המשפחה מעל לכל. יזהר נולד וגדל בגבעת עדה, מושבה חקלאית במישור החוף, היה ילד של טבע. כשגדלנו הוא היה חרוץ ועבד במרץ בשדות החקלאים ביישוב, ואת הכסף שהרוויח העביר ברובו להורים- לעזור כלכלית. את אהבתו לשדות ולאדמה העביר לילדיו ואף לפקודיו. יזהר לקח כל תפקיד בחייו ברצינות, גם להיות אח טוב הוא לקח ברצינות, דאג להתקשר, לשאול, להתעניין, לשלוח אהבה. יזהר הקפיד להתקשר מדיי יום להורים, לשאול להתעניין ולשתף. יזהר היה מחובר להורים,לשורשים ולמקורות, העריך ואהב את המקורות של המשפחה והעדה, אהב את השפה והמנהגים, תמיד אמרנו לו שהוא מתנהג כמו זקן העדה. זה לא שינה את אהבתו, גאוותו וחיבורו לשורשיו.. סופי שבוע היו האור בחייו. מתחילת שבוע מתחילים הדיונים של מה נעשה בשבת… הטיולים של שבת בבוקר, שהפכו לשם דבר, יציאה בשעות מוקדמות במיוחד, טבילה בכל מקור מים שלמד עליו, הקופסאות העמוסות של האוכל וסיום יום כמו תמיד בגלידה. כל תחום שעניין אותו הוא חקר ולמד לעומק, כל מי שרצה לקנות רכב היה מתייעץ איתו, נעזר בו, תמיד חשבנו שכשיצא בעתיד לפנסיה יקים מגרש מכוניות. מצד שני חשבנו שמתאים לו לעבוד עם ילדים, כי יש לו לב גדול , יכולת השפעה, כריזמה ונתינה. אפילו מטפל המלצנו לו להיות, היו לו ידיים חזקות ורכות מלאות באהבה ורצון לטפל ולתת. לצערנו הוא לא הספיק להגיע לשלב הבא- בחירת מקצוע לפרק ב׳ בחייו המקצועיים. חייו של יזהר נקטעו באיבם והותירו חלל עצום בלב של כולנו. בני המשפחה מספרים על יקיריהם שנהרגו במהלך המלחמה שנים. 26 אסי נהרג בזמן פעילות מבצעית למניעת שפיכות דמים בכפר שעב, אחרי שירות מבצעי של מתחילת המלחמה התייסרת בדאגה לעילאי בנך שנמצא בחזית הלחימה ובמקום מסויים הפך להיות החייל יום. כך היית איש משפחה 40 של כולנו. כשחילצו אותך משברי המכונית אמרת שלא ראית את עילאי לדוגמא, חבר עם לב ענק ואישיות מופלאה, דמות של אב לשוטרים הצעירים שחינכת וכל כך אהבת, חבר אמת ומשענת תומכת לכולנו. תחסר לנו מאוד, לכל פינה בתחנה שהארת בטוב, בצחוק ובשמחה. מבקשים ממך סליחה אם פגענו, אם היה משהו שיכולנו לעשות ולא עשינו. מבטיחים לך לחזק ולחבק את משפחתך האהובה. תחנת טמרה מרכינה ראש לזכר החלל הראשון בשורותינו. חושבים ירוק למען איכות הסביבה 2023 בדצמבר 28 6

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=