/ טלאור שמש מבע על מה עושה משרד החוץ בזמן המלחמה? השבעה באוקטובר תפס את כולנו לא מוכנים. בן הזוג שלי נחת מנסיעת עבודה היישר למילואים, ובעודי כותבת את הטקסט הזה, הוא עדיין בשטח, איפשהו ברמת הגולן. נשארתי עם שני ילדים קטנים בבית. אני גרה במשגב, במצפה חרשים - לא מספיק קרוב לגבול לבנון כדי שיפנו אותנו, אבל בהחלט מספיק קרוב כדי לשמוע ולראות מידי יום תצוגת תכלית של יכולות צה"ל בעימות נגד חיזבאללה. שנים השתחררתי מצה"ל בדרגת סרן, אחרי חמש 12 לפני שנים בתפקידים מבצעיים. שירתי רוב השירות הצבאי ביהודה ושומרון, נכנסתי לרמאללה, ניהלתי אירועים מורכבים - ביטחוניים ושגרתיים, וליוויתי משלחת ו ביידן, עוד כשהיה סגנו 'בראשות נשיא ארה"ב הנוכחי, ג של אובמה. חוויתי עניין, אתגר, רגעים לא פשוטים ורגעים של גאווה. מאז השחרור לא חוויתי תחושת משמעות כל כך חזקה כמו זו שהייתה לי בעבודתי הצבאית. בשנה שעברה הגשתי מועמדות לקורס הצוערים של משרד החוץ. רציתי להיות דיפלומטית ולפעול למען המדינה. זהו מהלך לא פשוט, אבל נתתי לו את כל כולי. התקבלתי, אך עוד לפני שהקורס הספיק להיפתח, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ולא היה לי ברור מה בדיוק עושה משרד החוץ. יש נטייה לחשוב שכל מה שהם אמורים לעשות במשרד החוץ זו הסברה, עם זאת היה לי ברור שזה רק חלק קטן ממה שהם עושים. אז במה עוד מתעסק המשרד, ואיך זה תורם לאזרחים ולמדינה? לא היה לי מושג. ואז, באמצע המלחמה, התחלתי את הקורס - ביחד עם - והבנתי: 1 דרוזים ומוסלמי 4 נשים, 60% , צוערים 40 עוד אנשי משרד החוץ, שבמקום מדים לובשים חליפות, ימים בשנה. 365 ,24/7 מגויסים – לא רק בזמן מלחמה אלא מתברר שבמסדרונות המשרד לא שומעים בכלל את המילה "הסברה". מה כן שומעים? הסכמי נורמליזציה, הנעה של שיתופי פעולה ביטחוניים, הסכמי סחר, שיתופי פעולה תרבותיים, פגישות מדיניות, ביקורים של מנהיגי מדינות, שנים של עבודה עדינה מאחורי הקלעים, שמייצרת קשרים חשובים ויקרים בכל רחבי העולם, כאלה שיישארו הרבה אחרי שמי שיצר אותם יצא לפנסיה. ואיפה משרד החוץ ואנשיו נמצאים בעת המלחמה? הם מאחורי כל הצהרת תמיכה של נשיא ארה"ב, קנצלר גרמניה או ראש ממשלת יפן; הם מאחורי כל ביקור של כי, של נשיאת הצלב האדום או של משלחת 'שר החוץ הצ עיתונאים מאפריקה; והם מאחורי כל מדינה שהצביעה נגד או נמנעה בהצבעת האו"ם על הפסקת אש מיידית ברצועה. מאחורי כל אלו עומד משרד החוץ. הוא נשאר בצניעות מאחורי הקלעים, משאיר את אור הזרקורים לאחרים ועובד בלי הפסקה, על מנת להאריך את שעון הלגיטימציה של מדינת ישראל ושל צה"ל לפעול, כדי שראשי ארגוני זכויות אדם, מנהיגי העולם וראשי האוניברסיטאות יגנו את מעשי האונס, ההתעללות והטבח שביצע חמאס, במטרה שכל החטופים יחזרו הביתה וכדי שכולנו נוכל להמשיך לחיות כאן. אז פטור ממילואים אמנם קיבלתי, אבל לא קיבלתי פטור מהרצון הבוער לשרת את המדינה ולעשות משהו שהוא הרבה יותר גדול ממני. למרות המרחק מהבית בגליל, מהילדים ועל אף המשכורת של המגזר הציבורי, פשטתי את מדי האזרחית, לבשתי חליפה דיפלומטית והתגייסתי לקורס הצוערים. אולי מאחורי הצהרת התמיכה הבאה של מנהיג חשוב בעולם, נעמוד חברי הצוערים ואני. ואם אותן תחושות שליחות ואהבת המדינה בוערות גם בכם.ן, קדימה - תגישו מועמדות לקורס הבא. אז למה במשרד עושים הסברה מבלי להגיד "הסברה"? את זה אני כבר אשאיר לכם לגלות, כשתתחילו את קורס הצוערים. קורס הצוערים בכיכר החטופים טלאור שמש, צוערת משרד החוץ • צילום: יפית איליאגוייב 2024 בינואר 25 חושבים ירוק למען איכות הסביבה 27
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=