115 | פתח דבר | א-לה כפר 112 א-לה כפר ההד "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגינו. כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוקי יעקב" (תהילים פ"א). אנו בפתחו של חודש תשרי, ערב ראש השנה התשס"ו. אף כי שני ימי ראש השנה מקובלים עלינו כימי הדין, אין נסוכה עליהם תחושת עצב. אדרבא, התייחסותנו אליהם היא כאל ימי חג ומועד, שמצווה לשמוח בהם. הידיעה שהקדוש ברוך הוא ייטיב חסדיו עמנו ושמירת הרחמים שלו היא שתזכה אותנו בכתיבה וחתימה טובה – היא המסירה מימים אלה את הלוט המנלכולי, המתחייב מימים נוראים של אימה ומשפט. בימים אלה מתקיים הפסוק: "עבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה", כלומר ימי גיל מהולים ברעדה. השוני היחיד בין ימים טובים רגילים לימי ראש השנה הוא בכך שב"ימים הנוראים" אין אומרים את תפילת ה"הלל", אותה נהוג לומר בשאר חגי ישראל. התלמוד כבר עמד על שוני זה ומביא את שאלתם של מלאכי השרת: "מדוע אין בני ישראל אומרים שירה לפניך ה' בראש השנה וביום הכיפורים?". עונה הקדוש ברוך הוא בשאלה: "אפשר מלך יושב בדין וספרי החיים וספרי המתים פתוחים לפניו, וישראל אומרים שירה?". פרט לאי-אמירת ה"הלל" זהה ראש השנה, בקווים החגיגיים המתלווים אליו, לכל החגים: בגדי חג, הרחיצה, התספורת, ההכנה הנפשית וסעודות החג החגיגיות. לשנה החדשה ליקטתי סיפור מעניין שלדעתי ניתן ללמוד ממנו הרבה, במיוחד קהילת כפר ורדים ואישי הציבור המובילים אותה. איש וילדו הקטן טיילו יחדיו ביער. לפתע מעד הבן ועיקם את רגלו. "אייי", צעק הבן בכאב. "אייי", ענה לו קול מן ההרים. הילד, שהקול הפתיעו, הסתקרן וקרא "מי זה?". הקול ענה לו "מי זה...". מאוכזב ומעוצבן מכך שלא קיבל תשובה צעק הבן "פחדן, מי אתה?", והקול ענה לו: "פחדן, מי אתה?". הביט הבן באביו בתמיהה ושאל, "אבא מה קורה כאן?". "שים לב", השיב לו האב, וקרא בקול: "אני מעריץ אותך". "אני מעריץ אותך", השיב לו הקול מבלי להתמהמה. "אתה נהדר". "אתה נהדר", השיב לו הקול. הבן, שהיה מופתע מכל העניין, עדיין לא ממש הבין מה קורה. הסביר לו האב: "אנשים נוהגים לכנות תופעה זו כ'הד', אבל למען האמת יש לכנותה ה'חיים'. החיים תמיד מעניקים לך חזרה מה שאתה מעניק להם. החיים הם המראה של פעולותיך. רוצה עוד אהבה? תן עוד אהבה. רוצה עוד אכפתיות? תן עוד אכפתיות. רוצה הבנה וכבוד? תן הבנה וכבוד. רוצה שאנשים יהיו יותר סבלניים כלפיך? היה סבלני בעצמך. חוק טבע זה חל בכל מישורי חיינו. החיים מעניקים לך חזרה את שאתה מעניק להם. התנהלות חייך אינה מקרית, התנהלות חייך היא מראה של מעשיך!". אסיים בשיר "החיים יפים" בתרגום של אחינועם ניני וגיל דור ללחן של ניקולה פיובאני, בהצדעה לשמעון ויזנטל ז"ל, שהקדיש את חייו על מנת שנוכל כולנו להיות יהודים גאים והלך השבוע לעולמו. )26 (ראו א-לה כפר שנה טובה ומתוקה, קריאה נעימה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=