ניר שילה | חכם השביל מההולך בו | 120 118 א-לה כפר מהי מנהיגות נבונה החורף הגיע סוף סוף וגם אם בושש לבוא הרי הוא מבורך. האוויר נשטף והתנקה, הגשם שטף את האבק מצמרות העצים, מהמדרכות, מהכבישים וכעת הכול נקי וטהור לקראת החנוכה, חג האורים. חג החנוכה נקבע על ידי יהודה המכבי ואחיו לציון טיהור המקדש מידי מחלליו היוונים והמתייוונים וחידוש העבודה בו. הרקע למערכה בה הובסו היוונים היה אידיאי ורוחני בתכלית. לא היה זה מאבק פיזי, לא מתוך מגמת השתלטות, לא מתוך רצון לספח שטחים ולהרחיב ממלכות – אלא מתוך רצון לחיות באוטונומיה מלאה כיהודים ולהתנער מכל כפייה של שלטון זר. המערכה הראשונה של המלחמה נסתיימה בכ"ה בכסלו. תאריך זה העניק לחג את שמו: חנו-כ"ה, שב-כ"ה בכסלו זכו למנוחה ולאתנחתא ראשונה מאויביהם. אז נכנסו החשמונאים להיכל בירושלים כדי לטהרו מטומאותיו, להשיב את העבודה למסלולה הרגיל ולהחזיר עטרה ליושנה כסמל הממלכתיות היהודית המתחדשת. אחד הסמלים שביטאו את הממלכתיות היה המזבח. וכך מסופר בספר החשמונאים א' ד': "וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום, אשר טימאו אותו הגויים, ויהללו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה, ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם... ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל והתודה לה'". לפי ספר חשמונאים ב' נקבעו שמונה ימים לחגיגת המאורע, משום שכך עשה שלמה בחנוכת המקדש. הסברים רבים ניתנו לשמות הנרדפים "חשמונאים" ו"מכבים". נזכיר רק כי חשמן הוא תואר המוענק לאישיות דגולה, רמת יחס, הניחנת בכושר הנהגה, ומכאן "חשמונאים". "מכבי" בהתאם למסורת הוא תוארם של הלוחמים לדבר ה', אשר חרתו על דגלם את הפסוק: "מי כמוך באלים ה'" (ראשי תיבות: מכבי). מהסיפור ההיסטורי אותו אנו חוגגים בחנוכה ניתן ללמוד לדעתי שלושה דברים מרכזיים. הראשון: צרות נופלות על עמנו כשאין אחדות וכאשר יש מריבות פנימיות. השני: מנהיג מתאים והנהגה אמיצה יכולים לשנות את פני הדברים, כפי שהצליחו מתיתיהו וחמשת בניו כנגד כל הסיכויים. ושלישי ואחרון קשור גם הוא בהנהגה: הנהגה נבונה יודעת עם מי לשתף פעולה כפי שעשו המכבים ויורשיהם בשיתוף הפעולה עם רומא, שבלעדיו ספק אם היינו חוגגים את חג החנוכה, חג האורים. אסיים בשירו של יוסף שריג, אור וירושלים ובתפילה לשלום ולאור תמידי בירושלים בירת ישראל. חג חנוכה שמח, קריאה נעימה השקט שוב צונח כאן משמי הערב כדאיית דיה מעל התהומות ושמש אדומה נושקת להט חרב את הפסגות, המגדלים והחומות. ראיתי עיר עוטפת אור והיא עולה בשלל צבעי הקשת והיא נוגנת בי כנבל העשור ראיתי עיר עוטפת אור. הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן קרב בסתר כאוהב אל השכונות. ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן, לפתע נפקחו אליו כנפעמות. ראיתי עיר עוטפת אור והיא עולה בשלל צבעי הקשת והיא נוגנת בי כנבל העשור ראיתי עיר עוטפת אור. בדומיית אשמורת אחרונה נושמת, ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר, אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת למגעו החם, הרך של אור צעיר. / יוסף שריג אור וירושלים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=