13 | במקום הקדמה | חכם השביל חכם השביל מההולך בו במקום הקדמה תאורה, ניווטי לילה בדרום. הניווט עד כה הולך מצוין. אני יוצא מהר קטום לכיוון 10%- לילה חורפי חשוך, עלטה, פחות מ , משם רק עוד נ"צ אחד ואני מגיע לנקודת הסיום. האפוד מעיק על הכתפיים ומכשיר הקשר 885 . דרום מזרח אל עבר נ.ג גורם לשפשוף טורד בגב. צינת הלילה נעימה והמחשבה שעוד כשעה וחצי אני בנקודת הסיום מענגת ונותנת כוחות רבים ועידוד. אני מתקדם בקצב יפה על פי סיפור הדרך ועוד מעט עליי לחצות את נחל דרוך. אני די בטוח בעצמי, השטח הרי מוכר לי מטיולים קודמים. פתאום אני מוצא עצמי מעל מצוק. העלטה לא מאפשרת לי להעריך את גובהו. זה לא היה בתכנון! אני הולך כחצי קילומטר דרומה, אך המצוק אינו נגמר. אני מחליט לנסות לטפסו כלפי מטה, נחוש להגיע לנקודת הסיום על פי התכנון. ההתחלה מבטיחה ואני מתקדם חמישה מטרים ראשונים בקלות יחסית. לפתע גלישת קרקע קטנה, אני מועד ומוצא עצמי תלוי, נאחז בקושי בזיז סלע. לא מצליח לטפס מעלה וחושש מליפול מטה. הזמן חולף, אינני יכול אפילו להביט בשעון, ומחשבות רבות חולפות בראשי. האם אשאר תקוע עד עלות השחר? חולף עוד זמן. משמאלי אני מבחין בשתי עיניים נוצצות. אני מנסה לחדד את המבט ולמקדו. אכן, עיניים. והן הולכות ומתקרבות לעברי. חמישה מטרים, שלושה מטרים ואני מזהה: שועל. מניף את רגלי השמאלית ומותח את כל גופי אני מצליח להיחלץ מהפוזה המביכה בה נמצאתי. ידידי השועל מדלג על פני מצוק נעצר מדי פעם ומפנה מבטו אלי כאילו מסמן לי את הדרך. עיניו הנוצצות בולטות בחשכת הליל ואני מוצא עצמי על שביל עיזים רעוע כששועל מורה לי את הדרך, גולש לאט לאט לערוץ נחל דרוך. אחרי כעשרים דקות אני כבר בערוץ הנחל ליד הגבים. הבנתי את הטעות שלי. חתכתי יותר מדי דרומה לכן נתקלתי במצוק מעל לנחל – חכם השביל מההולך בו... את הפתגם "חכם השביל מההולך בו" חוויתי בשבילים רבים בארץ ובעולם. באחד השבילים ביפן פגשתי מורה דרך שפתח לי צוהר לשבילים רבים נוספים – הוא לימד אותי פתגם יפני: "המטייל האמיתי הוא זה המטייל בדמיונו". באחת נפתח בפני עולם מופלא ואינסופי של שבילים לצעוד בהם. באסופה שליקטתי כאן נפסע יחד בנקודות וצמתים בשבילים בהם פסעתי בחמישים השנים האחרונות. לא מדובר בסיפור דרך מסודר ורציף אלא בלקט שבחרתי, תיבלתי בסיפורים, קטעי מיילים, קטעים מפתח דבר שכתבתי בעיתון א-לה כפר ועוד.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=