ניר שילה | חכם השביל מההולך בו | 130 148 א-לה כפר עד שתפקח את עיניה חודש דצמבר, שיאו של החורף, ונראה שהשנה החליט החורף להגיע באיחור ובמנות קצובות. אולי התחממות הכדור שלנו כבר מתחילה לתת אותותיה. שנה אנחנו עדיין מתלבטים ומתחבטים בינינו, עם 60 החורף בינתיים לא סוער, אך הרוחות האחרות בהחלט כן. גם אחרי על הקמת מדינת ישראל (או כפי 1947 שכנינו ועם מדינות העולם כיצד לפרש ולממש את החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר שאחרים יאמרו: על חלוקת הארץ בין העם הפלשתיני לעם היהודי). בעוד ראשי המדינה מנסים למצוא מוצא לסבך המדיני באנפוליס שבארה"ב, כאן שובתים המורים כבר כמעט חודשיים. למרות שבדיוק כמו בסוגיה המדינית, גבולות הפיתרון ידועים, שני הצדדים – המדינה ומי שמייצג את המורים, לא מצליחים למצוא את הנוסחה הגואלת. כולם מסכימים שמצב החינוך בכי רע, אך כל צד מתבצר בעמדתו ה"צודקת" ונראה שגם הפיתרון שיימצא בסופו של דבר יהיה מהסוג של עוד ממה שכבר היה. חבל שמנהיגי המורים לא מוכנים לגלות מנהיגות ולוותר על כל אותם ההישגים שהשיגו בעבר, שעות לימוד מופחתות וכו', ולהסכים לרפורמה שיש סיכוי ממשי שתביא שינוי למערכת החינוך ומעמדם של המורים, ומצד שני חבל שמשרדי החינוך והאוצר לא מבינים את ההזדמנות לשינוי ומגלים יותר רוחב לב, תבונה ומנהיגות. משבר המורים חשף בעיה חמורה נוספת בחברה שלנו. לא כולם מוכנים לקבל את כללי המשחק הדמוקרטי, יש כאלו שאינם מקבלים את הנורמות, את המכנה המשותף של כל חברה וברגע שזה מתנגש עם האינטרסים שלהם, הם שמים עצמם מחוץ למסגרת. לצערי הרב נשמעים כאלה קולות גם מבין המורים הקוראים לא למלא אחר צווים המורים להם לחזור לעבודה, ואם המורים כך, אז מה נצפה מתלמידיהם, הדור הבא שלנו? הדברים נכתבים בימי חג החנוכה, מועד בו אנו חוגגים את ניצחון המכבים שהביא לפריחה גדולה של עמנו בארץ ישראל לפני קצת יותר מאלפיים שנה. אני תקווה ותפילה שנשכיל ללמוד מהעבר ולא נחזור על הטעויות, שהרי ניצחון המכבים מסמן גם את טיהורו ואחר כך, בימי המלך הורדוס, שיאו וגדולתו של בית המקדש, אך גם את חורבנו מאוחר יותר, בעיקר בגלל שנאת חינם ומלחמות פנימיות בתוכנו, היהודים בארץ ישראל. שנות קיומה של המדינה הגענו להישגים מדהימים, התגברנו על בעיות רבות וכעת פנינו לאתגרים שההווה והעתיד 60- ב מציבים בפנינו. נוכל להם רק אם נשכיל לשמור על המרקם החברתי שלנו, נמשיך להשקיע בהון האנושי ובחברה ונשתדל להיות יותר מאוחדים. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. אסיים בשירו של אהוד מנור ז"ל "אין לי ארץ אחרת". קריאה נעימה / אהוד מנור אין לי ארץ אחרת אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי בגוף כואב בלב רעב כאן הוא ביתי. לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה לא אוותר לה אזכיר לה ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את עיניה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=