137 | פתח דבר | א-לה כפר 155 א-לה כפר מבחן ההנהגה חום יולי אוגוסט, וכל קיץ נראה מחדש כאילו חם ולח יותר. גם הקיץ הזה מרגיש כחם ביותר, אולי בכל זאת יש משהו בהתחממות כדור הארץ. הרי כולנו זוכרים שפעם בכפר ורדים בכלל לא היינו זקוקים למזגנים ופעם, עוד לפני היות כפר ורדים, אפילו נסענו בקיץ לים המלח, לנגב ולסיני, במכוניות ללא מזגן. השאלה המרכזית היא האם כדור הארץ מתחמם, או המין האנושי משתנה? והתשובה, כרגיל, היא גם וגם. חום הקיץ השנה משתלב עם חום מערכת הבחירות לכפר, שסוף סוף החלה להתעורר. בשלב הזה ניראה שיש לנו ראש מועצה אחד שהחליט לא להתמודד, ארבעה חברים שהכריזו על התמודדותם ועוד אחד מתלבט רציני וכנראה עוד כמה שפשוט אינני יודע עליהם. מערכת בחירות זו הזדמנות ואתגר ליישוב ולקהילה. זו הפעם השלישית שכתושבים נכריע כיצד נחיה כאן בכפר ורדים, איך תראה הקהילה, איך נרגיש כתושבים, איך ייראה היישוב, האם ימשיך להתקיים ואולי יקרין מאורו על סביבתו. בשבוע שעבר קראנו בתורה את פרשת חקת. הפרשה עוסקת במנהיגות ומתארת כיצד אחד המנהיגים הגדולים שקמו בעולם, משה, מתמודד מול העם בשעת משבר: "למה הבאתם את קהל ה' למדבר הזה למות שם... ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל-המקום הרע הזה... ומים אין לשתות" (במדבר כ' ד-ה). משה ואהרון אחיו מצליחים בסופו של דבר, בעזרת בורא עולם, להוציא מים מן הסלע, העם נרגע וממשיך במסעו במדבר. אך התורה שופטת את משה ואת האהרון בחומרה, וכידוע, בגלל שמשה הכה בסלע ולא דיבר אליו כמצוות האל, הוא נענש ולא הורשה להיכנס לארץ המובטחת. התורה מציבה רף גבוה מאד למנהיגים ולהנהגה, ואינה בוחנת את הדברים רק במבחן התוצאה. הדרך חשובה אפילו יותר! ראוי שגם אנו כקהילה נבחן הפעם היטב ונשקול טוב, מי ראוי לעמוד בראשנו ולהוביל אותנו ואת היישוב בנתיבים הנכונים ובדרכים הנכונות. חשוב שהמועמדים/ות הטוענים לכתר יעשו חשבון נפש עמוק ואמיתי עם עצמם ויפנימו את האחריות הרבה שבהנהגה ואת המחויבות הרבה שיש להם כלפי הקהילה והתושבים. חטופים מאנטבה שבאוגנדה ב"מבצע יונתן". אסיים בשירה של תלמה אליגון רוז, ארץ 105 שנים חולצו 32 החודש לפני צבי, ובתפילה לחזרתם המהירה ארצה של השבויים והנעדרים בריאים ושלמים. קריאה נעימה בחצי הלילה הם קמו והיכו בקצה העולם כבני רשף חשו הרחיקו עוף להשיב את כבוד האדם אל ארץ צבי אל דבש שדותיה אל הכרמל והמדבר אל עם אשר לא יחשה שאת בניו לא יפקיר לזר, אל ארץ צבי שבהריה פועמת עיר מדור לדור אל ארץ אם בטבורה קשורים בניה בטוב וברע. בחצי הלילה עוברת בשדותינו רוח שרב ערבה אילמת תרכין אז ראש על אשר עם שחר לא שב אל ארץ צבי אל דבש שדותיה אל הכרמל והמדבר אל עם אשר לא יחשה שאת בניו לא יפקיר לזר, אל ארץ צבי שדמעותיה נושרות על שדה חמניות שעצבונה וששונה הם שתי וערב בבגד יומה. / תלמה אליגון רוז ארץ צבי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=