ניר שילה | חכם השביל מההולך בו | 162 196 א-לה כפר אפשרות לחיות בכבוד בין ט' באב לט"ו באב, בין צום לאהבה, אמצע הקיץ וחם, חם מאד. לרוב ימי קיץ לחים וחמים אלו ידועים כ"עונת המלפפונים", בה שום דבר אינו קורה, מקסימום יוצאים לחופשה. הקיץ הזה חם מאד ולאו דווקא בהיבטי מזג האוויר. אנרגיות מבעבעות יוצרות חום, מניעות תהליכים, מפיחות תקווה, מתגברות ועולות. ב-ט' באב, היום בו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, עמד אחד העם בכותל וכתב: "ואנוכי עומד ומסתכל בהם ובכותל ומחשבה אחת תמלא את כל חדרי ליבי: האבנים האלה עדים המה על חורבן ארצנו, והאנשים האלה – על חורבן עמנו. איזה משני החורבנות גדול מחברו? על איזה מהם נבכה יותר? ארץ כי תחרב והעם עודנו מלא חיים וכוח. יקומו לה זרובבל, עזרא ונחמיה והעם אחריהם, וישובו ויבנוה שנית; אך העם כי יחרב, מאין יבוא עזרו?". ואכן עם ישראל עוצמות אדירות לו ובדרך פלא מרשימה אנחנו מצליחים כעם לשרוד ולפרוח משך כל הדורות. למרות חורבנות פיזיים וגלות ארוכה בת אלפיים שנה, פוגרומים, רדיפות, שואה, אנו קמים כל פעם מחדש ורוחנו איתנה. אמירתו של אחד העם בכותל המערבי ב-ט' באב, מתקשרת עם המחאה החברתית הגואה בכל פינה, "אך העם כי יחרב מאין יבוא עזרו?". ואכן כוח פנימי בעם, של העם, מתפרץ כעת ושומר כי עם לא יחרב, זועק לצדק חברתי, לדבר פשוט מאד, אפשרות לחיות כאן בארץ ישראל בכבוד. לפני חודש איש לא יכול היה לצפות את המחאה. נראה היה כי מחאות מסוג זה יכולות להתרחש רק מול משטרים טוטליטריים בהם אין חופש ביטוי. והנה טפחה המציאות על פנינו ומסתבר שחופש הביטוי אינו מרפא לכל. או לחלופין, חופש הביטוי אינו מחייב הקשבה... שלא להרחיק ולומר פעולה. מהפיכת התקשורת של המאה . הטכנולוגיה והרשתות החברתיות יוצרות תשתית חדשה ומגדירות למעשה מחדש את 21- משנה חברות במאה ה 20- ה הדמוקרטיה ואת התפקיד שלנו, האזרחים, במערכה. זוהי ללא ספק תקופה מרתקת, רבת אתגרים, סכנות ותקוות רבות. אסיים בשירם של יהונתן גפן ודויד ברוזה "יהיה טוב", כולל הבתים החדשים שנוספו לו ובתפילה לשחרורו המהיר של גלעד שליט בריא ושלם. קריאה נעימה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=