169 | פתח דבר | א-לה כפר 205 א-לה כפר זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד חודש ניסן תשע"ב. האביב בשיאו, הטבע פורח במלוא הדרו, צובע בצבעים עזים ובריחות משכרים את רגבי הארץ. ערב פסח, בחרתי לצטט הפעם שניים מבוני המדינה שבדרך, מענקי דור המייסדים, ברל כצנלסון ודוד בן גוריון. אפתח בברל כצנלסון, מתוך "זכר ליציאת מצרים". פסח! עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך כל מחילות השעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות, נושאת האומה בליבה את הגעגועים לחופש ומביאה אותם לידי ביטוי עממי אשר לא יפסח על כל נפש מישראל, על כל נפש ענייה ומרודה! מאבות אל בנים, דרך כל הדורות, נמסר דבר יציאת מצרים, זיכרון אישי, אשר אינו מחוויר ואינו דהה. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". אין לך שיא של הכרה היסטורית מרומם מזה, ואין לך התמזגות של יחיד וכלל – ברחבי כדור העולם ובעמקי הדורות – גדולה מאשר בצו פדגוגי עתיק זה. איני יודע יצירה ספרותית יותר מחנכת לתיעוב העבדות ולאהבת החירות כסיפור השעבוד ויציאת מצרים. ואינני יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד, שכולו סמל להווה ולעתידנו כ"זכר ליציאת מצרים". איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור. .1947 מתוך נאומו של דוד בן גוריון בפני ועדת החקירה של האו"ם לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אוניה ושמה "מייפלאואר". היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד, היודע בדיוק אימתי הפליגה אוניה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אוניה; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם. והנה, לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן, ומספרים ביציאת מצרים. והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבאה בירושלים. אסיים בשירו של מיכה שטרית "באביב", ובתפילה לחירות ושמחה. קריאה נעימה וחג שמח באביב / מיכה שטרית נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב בינתיים שב תחת עץ הקלמנטינות זה עונתי, עונתי קבל את הדין זה נופל מלמעלה תחשוב שזה גשם, תחשוב שזה חורף, ואחר כך נראה נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב, באביב באביב אני אלבש חולצה לבנה ואחצה את הרחוב כמו מלך... באביב בחולצה לבנה כמו מלך, כמו מלך נעבור את החורף ואחר כך נראה באביב, באביב קבל את הדין...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=