215 | מלחמת לבנון השנייה על כך סופר, על כך הוגד, בשיר יפה, שכוח. הס, ילד. הספינה על צד זועקת מול הרוח. הס, ילד. הספינה על צד חותרה, שואגת מרי, על אם הדרך עץ עמד, אין פרח ואין פרי. אל זה העץ אביך, בן, נקשר, עקוד בחבל. ברזל ושוט הכוהו, בן, וחם תימר ההבל. וכשהיה כאש אדום השוט החד מחרב, צנח אביך ארצה דום, לעת מנחה, עם ערב. צנח ממזבחו לאט, פניו לירושלים. הס, ילד. הספינה על צד כורעה, נושקת מים. כורעת הספינה על צד, עולה שלופת ציפורן! על אם הדרך עץ נכרת, נכרת ויהי לתורן... על הסיפון ניצב הוא רם, חבוק בחבל פלד, העץ השב משיר העם, מזמר הקפלות. אליו נקרעת רוח ליל, - וכאילו שוב, לפתע, כולו טובל בצחוק וילל של תוף וקלרינטה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=