29 | עלוקה בגן עדן | חכם השביל נשות הבטאק רק אנחנו בוהים המומים, מנפנפים בידיים ומנסים להרחיק מאיתנו את הדבורים הכועסות. מסתבר שבני שבט הבטאק מתקיימים על דבש דבורי בר, אותו הם רודים כוורות דבורים בצמרות העצים. הם אוכלים לא רק את הדבש, כי אם את חלות הדבש והרימות שבתוכן. לבסוף זכינו גם אנחנו ליהנות מהדבש ובמיוחד ליהנות מהגילוי של שבט הבטאק שהיה עד לפני חודשים ספורים מנותק לחלוטין מהחברה האנושית וחי את חייו בשלווה כאילו עדיין בתקופת האבן. נפרדנו מאנשי הבטאק, והמשך הרפתקאותינו ביער הגשם של פלאוואן יסופר בהזדמנות אחרת. lll המשכו של הסיפור כעבור שנים מספר. אנחנו כבר בארץ בדירתנו בפסגת זאב. ירדן חזר מאוסטרליה ובא לבקר אותנו. הוא אומר לנו לא תאמינו מה קרה לי אחרי פלאוואן, ואני מחייך ואומר לו, אני יודע, חלית במלריה. מספר חודשים אחרי שחזרנו מחו"ל עשיתי בדיקות רפואיות שגרתיות בצבא. אחרי מספר שבועות התקשרו אלי מתל השומר והתחילו לשאול שאלות מוזרות על אורח החיים שלי וכו'. מסתבר שהיה חשד שאני חולה באיידס. את הבדיקות שלי שלחו למעבדה מיוחדת בלונדון והתוצאות חזרו. מסתבר שיש לי בדם נוגדן למלריה אותו חטפתי בפלאוואן (לבדיקות צורפה מפה ובה התפוצה של המחלה, האי פאלוואן היה במפה). חברי ירדן היה עם פחות מזל. מספר ימים אחרי שהוא וברברה הגיעו לאוסטרליה, ירדן חלה ופונה לבית חולים עם חום גבוה. בדיקות הדם שלו הגיעו בדיוק לאותה מעבדה כמו שלי. גם אצלו אובחנה מלריה...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=