ניר שילה | חכם השביל מההולך בו | 38 על אם הדרך עץ עמד. עמד נופל אפיים. נומה, בן. הלילה רד. ליל סער על המים. הס, ילד. הספינה על צד נוטה מזעף רוח. על אם הדרך עץ עמד, אין ציץ ואין תפוח. אל זה העץ אי פעם, בן, אבי אמך הגיע. וצל ערבית בעץ קינן ובד הוא לא הניע. כבש בו ראש אבי אמך, פניו לירושלים. נשא בבכי תפילת מנחה, עם אלוהיו בשניים. אל זה העץ אביך, בן, נקשר, עקוד בחבל. ברזל ושוט הכוהו, בן, וחם תימר ההבל. וכשהיה כאש אדום השוט החד מחרב, צנח אביך ארצה דום, לעת מנחה, עם ערב. צנח ממזבחו לאט, פניו לירושלים. הס, ילד. הספינה על צד כורעה, נושקת מים. כורעת הספינה על צד, עולה שלופת ציפורן! על אם הדרך עץ נכרת, נכרת ויהי לתורן... הס, ילד. שער התהילה לתורן יפתח. הוא גם היום עמוד תפילה, הוא גם היום מזבח. על אם הדרך עץ עמד ולא יפול אפיים. הס, ילד. הספינה על צד חותרה, בוקעת מים. / נתן אלתרמן על אם הדרך ורבים, משתלבים זה בזה בהרמוניה. כלילון, תמשיך לפסוע ולצעוד בדרך בה אתה הולך – באושר, באומץ, בתום, בתעוזה, בנחישות, באהבה, בתבונה, בחריצות, וברגישות ותצמח להיות עץ, שנותן מצילו ,מפריו ומעצמו לחברה, לעם, למדינה ולמשפחה. אנו נלווה אותך תמיד לאורך הדרך, בעליות ובמורדות, ננסה תמיד לרפד את השבילים ובעיקר להיות שם בשבילך, לאהוב, לחבק, לחזק ולהתחזק. תהנה ותצליח בכל, כל הכבוד! שלך באהבה, אבא.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=