49 | ג'ין, השד השחור | על חיות, אנשים והאהבה שביניהם חרישי, כשמיכת השקט הפרושה בבית, מתקדם על כפותיו הרכות ללא רחש מיותר, הוא היה מתקרב אל המיטה - כך ללא כל התרעה מוקדמת. גי'ן התמקם למרגלות המיטה במקום בטוח וקרוב מספיק והחל בהשמעת סידרת צלילי יללה מעמקי נישמתו. הצליל הקבוע, הטורדני, התובעני הכיל בתוכו את כל יללות החתולים באשר הם. היללה העקשנית, הבלתי משתתקת, חדרה אל מצולות השינה העמוקים כפס קול שאיננו נגמר. היא המירה את אנרגיית הצליל לאנרגיה אשר חודרת אל התודעה הרדומה באישון לילה. לאט לאט חילחל הצליל העקשני, התפתל אל בינות קרומי החלומות הנקרעים, אל משברי ההכרה המתעוררת. ואז באחת, במפתיע, בעוד ג'ין מתמכר לקול יללתו העגומה ועיניו עצומות מתוך התכוונות תהומות הנפש, הוא זוכה בחבטת כרית עזה אשר מעירה גם אותו באחת מן המנטרה היללנית אליה נסחף. הוא מוציא צווחה קצרה ונפגעת, השונה מאוד מקול היללה הארוך והמונוטוני שהפיק עד כה. ג'ין נסוג, ולרגע נדמה שחבטת הכרית הנחרצת זיכתה את הבית בשקט מופתי עד אור הבוקר... אך חתולים דבקים בתורת חיים אשר מחייבת אותם להשיג את מבוקשם ויהי מה. ג'ין ניער את ראשו כמנסה להכניס סדר אל מחשבותיו ומיד עבר לאסטרטגיה ב' (אותה אגב אימץ בחום עד יומו האחרון והיא הוכיחה את יעילותה בכל פעם מחדש!). ג'ין היה עולה על המדף שבסמוך למיטה, בקפיצה חתולית גמישה וחרישית. היה מתמקם ומצנף את זנבו בסמוך לגופו, מניעו לאט לאט כנכנס לקצב מנטרה חדשה. בעודו מתבונן אל הנמים בנחת במיטתם הוא היה מקרב את רגלו בעדינות ובאיטיות אל אחד מהחפצים השימושיים שהיו ניצבים על המדף. רגלו נגעה בעדינות בשעון המעורר, נוגעת ומרפה, נוגעת ומרפה וכאילו בלי משים מקרבת את השעון המעורר אל קצה המדף. ברגע האחרון הוא מתמהמה מעט, ספק נמלך וחוכך בדעתו, וספק עוצר כמכוון במדויק אל המטרה. ואז, מתוך החלטה ברורה, הוא מקשיח את כפו השחורה, ובתנועה מהירה אחת מגביר את תנופתו של השעון המעורר הישר אל ראשי הישנים בשלווה במיטה. בזה אחר זה מוצאים החפצים הרגילים למקומם על המדף שסביב למיטה את דרכם אל ראשי הנמים במיטה הרכה וכל אחד ואחד מהם מקרב את ג'ין להשגת מטרתו הנחשקת. כל נחיתת חפץ מולידה אחריה מיד קול זעקה רם אשר הופך מיידית לאנחה עמוקה ומיואשת – "שוב החתול הזה". לאחר מספר דקות כבר זעים הנמים באי נחת, ולאחר דקה קצרה נוספת נשמע קול רגליים נגררות לעבר דלת הבית. ג'ין, אשר צפה מבעוד מועד את התהליך כולו, כבר עומד שם בתמימות טהורה, מקמר את גבו ומחכך את לחיו ברגל החשופה. מיד עם היפתח הדלת הוא חומק בזריזות אל מרחבי החופש של הרחוב. הוא שבע רצון ומדושן עונג, שוב השיג את מבוקשו ויצא כשכפו על העליונה. הרגליים החשופות מחפשות את דרכן כושלות מעט חזרה אל המיטה, ובאנחת רווחה מובילות את בעליהן אל מעבר לדלת החלומות... זכרונותינו הרבים על ג'ין החתול הוותיק ומעלליו מלווים את משפחתנו לאורך השנים והפכו לנכס סיפורים היסטוריים של המשפחה. על כך באחד הגליונות הבאים. מיכל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=