53 | הבור על הגבעה | על חיות, אנשים והאהבה שביניהם בימים כאלה צעדנו מובילים את עצמם כאילו כמובן מאליו אל מקום המסתור של היצורים המרתקים והסודיים ביותר של חורשת האורנים.כולנו כחטיבה אחת צועדים ומודדים את צעדינו לכיוון מקום מסתור זה ומתפללים חרישית שתצלח דרכנו ונוכל לזכות בצפייה בדיירי המסתור הנחבאים אל הסלעים. התנאים אידאליים. לחות רבה באוויר, מזג האוויר מעונן חלקית, בין סדקי הסלע ניתן לחוש בקרירות הנעימה של החורף ואפילו יש תקווה למיזוג טיפות הגשם שירד ואיגומם להיקוות ממשית של מי גשם. הליכה קצרה בעמק, צעידה נמרצת יותר במעלה תלול ובשביל צר בין האורנים, הליכה בישורת חשופה בין עצי הזית והשתפלות בשביל צר ממש על שפת טרסה בגבול הגבעה וכבר ניתן לזהות את סימני מקום המסתור הקבועים והמוכרים. מרחב קרקע חשוף ולבן, במרכזו צמרתו של עץ תאנה אשר גזעו טמון עמוק למטה, תלולית אבנים מסותתות המוכרת היטב - כן, ללא ספק, הגענו שוב אל בור הסלמנדרות המוכר. במרכז מרחב הקרקע הלבן נפער בור מרובע וקטן אשר ממנו נשאבו מים בדלי אשר נזרק אל תחתית הבור והעלה מים צוננים וחיים ממעמקיו. בור מסותת זה מהווה חלון עליון אשר מאפשר הצצה אל הבור גם ללא ירידה לוליינית תוך טיפוס למטה אל הבור עצמו. אנו נשכבים על גחוננו ותוחבים את ראשינו אל מפתח הבור הצר. עינינו מתמקדות למטה בציפיה לגלות את הדו-חיים הביישניים הללו. כלבתנו מודאגת מאוד בשלב הזה ומתרוצצת כלא מאמינה בין רגלינו הפרושות מריבוע הבור ואילך. היא עושה ככל יכולתה על מנת לעזור לנו לצאת ממנח שכיבה מביש זה, על פי זוית הראייה שלה. היא מנסה בליקוקים חנפניים, עוברת להצקה מתמדת והתנגחות בצידי גופנו או ברגלינו וכשכל אלה לא הועילו, היא עוברת לסדרת נאומים בנביחות רמות וצלולות. והנה נדמה לה שמאמציה אכן הועילו, כי אנו מתרוממים בבת אחת מחלון הבור ושמים פעמינו אל מפתח לא סימטרי הקרוע בפתחו אל תחתיתו של בור המים. גזעו של עץ התאנה עולה בגאון מתוך קרע קרקע זה וממתין לבאות. תוך דקות גולשים כולנו בזהירות אל מעמקי בור הסלמנדרות. אנו צועדים בזהירות, בודקים כל צעד ושעל על מנת שלא להזיק לחיות הנסתרות והמדהימות הללו. בשלב הזה כלבתנו נכנסת לחרדה קיומית ממש. כולנו נטשנו אותה במרומי הבור והיא יכולה לשמוע את קולותינו הרמים מההדהדים בתחתיתו אך אינה יוכלה לראותינו. היא היתה מוכנה לכל, ובלבד שהיתה יכולה לרדת גם היא ולהצטרף אל בעליה האהובים. בלית ברירה היא נשארת בישורת המוכרת והידועה ומביעה את אי שביעות רצונה ביללות מלאות רחמים עצמיים ונעיצת מבטים עגומים אל מעמקי הבור הנעלמים. בין חרכי הסלעים ובקפלי נקבים ניתן בסבלנות לאתר סלמנדרות אשר נחות במלוא הדרן ובצבעי כתום שחור אשר מזהירים את המבקר התמים לא להתקרב יתר על המידה. צירוף צבעי השחור צהוב/כתום מהווה רמזור אזהרה לכל דוברי השפות השונות בשפת החיות ואחד הוא: שמור מרחק! ואכן, בשעת סכנה מפרישה הסלמנדרה חומר רעיל מבלוטות ארס המצויות לאורך גבה. בתקופה זו של החורף הסלמנדות פעילות בקצב המיוחד להן ומפצות את עצמן על אותם ימי קיץ ארוכים בהם הסתפנו עמוק במחילותיהן, מתגוננות מהחום והשמש. הן משתמשות בבור הסלמנדרות מזה שנים, שורדות קיצי בצורת, גשמי זעף, הטרדה ידידותית של ילדי הכפר וביקורי מתעניינים ואוהבי טבע וותיקים. הן עושות את הבלתי יאמן בתחום ההישרדות ובענווה ובצניעות מגלות אך זו לזו את מלוא הדר צבעיהן המנוגדים. כך הן מגלות את חזיון הופעתן המרשימה גם לעינינו הנפעמות מדי שנה בשנה כאשר גלגל המחזוריות נע שוב ושוב סביב עצמו, וכך מדי שנה בשנה אנו מוצאים את עצמנו מובלים כבכוח מגנטי בלתי נראה אל מחוזות בור הסלמנדרות לזכות לחיפוש ראוי לשמו אשר בסופו נזכה לראות אותן בשנית. מיכל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=