57 | תיאטרון הטבע | על חיות, אנשים והאהבה שביניהם מכונסת כנפיים וראש, התמזגה הכוס בצבעי העץ והאפלולית אל תוך מבטחי הלילה. אנו ישבנו עוד רגע מרותקים ושותקים. כלבת המעורר, אשר עד כה השלימה עם העובדה שעליה לחקור את העמק בגפה הפעם, כבר הביעה יללת מחאה מתחננת והעירה אותנו מחווית המחזה אל מציאות הערב המתרחבת בעמק. מאז, בשעות בין הערביים הענוגות, בעיתות קיץ, בעודנו פוסעים בשבילי העמק, אנו מברכים לשלום את הכוס אשר לימים גם מצאה בן זוג, והיא במצמוץ עיניים והנדת ראש סיבובית מחזירה ברכה. מיכל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=