59 | מחסום הקוצים | על חיות, אנשים והאהבה שביניהם מוחשי לנטייה הטבעית להיאטם ולהחסם בסביבה מאיימת ומלחיצה. גם אנו, כשאנו חשים באיום הסביבה, נוטים לפתח קוצים ולהתכדר בתוך כדור הקוצים היוצר חומת מחסום אל האיום. גם אנו לא פעם מכורבלים כל כך בין קוצי פחדינו, עד שאין אנו ערים לנעשה בסביבה ומדמים לעצמנו שהקוצים מהווים הגנה מלאה מפני אותם פחדים. ולמעשה הקוצים מסתירים מאיתנו את הסביבה על יתרונותיה וחסרונותיה ואינם מאפשרים לנו לפלס את דרכנו הבטוחה ולהתפתח הלאה. כמו לקוצי האדם, כך גם לקוצי הקיפוד - סבלנות וסובלנות מרככים את החרדה ומיישרים את כדור הקוצים. אט אט הקיפוד נרגע וניתן היה לראות כיצד גופו מתרכך מהמתיחות וחוזר לגמישותו החיונית. כדור הקוצים נפרם מעט בכל פעם, בהססנות ובחשדנות עדיין, אך בנכונות לבדוק את הסביבה הלא מאיימת. מבין קוצי הכדור הגיחו רגליים קטנטנות ורכות, אף מחודד ופנים מאורכות קטנות ועדינות. עיניו הסקרניות של הקיפוד התרוצצו בזריזות על פני השטח ומבטו נעצר אל מול מבטינו. הוא קפא שוב לרגע על מקומו, כשוקל וחוכך בדעתו כיצד להגיב: האם להתכנס שוב אל בין הקוצים או שמא להעיז ולנסות לבדוק את מערכת הקשרים הפוטנציאלית החדשה הזו? גם אנו קפאנו ועצרנו את נשימתנו: האם יישארו פניו העדינים סקרניים ופתוחים לסביבה או יאטם מבטו ויחסם למולנו? הקיפוד ואנחנו נשמנו לרווחה כשהוא החל לנוע בזהירות אך בהחלטתיות בין השיחים ורגבי האדמה. בתחילה עקבנו אחריו במבטנו בלבד, חרדים מלהבהילו, רגישים וערים לכל תזוזה של גופו. אט אט אזרנו אנחנו והקיפוד עוז והחלנו במסע משותף - הוא מוביל בראש והולך בצעדים קטנים ובטוחים, עוצר מדי פעם כמחכה לראות שאנו מאחוריו, ואנו אסירי תודה על שנתן בנו את מבטחו, שומרים על מרחק בטוח, צועדים עקב בצד אגודל בקצב קיפוד, ומובלים שבויים בקיסמו אל התגלית המפתיעה של הערב... ועל התגלית בגיליןן הבא... מיכל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=