ניר שילה | חכם השביל מההולך בו | 60 הפתעה מתחת לסלע הגדול מכורבלים בחשכת הלילה, לאור ירח רך ועדין, לאחר שגילינו את כדור הקוצים בסמוך לגינתנו צעדנו במסע משותף, אנו והקיפוד. הוא מוביל בראש והולך בצעדים קטנים ובטוחים, עוצר מדי פעם כמחכה לראות שאנו מאחוריו, ואנו אסירי תודה על שנתן בנו את מבטחו, שומרים על מרחק בטוח, צועדים עקב בצד אגודל בקצב קיפוד ומובלים שבויים בקסמו אל התגלית המפתיעה של הערב. מפתיעה הניגודיות בין קוציו הנוקשים והמזדקרים של הקיפוד לבין פניו הרכים והעדינים ואפו הזעיר הלח. בלי משים התחושות נעות בין רצון לגעת ולהתקרב לבין תחושה מסתייגת לשמירת מרחק. מזמין ומרתיע בו זמנית, ואנו נעים ונדים בין שני קצוות התחושה. וכך הקיפוד הולך בראש ואנו בזהירות אחריו, תוהים לאן יובילנו. הסיור המקיף שערך בגינתנו וסביבותיה הבהיר מעל לכל ספק שהוא מכיר היטב, לפני ולפנים, כל פינה ופינה בגינה. בעוד הוא עבר בצעד מתנדנד אך בוטח בתוך מחילת שיחים עבותה, אנו דילגנו מעל סלעים ומהמורות שבדרך; בעודו מהלך בהליכתו הייחודית ועוקף את מדרגות הסלע הגבוהות מדי לטעמו, דילגנו אנו בזריזות את המדרגות אל הבוסתן. כך, כבעלי אותה ברית בלתי כתובה ואפילו בלתי נאמרת, אך המורגשת היטב באוויר - הגענו סוף סוף לסודו המיוחל. לפי קצב הליכתו ניכר היה שאנו עומדים בפני תגלית מפעימה. הקיפוד צעד בהדרת חשיבות, כיודע מה עתיד להתרחש וגאה בהיותו דמות מפתח בהובלתנו לתגלית. חזינו כך, לאורו המועט של הירח בחשכת הליל, בכל גינוני הטקס על כל פרטיהם. הקיפוד רחרח באפו העדין בסקרנות מסביב לסלע גדול. היסס מעט, לאחר מכן צעד והקיף את הסלע מספר פעמים. עצר, עמד כמתלבט האם להמשיך או לסגת, רחרח בשנית את הקרקע החומה והדשנה ולאחר התלבטות נוספת גמר אומר לצעוד בבטחון אל הסלע הגדול. בעוד עינינו עוקבות אחריו באפילה, אנו רואים את גופו הכדורי מתקרב לסלע הגדול יותר ויותר ולפתע... נעלם. לא מאמינים שפשפנו את עינינו בכוח. האם הזיית לילה היא? לאן הוא נעלם? התקרבנו אל הסלע אט אט, ומתוך מחילה חפורה מתחת לסלע הציץ אלינו מבטו המשועשע של הקיפוד. גם הוא תמה לאן נעלמנו, אנו מעריציו החדשים והנלהבים. ושוב שפשפנו את עינינו בתדהמה, בטוחים שצללי הלילה מתעתעים בנו – העתקי קיפוד קטנים, ארבעה במספר, זעירי קוצים, הביטו אלינו בעיניים חרדות מעט אך שחורות ורכות כעיניו של... ואז בבת אחת היכתה בנו ההכרה שלמעשה הקיפוד והגוף הרך מתחת לקוציו הוא למעשה קיפודה! תעתועי הלילה התערבבו בתעתועי כסותו המטעה של היצור החי, בתחילה גוש חסר ישות וזהות ברורה, לאחר מכן כדור קוצים החוסם את הסביבה ממגע עם פנימיותו הרכה, ולאחר אשליה מתוקה של הכרות, התפקחות אל מידע חדש ומפעים, אל הזהות האמיתית הזכה ביותר, אחרי כל המחסומים. הקיפודה הציצה בסקרנות מבעד לחריץ המחילה שמתחת לסלע. עיניה הזעירות נצצו קורנות שביעות רצון לנוכח קיפודיה הצעירים ולנוכח מבטנו המשתאה והמסרב להאמין. משפחת קיפודים שלמה בחצר ביתנו!
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=