67 | לא עוצר בירוק | א-לה כפר "במהלך הניסיונות למצוא מוצא, הגעתי אל לי-ג'אן, שהיה אז שר הפנים והממונה על התיירות. הוא גילה כלפינו פתיחות ונכונות רבה לעזור והתרשמתי עמוקות מאישיותו הנעימה. לאחר מכן, כאשר הוא ביקר בארץ, הזמנתי אותו אליי, לבית בכפר. כשביקרנו בסין, אמרתי לו כמה חשוב לנו לבקר בבתים אותנטיים של סינים ולכן גם מאוד רציתי שיהיה אצלי בבית. עד היום קשה לי ללוות טיולים בסין, כי בכל נחיתה הוא שולח לי לימוזינה לשדה התעופה ומזמין אותי לפגישה, דבר הגורם לי מבוכה וחוסר נוחות". עם קשרים כאלו אולי היית יכול לעזור למדינה בפרשת ביטול מכירת מטוס הפלקון? "לא פנו אלי ולא נכון היה להתערב, אבל במקרים אחרים עזרתי ללא מעט אנשי עסקים שרצו להיכנס ולפתח עסקים בסין ובמזרח אסיה". זיארה איך התחברת לראשי הממשל האינדונזי? "בכנס תיירותי גדול שנערך בסין, פגשתי אנשים מרכזיים בשלטון האינדונזי. למעשה, באמצעות קשרים אלו נפתחו שערי אינדונזיה לתיירים מישראל. "אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם ויש בה גם כמה עשרות מיליוני נוצרים. אני שותף במשרדי נסיעות באינדונזיה ובירדן תחת השם 'זיארה', שפירושו 'עליה לרגל'. הכוונה הייתה להביא לאזור עולי רגל מאינדונזיה דרך ירדן, לאתרים המקודשים לאיסלם ולנצרות; אלא שאירועי האינתיפאדה לא איפשרו למיזם האדיר הזה להתפתח. אגב, המשרד הירדני הוא בשותפות עם בית המלוכה ואני מקווה שעוד נראה מ'זיארה' ברכה גדולה". צריך הרבה מאוד כסף כדי לבצע מיזמים חובקי עולם עם בית המלוכה הירדני, שליטי סין ואינדונזיה. "לא צריך הרבה כסף, אלא חושים מחודדים והרבה יצירתיות ומעוף. כסף לא מזיק, אבל איני בעל הון. אני בהחלט רוצה להרוויח, אבל זה לא המניע המרכזי בחיים שלי. אני אוהב לעשות כל מיני דברי מיוחדים בדרכים מקוריות. "הכי חשוב לי זה להיות פעיל בחינוך ובקהילה. קשה להתפרנס מחינוך אז אני מנסה לעשות כל מיני דברים דרך העבודה וגם לפנות זמן כדי להעביר הרצאות או להקים עיתון כמו א-לה כפר". טייקון העיתונות המקומית טוב שהזכרת לי, מה פתאום עיתון? "כשהתחלתי בפעילות העסקית כאן באזור והקמתי את חברה טריפ, חיפשתי אפיקי שיווק ופרסום. חילקנו פליירים בתיבות הדואר אבל האפקט היה קטן, וראינו שרוב הפליירים נזרקים ישר לפח. חשבתי שהדרך הטובה ביותר להגיע לציבור היא בפרסום עקיף המכיל תכנים מעניינים, סיפורים על מקומות אקזוטיים, תמונות וכו' - על מנת לעורר סקרנות וגירוי אצל לקוחות פוטנציאלים. ניסיתי לפרסם מספר מאמרים בעיתון השני שיוצא בכפר והתאכזבתי מרמת הנכונות ושיתוף הפעולה. בדקתי וראיתי שכדאי להוציא עיתון חדש שיעסוק בעיקר בתיירות פנים וחוץ ובטבע, סביבה, מסורת והיסטוריה. אלו הנושאים שבהם עסק א-לה כפר בגיליונות הראשונים". מיכל: "נדהמנו מהתגובות הרבות והחיוביות. העיתון התקבל באהבה ופרגון ענק. במשך הזמן ראינו גם צמא לסיקור חיי הכפר באופן בלתי תלוי, לסיפורים אישיים של אנשי הכפר, לכיסוי אירועים ופעילות המוסדות השונים. למדנו שיש צורך אמיתי לעיתון עצמאי המסוגל לטפל בנושאים לעומק". ניר: "אין ספק שהעיתון העלה את השיח הציבורי בכפר בכמה מדרגות. מראש החלטנו שלא נכתוב על כל ריב שכנים ושנעשה עיתון בכיף. יחד עם זאת, טיפלנו בצורה מקצועית והבאנו למודעות הציבורית נושאים שנויים במחלוקת כמו אנטנות הסלולר, מצב השמירה, החברה לפיתוח והנוער". מיכל: "העיתון הוא חלק מהקהילה ומלווה את פעילויות הצופים, בתי הספר, החוגים, האומנים, הסופרים, החגים, קבוצות הספורט וכמעט כל אירוע והתרחשות בכפר. באמצעות מדורים של זיהוי תמונות מהאזור, הפאזל והתמונה הכפרית, יצרנו יחסים הדדיים בין המערכת והקהילה והפידבק הוא אדיר. מערכת א-לה כפר גם יזמה את תחרות הגינה המשפחתית; וכחלק מהמעורבות הקהילתית החלטנו שפרסום מודעות מילים יהיה בתשלום שיועבר לתמיכה במשכ"ל". ניר: "מהגיליון הרביעי התחלנו להוציא חלקים מהעיתון בצבע מלא. זה אחרי שלמדתי במהירות את עקרונות ההוצאה לאור ויחד עם המו"ל, 'אדם תקשורת קהילתית' התחלנו לייבא נייר באופן עצמאי, עברנו בית דפוס והגענו למצב בו האסתטיקה והגרפיקה משלימות את הרמה התכנית הגבוהה". חיבורים ויצירתיות נראה שאתה הולך וצובר כוח והשפעה ציבורית ועסקית בכפר. יש לך פנטזיות פוליטיות? "כוח לשמו לא מעניין אותי ובשלב זה גם לא פוליטיקה. מעניין אותי להיות מעורב ולהשפיע. חלק מהדברים אנחנו עושים בהתנדבות ולמען הקהילה. ערכנו מספר כנסים, טיולים והרצאות בחסות טריפ וא-לה כפר, בחינם או בתשלום מינימלי לכיסוי ההוצאות. אני מאוד אוהב את מה שאני עושה ואת החיבורים שאני יוצר. אני כל הזמן מחפש יוזמות, כישורים,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=